"מניות הטרור הביולוגי"

מאת יורם גביזון

קשה לחשוב על הזדמנויות עסקיות בעולם שבו פתיחת מעטפה מצריכה ניתוח של פרופיל סיכון/סיכוי, ובכל זאת כמה מניות הוכיחו את עצמן כהשקעה כדאית בימי רעה אלו. אלה אלקלעי, אנליסטית במחלקת המחקר של בית ההשקעות אי.בי.אי מיפתה את התחומים והחברות שעשויות ליהנות מהתגברות החששות מפני לוחמה ביולוגית - "מניות הטרור הביולוגי", היא מכנה אותן.

אלקלעי מציינת שלוחמה ביולוגית נחשבת מזה שנים כאיום שטרוריסטים עלולים להשתמש בו נגד העולם המערבי. עם זאת רמת הסיכון של איום זה נחשבה נמוכה מכיוון שיכולת השליטה בנשק זה אחרי שחרורו מוגבלת ביותר, ואין כל דרך להבטיח שרק האוכלוסיה נגדה הופעל הנשק - תיפגע.

ההערכה המקובלת היא שבגלל ממדי הנזק והחורבן שעלולים להיגרם, רק ארגוני הטרור קיצוניים ירצו להשתמש בנשק זה. הסבירות שלארגונים אלו תהיה נגישות למתקנים יקרים ומורכבים בהם מיוצרים הנגיפים - נמוכה. ההערכה המקובלת היא כי רק למדינה ריבונית עשויים להיות האמצעים הדרושים לייצור נשק ביולוגי. עם המדינות המחזיקות נשק שכזה נמנות עיראק, איראן, לוב, סין, צפון קוריאה, רוסיה, ישראל, פקיסטאן וטייוואן. ההערכה היא כי ההתקפה הנוכחית נעשית באמצעות נשק ביולוגי שמקורו בעיראק.

אלקלעי מעריכה שהחברות שעשויות ליהנות מתסריט של לוחמה ביולוגית הן, בין השאר, יצרניות האנטיביוטיקה. המוצר העיקרי בתחום זה היא אנטיביוטיקה בשם Cipro ממשפחת הקוינולונים המאושרת על ידי ה-FDA לאינדיקציה של זיהום דרך דרכי הנשימה באנתרקס.

מכירותיו cipro גאו בתקופת מלחמת המפרץ

חברת Bayer מחזיקה בזכויות הייצור והשיווק של המוצר עד דצמבר 2003. היקף המכירות של Cipro הגיע ב-2000 ל-1.6 מיליארד דולר. Bayer הודיעה כי בכוונתה להגדיל את ייצור המוצר ב-25% בשנה הקרובה, אך התגברות המתקפות באמצעות גורם לוחמה זו עשוי לגרום לחברה להיערך לתגבור נוסף של הייצור. מכירותיה של Bayer ב-2000 הגיעו ל-28 מיליארד דולר, שמהם 33% היו בפרמצבטיקה, ו-33% מהמחזור הכולל היו בצפון אמריקה. המוצר מיוצר ומשווק בישראל על ידי חברת אגיס. מכירותיו גאו בתקופת מלחמת המפרץ, והגיעו ל-10 מיליון שקל.

אלקלעי מונה כמה תרופות אנטיביוטיות נוספות, כגון tetracycline ,erythromycin pencillin, ו-chloramphenicol היכולות לשמש לטיפול במחלת האנטרקס. מרבית התרופות בתחום הן גנריות, ולכן טבע שהיא יצרן האנטיביוטיקה הגנרי המוביל כיום בארה"ב, צפויה להרחיב במידה משמעותית את מכירותיה כל עוד התקפת הטרור נמשכת. אף כי Bayer נהנית מהגנת פטנט על Cipro עד סוף 2003, מעריכה אלקלעי, שהגידול בביקושים יביא או לכך ש-Bayer תעסיק את היצרניות הגנריות כקבלניות משנה, או שהממשל האמריקאי יאפשר באופן חריג ליצרניות הגנריות לשווק את מוצריהן לפני פקיעת הפטנט.

