קשה להתפרנס מתיקי פשיטת רגל

>> אין הרבה עורכי דין שיסרבו להתמנות לתפקיד מטעם בית המשפט. בין אם מדובר במנהל עיזבון, כונס נכסים, מנהל מיוחד, נאמן או מומחה המתבקש לתת חוות דעת - רבים הם הקופצים.



המניעים מגוונים: יוקרה מקצועית, אתגר - וכמובן ההזדמנות לשכר טרחה נאה, שנפסק על ידי בית המשפט. כאשר המינוי כולל בחובו אפשרות להיכלל ברשימה המבטיחה של קבלת תיקים על בסיס קבוע (מעין "ריטיינר" מטעם בית המשפט) - הפרנסה מובטחת.



במאי פירסם כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר), עו"ד שלמה שחר, שני נהלים למינוי מנהלים מיוחדים בתיקי פשיטת רגל. האחד לתיקים שנפתחו עד 2002 והשני לאלה שנפתחו לאחר 2002. על פי הנהלים, יוקמו שני מאגרים, לשלוש שנים, שעורכי הדין שייכללו בהם ישמשו כתובת עבור הכנ"ר למסירת תיקי פשיטת רגל לטיפול. המאגר של עורכי הדין שיטפלו בתיקים שנפתחו עד 2002 יוקם כחלק מפרויקט משותף של לשכת עורכי הדין והכנ"ר.



אחד ההבדלים הבולטים בין המאגרים הוא בתנאי הסף לקבלה. המאגר המשותף ללשכה נועד לעורכי דין צעירים, והנרשמים אליו צריכים לעמוד בארבע דרישות מצטברות: ותק של שנתיים לפחות בעריכת דין; סיום בהצלחה של השתלמות מיוחדת של 40 שעות אקדמיות בדיני פשיטת רגל מטעם הלשכה, אלא אם מדובר בעו"ד בעלי ניסיון מוכח של חמש שנים בתחום, שמונו בעבר על ידי הכנ"ר, שאז ניתן פטור מההשתלמות; מעבר מבחן בכתב בסיום ההשתלמות, בציון 85 לפחות; וביטוח אחריות מקצועית בתוקף.



לעומת זאת, המאגר השני שהקים הכנ"ר נועד לעורכי דין ולרואי חשבון ותיקים יותר, והדרישה היא לוותק של לפחות חמש שנים באחד מהמקצועות, ולניסיון מוכח של שלוש שנים בתחום פשיטת רגל. עורכי הדין האלה ייבחרו למאגר לאחר ראיון אישי עם הכנ"ר.



על פי הנוהל, הפרויקט המשותף של הלשכה והכנ"ר נועד לקידום הליכים בתיקי פשיטת רגל קיימים, כדי להביאם לכלל סיום. עו"ד אבנר כהן, אחד מיושבי הראש של ועדת פירוק ושיקום חברות בלשכה, שהיה ממובילי היוזמה, מסביר: "ראינו שיש 10,000 תיקי פשיטת רגל רדומים שנפתחו עד 2002 ומונחים על המדפים באין מושיע. הבנו שהסיכוי שהם יטופלו על ידי הצוות המצומצם של הכנ"ר הוא קלוש אם לא אפסי, בשל מחסור בכוח אדם, וחשבנו שזה רעיון טוב להקים מאגר שישלב בין הרצון להכניס עורכי דין חדשים לתחום ולתת פרנסה לעורכי דין, ומצד שני לתת מענה לכל אותם תיקים שאף אחד לא מטפל בהם".



נגד הרשימות הסגורות



ראש הלשכה, עו"ד יורי גיא-רון, מספר כי הרעיון עלה בעקבות פגישה שערך עם הכנ"ר לפני כשנה וחצי, שבה אמר הכנ"ר כי במחוז תל אביב והמרכז הוא עובד עם כ-30 עו"ד. "בשום פנים לא מקובל עלי שהמדינה עובדת רק עם 30 עורכי דין", אומר גיא-רון, והוא לא לבד.



