פנסיה כפולה ושכר חריג בבנק ישראל

בבנק ישראל, כך מתברר, משלמים פעמיים: החזרים כפולים על רכב, הפרשה כפולה לפנסיה וגם שכר גבוה מהנהוג במגזר הציבורי. הממונה על השכר באוצר, אלי כהן, שלח לפני כמה ימים מכתבים למנהל מחלקת משאבי האנוש בבנק ישראל, רפי לנקרי, וכן לנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר. במכתבים מעלה כהן שורה של טענות קשות כלפי תנאי ההעסקה של העובדים. המכתבים מיועדים ללנקרי ולנגיד בנק ישראל, מאחר שמנכ"ל הבנק, יעקב דנון, נמצא בימים אלה בהליכי פרישה.

כל חבר הנהלה בבנק זוכה, אוטומטית, לוותק של 40 שנים לצורך חישוב השכר והפנסיה - גם אם בפועל הועסק פחות שנים. הנוהג המוזר יוצר לעתים מצבים לפיהם חברי ההנהלה עשויים לפרוש בגיל 55 ולקבל פנסיה כאילו עבדו בבנק מגיל 15. הוותק האמור מחושב לעובדים גם לצורך קבלת מענק יובל, גם אם הוותק בפועל נמוך מהדרוש לקבלת המענק.

חברי ההנהלה אף זוכים לדרגה 50 - שהיא מעבר לדרגת השיא בסולם השכר של הבנק - ובבנק ישראל נוהגים להעניק לחברי ההנהלה הפורשים דרגה נוספת (51) שמקנה תוספת של 18.2%. במשרד האוצר כותבים כי מנכ"לים ובעלי תפקידים מקבילים בשירות המדינה אינם זכאים לדרגת פרישה שכזו. מתברר כי בבנק היו גם מי שפרשו בדרגה 52 וזכו לדרגת פרישה של 53.

הוותק הגבוה רלוונטי גם לעניין הפנסיה. חברי הנהלה שמונו לפני 1 ביוני 1996 זכו לצבירת פנסיה כפולה: כל שנת עבודה נצברה כשנתיים. כפועל יוצא, כל שנת עבודה הקנתה לעובדים 4% גמלה גם לאחר 1996. בשירות המדינה, זכאי עובד לצבירת 2% גמלה מדי שנה. כהן מציין כי אין הבדל בין עובד בנק ישראל לבין עובד בשירות המדינה באשר להסכמים מסוג זה.

חברי הנהלת בנק ישראל הם העובדים היחיד בבנק שלרשותם הועמד רכב צמוד. למרות הרכב הצמוד, עד לפני שנתיים וחצי קיבלו חברי ההנהלה תשלומי החזר על הוצאות רכב בשיעור של 50% מהסכום לו זכאים עובדים בדרגה העליונה בסולם השכר בבנק ישראל. בשירות המדינה נהוג לשלם על הוצאות רכב רק למי שמחזיק ברכב משלו ובוודאי לא למי שממילא מקבל רכב צמוד. הממונה על השכר מעוניין כי חברי ההנהלה ישיבו את הכספים ששולמו.

כהן כותב כי על פי הידוע למשרד, חברי ההנהלה שהעסקתם בבנק החלה בשנת 2005 נהנים, לכאורה, מתנאי העסקה ושכר שלא לפי המקובל בשירות המדינה. אי לכך, מעוניין הממונה על השכר ברשימת תנאי ההעסקה שנקבעו לחברי הנהלה אלה. על פי הסיכום מדצמבר 2006, זכאי המפקח על הבנקים לשכר של 44,728 שקל. מנהל מחלקת השווקים, מנהל מחלקת המחקר ומנכ"ל הבנק זכאים ל-41,843 שקלים לחודש ומנהל מחלקת מידע וסטטיסטיקה, מנהל מחלקת משאבי אנוש, היועץ המשפטי ומנהל מחלקת IT זכאים לשכר של 36,071 שקלים לחודש במרווח של 2.5% למעלה או למטה. המשנה לנגיד אמור להרוויח לא יותר מ-49,057 שקלים.

