"מאכער" יש רק בעברית

בעברית יש מלים שאין להן תרגום לשום שפה אחרת בעולם. המלה "מאכער" - שמקורה אמנם ביידיש ומשמעותה מתווך שיכול ליישר מחלוקות ולקצר תהליכים מול הרשויות - היא אחת מהן. ניסיון למצוא מלה מקבילה בשפות זרות יסתיים בכישלון.

מדובר בתופעה שגם אם לא נולדה בישראל זכתה כאן לעדנה: בסקר שנערך ב-2004 בעבור TheMarker בקרב 300 מנהלים בכירים במשק הישראלי הודו יותר מרבע מהם שבעיניהם לגיטימי להשתמש במאכער מול רשות ממלכתית. גם דו"ח מבקר המדינה מהשנה שעברה, שסקר את התופעה במגזר הציבורי, קבע שהיא מאיימת על אמון הציבור בשלטון.

עם פרסומו של דו"ח המבקר קמה מחאה בקרב בכירים בשירות הציבורי. כמה מהם, שהגיבו אז שלא לייחוס, טענו שהמבקר ניפח את ממדי התופעה כדי לעשות לעצמו ולדו"ח יחסי ציבור. לא קשה להבין את הבכירים האנונימיים: אחרי הכל, רבים מפורשי המגזר הציבורי נהפכים בעצמם למאכערים במסדרונות השלטון, ומלחמה בתופעה יכולה לקפח את פרנסתם העתידית.

דו"ח מרתק, שהכינו לפני כחצי שנה כלכלני ומשפטני הבנק העולמי, נתן משנה תוקף לדבריו של המבקר. הדו"ח, שהשווה בין 178 מדינות ובין הקושי (או הקלות) לעשות בהן עסקים, מצא שישראל היא מעצמה של ביורוקרטיה. בשורה התחתונה ממוקמת ישראל "רק" במקום ה-29 בעולם (ירידה של שלושה מקומות מהשנה הקודמת) אבל עיון מעמיק בדו"ח מגלה שמדובר באשליה אופטית מתוקה במיוחד.

במרבית המדדים המתייחסים לממשק שבין האזרח הפשוט או העסק הקטן-בינוני לבין השלטונות נמצאת ישראל במיקום גרוע. ההבדל בין המספרים האמיתיים לבין המיקום היחסי הוא המענה הסביר ביותר לשאלה למה צריך מאכער.

על-פי מומחי הבנק העולמי, ישראל היא יצרנית מצטיינת של הליכים ביורוקרטיים. כך למשל, כדי להקים בישראל עסק כלשהו נדרשים בממוצע 34 ימים, יותר מפי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD (האירגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי בינלאומי, שאליו שואפת ישראל להשתייך) וטוב יותר במעט מהממוצע המקובל במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה.

בקטגוריית משך הזמן שנדרש כדי לקבל רישיון עסק וסרבול התהליך הגיעה ישראל למקום ה-109 הבלתי מכובד עם 235 ימים, ותהליך הכולל כ-20 שלבים מול שמונה רשויות לפחות. במדינות המזרח התיכון וצפון אפריקה דרושים בממוצע 201 יום להשלמת אותו תהליך, ובמדינות ה-OECD נדרשים כ-150 יום.

כשהאזרח מבקש לרשום על שמו נדל"ן שרכש יחלפו בממוצע 144 יום עד שיסיים את התהליך, לעומת 48 ימים במדינות השכנות ו-28 יום במדינות המערב. בקטגוריה הזו מככבת ישראל במקום נמוך עוד יותר: 152. רק 26 מדינות מתוך המדינות שנבדקו מדורגות במקום נמוך ממנה. מקום של כבוד שמור לישראל גם במשך הזמן הנדרש לאכיפת חוזים בדרך משפטית: ניסיון לאכוף חוזה באמצעות בית המשפט אורך בממוצע 890 ימים (כשנתיים וחצי), 200 יום יותר מהממוצע במדינות השכנות ויותר מפי שניים ממדינות המערב. במקרה הטוב יסתיימו ההליכים מבלי צורך בשימוש בהוצאה לפועל, שיאריך את התהליך בעוד כמה שנים.

על-פי הדו"ח, אם בעל העסק התייאש והחליט לחסל אותו או שהעסק נהפך לחדל פירעון ונכנס להליכי פירוק, לא מחכים לו חיים קלים: בישראל חולפות בממוצע ארבע שנים עד לחיסול סופי של העסק, גם אם לכל הצדדים המעורבים יש רצון טוב והרבה חריצות.

הראשון להכריז על מלחמה בביורוקרטיה היה ראש אגף התקציבים הקודם, קובי הבר, שדחף להחלטת ממשלה להקמת ועדה בינמשרדית להסרת חסמים בנושא רישוי עסקים. הוועדה, שמונתה ביוני 2006, הגישה את המלצותיה ובחודשים האחרונים מגבש צוות באחריות משרד הפנים את השינויים הדרושים כדי לקצר מעט את משך הזמן שנדרש לרישוי עסק. השינוי בחקיקה יתבצע, במקרה הטוב, לא לפני 2009.

מבחינת עסקים רבים מדובר בזמן יקר מדי. בכל יתר התחומים איש עדיין לא גיבש צעדים לשיפור המציאות העגומה. מבחינת מנכ"ל האוצר ירום אריאב, שהתבקש להתייחס לממצאי הדו"ח, המשימה נמצאת גבוה בסדר העדיפויות. "הדו"ח של הבנק העולמי הוא מבחינתנו כלי מצוין", אומר אריאב. "בדרך כלל כל העוסקים בנושא מרבים בנפנופי ידיים ולא מספקים נתונים בדוקים. את הסקטור הציבורי קשה למדוד במונחים של הצלחה וכישלון. מה שצריך לעשות עם הנתונים שנאספו בדו"ח הוא לאתר כשלים ולהציב יעדים ספציפיים שניתן למדוד את השגתם. ברור שהיעד הוא לשפר את מיקומה היחסי של ישראל ביחס לשאר מדינות העולם בתוך פרק הזמן הקצר ביותר שניתן, אבל בלי חשיבה מחוץ לקופסה לא נצליח לעשות את זה.

"יש הרבה מה ללמוד בנושא הזה מהמגזר הפרטי וממדינות אחרות בעולם. יש לנו כלי מצוין שנקרא ממשל זמין, וניתן להגביר באמצעותו את השקיפות וזרימת המידע לציבור לצד פישוט וייעול התהליכים הביורוקרטיים - שאין לזלזל בהם. הכיוון שלי הוא למפות את התהליכים, כפי שנעשה בדו"ח הבנק העולמי, ולנתח את החסמים כדי לנטרל אותם.

"לצערי, מנתוני הדו"ח עולה שחלק ניכר מהחסמים נובע מסרבול תהליכים הקשורים במשרד האוצר וברשות המסים. גם כאן נזדקק לבדיקה של התהליך. עשיית עסקים בישראל מסורבלת ומעודדת תופעות שליליות כמו מאכערים וחוסר אמון של הציבור בשלטון. אני מקווה שעם טיפול ממוקד בכמה מוקדים בעיתיים נצליח להעלות את מיקומה של ישראל ברשימה ל-24 בתוך שלוש שנים. אחרת לא עשינו כלום".