מנכ"ל דלויט העולמית: "ארה"ב תהיה המובילה גם בעוד חמש שנים - אף כלכלה לא מתקרבת אליה"

כמי שעומד בראש פירמת ענק בינלאומית ג'ים קוויגלי חווה על בשרו את הצד המעייף של הגלובליזציה - בילוי שעות רבות בטיסות ובביקורים בסניפי רשת ראיית החשבון העולמית דלויט. לישראל הוא הגיע כחלק מסבב ביקורי עבודה באירופה, שכלל ביקורים בסלובניה, צרפת, בלגיה, גרמניה, וחזרה לניו יורק. קוויגלי מכהן כמנכ"ל דלויט העולמית בשנה האחרונה.



כשנשאל מהו הדבר העיקרי שלמד בשנה האחרונה, הוא משיב: "למדתי עד כמה כלכלה היא דבר מגוון. יש שונות אדירה בין כלכלות ובין הדרכים שבהן עושים עסקים בעולם. קיימת הנחה שכלכלה היא כלכלה, ושהיא פועלת באותו האופן בכל העולם - אבל זה לא מדויק. וזה בדיוק מה שהופך את המקצוע שלנו למאתגר".



מהו המקום הכי מרתק להיות בו כיום לדעתך?



"סין היא אחד המקומות המרתקים. לא צריך להיכנס למספרים ולצמיחה כדי להסביר את זה - מספיק לשכב בשנחאי במיטה בבית המלון ולראות את האורות זזים על התקרה. זה מאתרי הבנייה. הם לא נחים בלילה, עובדים 24 שעות ביממה".



איך אתה מתרשם מישראל?



"מה שמייחד את ישראל היא היסטוריה של חדשנות. ישראל ניצבת בחזית המחקר והפיתוח של טכנולוגיות מתקדמות כבר שנים רבות, ויצאו לה מוניטין כמרכז עולמי של חדשנות. ישראל מייצרת ומפתחת חברות טכנולוגיה מתקדמות רבות בקשת רחבה של תחומים: ציוד תקשורת, תוכנה, מוליכים למחצה ביו-טכנולוגיה וציוד רפואי".



בכתבה ב"אקונומיסט" לפני כמה חודשים על ישראל, צוין כי מלבד היתרון בתחום הטכנולוגי, שנמצא לפי העיתון על סף מיצוי, המצב של כלכלת ישראל די עגום.



"אני לא ממש מסכים עם ההערכה הזו. אחד המוטיבים החזקים בכלכלת ישראל הוא שיש כאן אנשים עם הרבה יוזמה, שיודעים לנצל חלון הזדמנויות כאשר אחד כזה נקרה בפניהם. לדעת לנצל חלון הזדמנויות - זה לא קשור לתחום כזה או אחר".



"הבסיס להתאוששות: שיפור בשוק הדירות"



זהו ביקורו השני של קוויגלי בישראל. בביקור הקודם הוא לא הצליח למצוא זמן לטייל. הפעם הוא לא ויתר, ואת הסיור בירושלים שילב בפגישות עם בכירים במשק, בהם בנימין נתניהו.



קוויגלי הגיע לישראל לרגל המיזוג בסניף הישראלי של הפירמה הבינלאומית, שנחגג באמצע יוני באופן רשמי. הבדיחה הנפוצה בפירמת ראיית החשבון דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר בימים אלה היא שכשהמזכירה עונה לטלפון "דלויט-בריטמן-אלמגור-זהר - שלום, איך אפשר לעזור?" התשובה שהיא מקבלת: "בוקר טוב זהר, את יכולה להעביר אותי ליגאל בריטמן?".



המתקשרים עדיין מתקשים כנראה לעכל את השינוי שחל בפירמה בעקבות המיזוג בין משרד דלויט-בריטמן-אלמגור, בראשות יגאל בריטמן, לבין פירמת ראיית החשבון זהר את זהר, בראשות שלמה זהר.



אז מה צפוי לנו בכלכלה האמריקאית ב-2008-2009?