לפני חודשיים שכר בנק ישראל את שירותיה של טידה שמיר כיועצת המשפטית של הבנק במקום, ורדה לוסטהויז שפרשה כמה חודשים לפני כן. שמיר נחשבת למשפטנית מוערכת אולם עד כה לא העביר הבנק את פרטי העסקתה. למעשה, באוצר טוענים כי הבנק העביר שכר שונה מההסכם עליו חתמו 2 הצדדים (האוצר ובנק ישראל) וכי עד כה הבנק לא העביר את מכלול תנאי ההעסקה והשכר שנקבעו.

מכתב נפרד, הממוען לנגיד בנק ישראל, עוסק בתנאי העסקתו של הממונה על משאבי האנוש בבנק, רפי לנקרי. לנקרי נחשב לאחד האנשים החזקים והמשפיעים בבנק והוא מקורב במיוחד לנגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. לנקרי קודם לפני כשנתיים לתפקיד הממונה על משאבי האנוש, האחראי על 700 עובדי הבנק ו-700 גמלאיו, למרות שעד אז ניהל מספר בודד של עובדים.

במכתב שהעביר בנק ישראל לממונה על השכר, כתב הבנק כי שכרו של לנקרי משולם "בהתאם להנחיית הנגיד, שכר בהתאם לדרגה כ"ד לפי הותק שלו בפועל". דרגה כ"ד היא הדרגה הגבוהה ביותר בבנק לפני חברי הנהלה. המשמעות המעשית היא שכר של 42 אלף שקל (ברוטו) בוותק של 20 שנים ואשר יכול להגיע ל-50 אלף שקל בוותק של 40 שנים. לנקרי הוא חבר הנהלת הבנק, ומכאן ששכרו מחושב לפי ותק של 40 שנים. באוצר טוענים כי שכר בדרגה כ"ד (המקביל לסמנכ"לים למשאבי אנוש בשירות המדינה) אמור להגיע ל-25 אלף שקל.

עוד מוסיף הממונה על השכר, כי על פי הסיכום המקובל בין משרד האוצר לבנק, אמור היה שכרו של לנקרי להיקבע על 36,071 שקלים במרווח של 2.5% למעלה או למטה אולם "לצערי, לא כך נעשה". כהן דורש פירוט מלא בדבר מכלול תנאי השכר וההעסקה של לנקרי, לרבות ההטבות הנלוות לשכר ומבקש את התייחסות הבנק להוראה על פיה ידרש לנקרי להשיב את הכספים.

"לבנק ישראל אין מה להסתיר ואילו הממונה על השכר אינו פועל בתום לב" כך נמסר על ידי בנק ישראל, "הבנק מצר על כך שהדרך היחידה בה בוחר הממונה היא על ידי גרירת רגליים מהידברות עם בנק ישראל וקיום דיאלוג עמו באמצעות כלי התקשורת. כל זאת שבועות ספורים לפני סיום תפקידו.

הבנק הוסיף ואמר כי "במסגרת המו"מ עם משרד האוצר על הסכמי השכר בבנק ישראל, החליטו שני הצדדים, כי מיד עם החתימה על הסכם השכר הנוגע לעובדים, יחלו הדיונים בנוגע להסכמי השכר של המנהלים. מחודש דצמבר 2007, עם חתימת הסכם השכר עם העובדים, פנתה הנהלת בנק ישראל מספר פעמים לממונה על השכר, בבקשה להתחיל בדיונים בנוגע להסכם השכר של המנהלים, במטרה להגיע להסכם במהירות האפשרית. הממונה על השכר בחר שלא להשיב לפניות הרבות של הבנק, ובסוף השבוע שעבר שלח את המכתב המדובר, כאשר מרבית הטענות העולות בו אינן חדשות והתייחסנו אליהן בעבר".

עוד אומר הבנק כי "בנק ישראל חותר לחתימה על הסכם השכר של המנהלים, כחלק מהרפורמה אותה מובילה ההנהלה בשנים האחרונות לייעול מערך כוח האדם וצמצום עלויות השכר".