"התחזקות המטבע אינה ספקולציה אלא תוצאה ישירה של כלכלה ישראלית חזקה יחסית לכלכלות אחרות. הגבלת המסחר במט"ח היא תרופה שיכולה לגרום למחלות הרבה יותר קשות מהבעיות שרוצים לפתור". כך אומר נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין בתגובה לתוכנית התעשיינים שנחשפה ביום חמישי האחרון ב-TheMarker.
על פי התוכנית שמגבש מכון היצוא בשיתוף חברת חיסונים פיננסיים של ד"ר אדם רויטר, מעוניין המכון להגביל כניסת משקיעים זרים הנחשבים לספקולנטים, וזאת במטרה להפסיק את קריסת הדולר. המכון תומך גם בהצעת החוק להטיל מס של 35% על רווחים שהושגו מהשקעות במט"ח.
"התוכנית שיוזם מכון היצוא נראית כתוכנית הזויה, השאובה מעולם הערכים של שנות ה-50. להטלת מגבלות על סחר במטבע חוץ ולמיסוי פעילות סחר החוץ תהיינה השלכות חמורות ביותר על המשק הישראלי, על איתנות המערכת הפיננסית, וכן על היקף ההשקעות החוזרות לישראל", אומר לין. לדבריו, "היציבות שהושגה בישראל היא נכס עצום, וחלק ממנה מגיע מהשקעות זרות של 16 מיליארד דולר ב-2006, ועוד 10 מיליארד דולר ב-2007. מדובר בכסף שמגדיל צמיחה. הגבלת הפעילות של משקיעים זרים תפגע בדימוי של ישראל", אמר.
"המשקיעים הזרים יברחו"
מכון היצוא מציע כי משקיעים זרים לטווח ארוך ייהנו מפטור מההגבלה המוצעת. "חוק שכזה יבריח משקיעים זרים שידעו שמפקחים על העברת מטבע זר. אף אחד לא רוצה לחיות ולפעול על פי היתרים, אלא לפי כללים ברורים שמגדירים מה מותר ומה אסור. זרם ההשקעות הזרות לישראל ייחלש מאוד ונופיע כמדינה שאינה יודעת להתמודד עם זה שהפכה להיות כלכלה חזקה", אומר לין.
לין מציין כי הוא "יכול להבין את המצוקה של מכון היצוא, אני יכול להבין את מצוקה של התעשיינים ואני יכול להזדהות עם הרגשות, אבל מכאן ועד הגבלות על תנועת המטבע על ישראל והחוצה ממנה המרחק גדול". הוא מוסיף כי "בעמל רב מאוד הצלחנו ליצור מצב בו פיקוח על העברת מט"ח לישראל והחוצה. הצלחנו להגיע לאחד הדברים החשובים ביותר היום: גלובליזציה ושילוב בעולם החופשי".
לין מדגיש כי גם ספקולציה היא מסחר לגיטימי. "מסחר במטבע זר אינו פסול, והוא אפיק השקעה לגיטימי גם אם מדובר בתקופות קצרות". לדבריו, "ישראלי יכול לרכוש מטבע זר במטרה לרשום רווחים, ובאותה מידה אפשר להטיל מגבלות על ישראלים במסחר במטבע זר".
בעיה אחרת שמעלה לין היא כיצד יאתרו דווקא את הספקולנטים. "לצורך כך יש להקים מערכת שתעקוב אחר כל פעילות המט"ח בישראל. דומה הדבר לתפיסת כל הדגים בים במטרה לדלות מהם כמה דגים בודדים", הוא אומר.
מכון היצוא מוחזק בידי התעשיינים ולשכות המסחר, והממשלה שותפה בו בשיעור של 26%. לין מספר כי לתעשיינים יש ייצוג גדול יותר במכון, שכן באופן מסורתי היצוא הישראלי תמיד היה מזוהה עם יצוא של סחורות. "כיום 31% מהיצוא הוא דווקא של שירותים, וב-5 השנים האחרונות יצוא השירותים היה גבוה מהיבוא" אומר לין. "ישראל מייצאת שירותים כמו תיירות כמובן אבל גם ספנות, תחבורה, בנקאות, ביטוח ושירותי תוכנה. מי שמגיע לקבל שירותי רפואה בישראל או כדי לרכוש השכלה גבוהה תורם גם הוא ליצוא".