באפריל עתר עו"ד מיכה צמיר לבג"ץ נגד הכנ"ר בטענה שב-2007 גיבש הכונס במחוז תל אביב רשימה סגורה של כ-20 עורכי דין, שרק הם ממונים מטעם בית המשפט כבעלי תפקיד בתיקי פשיטת רגל. הפרויקט המשותף נולד בעקבות הפגישה, ונועד, לדברי גיא-רון, "ליצור מומחיות מוכרת למאות עורכי דין נוספים, בעיקר צעירים, כדי לאפשר לכנ"ר לגוון את קבוצת עורכי הדין שעמם הוא עובד, ולתת לעורכי הדין הצעירים אופק לעבודה בתחום חדש".







עד למועד האחרון שנקבע להרשמה, 19 ביוני, נרשמו למאגר 379 עורכי דין. לשם השוואה, במאגר המקביל, שאינו משותף ללשכה, נרשמו 814 עורכי דין. למרות זאת, בלשכה מרוצים מהנתונים. כהן מסביר כי "זה טבעי שלמאגר הזה יירשמו פחות עורכי דין, כי המאגר מחייב את הנרשמים לעבור קורס ולשלם עליו ובנוסף לעבור בחינה - לא כל אחד רוצה לעבור את כל זה. ברור שיותר נוח רק להירשם ולבוא לראיון". גם גורמים בכנ"ר מסכימים כי זאת אחת הסיבות להיענות הנמוכה יותר של עורכי דין צעירים, ומוסיפים כי העובדה שמדובר בתיקים ישנים, שהתשלום עבורם לא יהיה גדול, תורמת גם היא לכך.



גיא-רון וכהן טוענים כי מספר הנרשמים עונה על הציפיות. יותר מכך, מספרים גבוהים יותר של נרשמים היו מחייבים את הלשכה להערכות לוגיסטית שלא בטוח שהיתה יכולה לעמוד בה. "אני לא יודע אם היינו מצליחים להשתלט על היענות כפולה", אומר כהן. אחרי הכל, מדובר בעורכי דין חסרי ניסיון, שצריך לפקח על עבודתם, ובנוסף לכך יש קשיים אובייקטיוויים, כמו מספר מוגבל של מקומות הרצאה ושל מרצים בקורס. בנוסף, מספר גדול יותר של נרשמים היה מביא לצמצום כמות התיקים המועברת לכל עורך דין. למרות זאת, אומר גיא-רון: "הייתי מקווה שיותר מ-300 איש יתעניינו במאגר". לדעתו יש מקום ל-500 עד 1,000 עורכי דין נוספים שיעבדו עם הכנ"ר ברחבי ישראל, מעבר לאלה שעמם הוא עובד כיום.



התחייבות במחלוקת



האם ההיענות הנמוכה יחסית נובעת רק מדרישות הקבלה התובעניות? עיון בנוהל שפירסם הכנ"ר מעלה כי הוא כולל דרישות והתחייבויות נוספות, שמעלות את השאלה אם ההצטרפות למאגר היא כדאית לעורכי הדין. למשל, על עורכי הדין שייבחרו לתפקיד מנהלים מיוחדים, להתחייב שלא לייצג חייבים במחוז שבו ימונו כמנהלים מטעם הכנ"ר בכל תקופת הכהונה בתפקיד, אך אם התחילו בייצוג לפני מועד קבלת התיקים, יוכלו להמשיך בייצוג.



בגין דרישה זו, הגיש לא מכבר עו"ד שאול קוטלר עתירה לבג"ץ, שבה טען כי הדרישה להתחייבות כזאת היא בלתי סבירה ופוגעת בחופש העיסוק של עורכי דין רבים. הכנ"ר לא הסכים לבטל את הדרישה, בנימוק כי "אין זה ראוי שעו"ד ישמש בה בעת כבא-כוח הכנ"ר כנגד חייבים וכבא-כוח חייבים, לעתים מול הכנ"ר".