מחלה נוספת העשויה להיות מופצת בלוחמה ביולוגית, ובה ניתן לטפל באמצעות אנטיביוטיקה, היא דבר (Bubonic Plague). כיום הסיכוי לשימוש בחיידקים הגורמים ל-Bubonic Plague כאמצעי לוחמה ביולוגי נתפש כקלוש יותר. האנטיביוטיקה המומלצת במקרה של הדבקה במחלה זו היא Streptomycin ממשפחת האמינו גלוקוזידים, המיוצרים ונמכרים על ידי חברת Pharma-Tek. מוצרים נוספים ממשפחה זו העשויים להוות תחליפים הם Neomicin ו-Amikacin.

אלקלעי מציינת כמה חברות המתמקדות בפיתוח תרופות אנטיביוטיות חדישות, בהן Genlabs ,Siga Technologies ו-Siga Technologies .Cubist Pharmaceuticals נמצאת בשלבים הראשונים של פיתוח אנטיביוטיקה חדישה הפועלת על חלבוני מעטפת המשמשים את החיידקים לחיבור לרקמות ולהקמת מושבות. חברה זו נהנתה בעבר מתקציבי מערכת הביטחון האמריקאית Agency Advanced Research Projects Defense (DARPA ). ההשתתפות היתה עבור פיתוח פלטפורמת ייצור ייחודית שתשמש לייצור תרופות וחיסונים נגד נגיפים שונים, כולל נגיפים העשויים לשמש בלוחמה ביולוגית.

Genlabs היא חברה הפועלת לפיתוח מולקולות המתקשרות לסלילי ה-DNA, ומונעת ביטוי של גנים באופן ספציפי. גם פעילות זו נמצאת בשלבי הפיתוח הראשוניים בלבד. Cubist Pharmaceuticals כבר עורכת בניסויים קליניים מתקדמים, שלב III, לפיתוח תרופה אנטיביוטית חדישה בשם Daptomycin.

יצרניות החיסונים

קטגוריה אחרת של חברות שעשויות לרכב על גל הטרור הביולוגי הן יצרניות החיסונים. לדברי אלקלעי הדרך היעילה ביותר להתגונן מפני מלחמה ביולוגית היא יצירת חיסונים שימנעו הדבקה והתפשטות של המחלות. כיום נגד מרבית הסיכונים אין חיסונים יעילים, וגם במקרים בהם יש חיסון פוטנציאלי אין במלאי כמויות היכולות למנוע היווצרות אפידמיה.

בתחום זה ניתן למנות כמה חברות שהתמקדו ביצירת חיסונים למחלות הנפוצות במדינות מתפתחות - קטגוריה הכוללת גם כמה נגיפים העשויים לשמש בלוחמה ביולוגית. בין החברות במגזר זה שעשויות ליהנות מגידול מיידי בביקוש למוצריהן ניתן למנות את חברת BioPort, שהיא כנראה החברה היחידה שקיבלה את אישור ה-FDA לייצור ושיווק חיסון לאנטרקס בארה"ב. חברה זו אינה סחירה, ולכן המידע עליה מועט.

חברת AVAN) AVANT), שחתמה בעבר על כמה הסכמים לייצור חיסונים למחלות מדבקות עבור משרד הביטחון האמריקאי, נמצאת כנראה בשלבי פיתוח ראשוניים של חיסון גם נגד אנטרקס, ומנייתה נמצאת במגמת עלייה.

חברת Acambis, מייצרת חיסונים נגד Smallpox, נגיף מדבק ביותר, שמלבד החיסון אין כל דרך להילחם בו. כאמור, מזה כשנה מייצרת Acambis חיסונים עבור מערכת הביטחון האמריקאית ישירות, ובאמצעות חברת BioReliance המשמשת כקבלן משנה.

הפוטנציאל העיקרי בתחום זה הוא ארוך טווח, ומבוסס על ההנחה שהממשל האמריקאי יפנה תקציבים גדולים לקידום המחקר הביולוגי בתחום. התפתחות כזו תישא פירות בעוד 4-3 שנים לפחות. עם זאת, ההשפעה של הפניית תקציבים ממשלתיים על הערכת השווי שלה החברות בתחום עשויה להיות משמעותית גם בטווח המיידי.

יצרניות ציוד דיאגנוסטיקה

קבוצה אחרת של חברות שהתפתחותן תואץ בעקבות הטרור הביולוגי הן יצרניות ציוד דיאגנוסטיקה.