לדברי קוטלר, "הסעיף הזה הוא המצאה של הכנ"ר - אין למדיניות הזאת שום בסיס חוקי. הכנ"ר הוא חלק מהמדינה, הוא גוף שהגיע למסקנה שהוא חייב לבצע מיקור חוץ כדי לשרת את האזרחים כמו שצריך. זאת לא מתנה שהוא נותן לעורכי הדין - הוא לא יכול לבוא בגישה של תן וקח".



ההצטרפות למאגר לא מבטיחה לעורכי הדין כי הכנ"ר יעביר לטיפולם תיקים. לעומת זאת, עליהם להתחייב לקבל לטיפולם כל תיק שבו ייתמנו על ידי הכנ"ר. אין כל ערובה שיקבלו שכר על עבודתם, שכן שכרם כפוף לגבייה בתיק ומשולם מתוך הכספים שבקופת פשיטת הרגל. אם לא יהיו כספים בתיק כתוצאה מעבודתם, לא ישולמו להם הוצאות ושכר טרחה - זאת בהתאם לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם). בו בזמן, על עורכי הדין לחתום על כתב התחייבות כללי לכיסוי כל נזק שייגרם על ידם.



גיא-רון סבור כי "היה ראוי לשלם לאותם עורכי דין סכום מינימלי כלשהו בתקצוב של המדינה, אבל גם אם זה לא יהיה, אני חושב שהחבילה הזאת כדאית, משום שמי שיקדיש את הזמן הדרוש במשך השנה הזאת, יסיים אותה כסוג של מומחה לתחום, ויוכל לעבוד עם הכנ"ר במשך כל הקריירה". לדברי גיא-רון, הוא מתכוון לפנות למשרדי המשפטים והאוצר ולבקש מהם לממן סכום בסיסי עבור הטיפול של עו"ד צעירים בתיקים. קוטלר מביע ספקנות: "אין סיכוי שהמדינה תקציב סכום לתיקים שאין בהם שכר. המערכת כבר לוקחת על עצמה עלויות רבות כדי לנהל הליכים בעניינו של החייב, ויש גבול למה שהיא יכולה לקחת על עצמה".



מקורות פרנסה נוספים



גיא-רון מבקש לבחון את הנוהל במבט ארוך טווח, ולהכיר במאמץ שעשה לאתר מקורות פרנסה לעורכי הדין המתרבים: "זה לא פשוט במצב השוק כיום לאתר מקורות פרנסה נוספים לעורכי דין, ואני רוצה לקוות שכאשר מאותרים כאלה, עורכי הדין יידעו לנצל אותם. צריך להעריך את הפתח שניתן למרחב עבודה חדש. לעתים ההתחלה נראית פחות כדאית, אבל אני חושב שהכניסה לרשימות שהכנ"ר עובד איתן והלמידה של התחום היא משמעותית".



כהן מציין כי הסיכון מבחינת עורכי הדין הצעירים אינו יותר גדול מהרגיל, שכן בכל תיק פשיטת רגל התשלום לבעל התפקיד כפוף לגבייה בתיק, ונעשה מתוך התקבולים שזורמים לקופת הפירוק ולא ממקור חיצוני. "מספיק שבארבעה מתוך עשרה תיקים, עורך הדין מוצא כסף כדי להצדיק את הטיפול בשישה הנותרים, ואחרי הכל מדובר בחייבים שסיכוי טוב שכבר השתקמו וניתן יהיה לחלץ כספים מתוך התיקים. משום כך, אנחנו רוצים שאנשים יקבלו כמות גדולה יותר של תיקים, כדי שגם הסיכויים לקבל שכר יהיו גדולים יותר". השאיפה של הלשכה היא שכל עו"ד יקבל לטיפולו בין 10 ל-20 תיקים. כהן מוסיף כי "הנטייה תהיה ללכת לקראת מנהלים מיוחדים בעניין השכר, כדי לתת להם תמריץ לטפל בתיקים, גם אם כתוצאה מכך לא ייוותרו סכומים גדולים לחלוקה לנושים".