"2008 תהיה שנה סטטית בשווקים. ב-2009 תחול התאוששות, אבל היא תהיה אטית. יש כמה דברים שדרושים לשוק כדי שתתחיל התאוששות, כדי שהמגמה תתהפך - בראש ובראשונה שיפור במצבו של שוק הדירות. כדי שזה יקרה נדרשים יותר נזילות בשוקי האשראי ויותר ביטחון בשוק. אבל אנחנו בשנת בחירות - כך שיש הרבה חוסר ודאות.



"אגב, כלכלות גדולות ורבות בעולם חוות כיום האטה. אבל כתוצאה מהגלובליזציה והתלות ההדדית בין השווקים, המשקים הצומחים של מדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) ריככו ומיתנו עד כה, לפחות במידה מסוימת, את ההאטה שחוות מדינות כמו ארה"ב".



"סין תהיה הכלכלה הגדולה בעולם ב-2050"



אילו כלכלות יובילו את העולם בעוד חמש שנים?



"כלכלות ה-BRIC יתפסו תאוצה. שווקים אלה מושכים השקעות רבות ויתפתחו בהם גם שוקי הון משוכללים יותר. על פי יחידת המודיעין של 'האקונומיסט', הצמיחה במדינות ה-BRIC תייצר קרוב ל-40% מהצמיחה בתל"ג העולמי בחמש השנים הבאות.



"ניתן לראות סימנים לתהליך זה בעשור האחרון. לפני כעשור השוק האמריקאי היה 48% משוק ההון העולמי ומדינות ה-BRIC היו רק 6%. ב-2007 התמונה נראית אחרת לחלוטין: ארה"ב היתה רק 31% משוק זה ומדינות ה-21% - BRIC. חלקו של גוש ה-G7 (ללא ארה"ב) צנח גם הוא מ-32% ב-1997 ל-28% ב-2007.



"עם זאת ארה"ב היא הכלכלה המובילה בעולם, ותוביל גם בעוד חמש שנים - אף כלכלה עדיין לא מתקרבת אליה. זוהי הכלכלה הגדולה והיציבה בעולם. הכלכלה שנושפת בעורפה - יפאן - רחוקה ממנה מאוד, הן ביכולת הייצור הן ביצוא. כשאנחנו מדברים על התפתחות בארצות ה-BRIC, מדברים על זה שבעוד חמש שנים סין אולי תחליף את גרמניה ככלכלה השלישית בעולם - אבל לא תתקרב בתקופה זו לארה"ב".



בוא נדבר על הטווח הרחוק יותר, 30 שנה מהיום. אילו כלכלות יובילו את העולם?



"משבר הנזילות האחרון המחיש את השינויים ארוכי הטווח בכוחות הכלכליים במזרח ובמערב. כפי שדווח בכמה ערוצי תקשורת, ממשלות סינגפור, כווית ודרום קוריאה השקיעו חלק ניכר מ-21 מיליארד הדולר שנותבו לסיטי גרופ ולמריל לינץ', שנזקקו לנזילות בשל משבר האשראי באמריקה.



"אם נסתכל רחוק יותר, לפי מקורות כלכליים רבים, ב-2040 התל"ג של מדינות ה-BRIC יהיה גדול יותר משל מדינות ה-G6. ב-2050 ארבע מדינות ה-BRIC יהיו בין שש הכלכלות הגדולות בעולם, כשסין תהיה הכלכלה הגדולה ביותר. השינוי שאנו רואים כיום הוא תחילת הדרך בתהליך ארוך טווח".

האם ניתן לסמוך על דיווחים חשבונאיים שמגיעים מסין ומרוסיה?



"סין עוברת עכשיו ל-IFRS - זה בריא ומוציא הרבה רעות חולות שנחשפות עכשיו. אסור לשכוח שהצמיחה בסין חושפת מחלות ילדות של כלכלה צעירה ועסקים שרק עכשיו נפתחים לשווקים הבינלאומיים. אגב, גם על רוסיה עוברים תהליכים דומים. אמנם צריך להיזהר עם מי עושים שם עסקים, אבל זו כבר לא אותה רוסיה מושחתת של לפני עשור. רואים את זה כשעסקים בינלאומיים מתחילים להיכנס למדינה".



האשמה רווחת היא שזרעי המשבר הנוכחי נבטו מהתחום הפיננסי - ושאחת מסיבותיו היא כישלון חברות דירוגי האשראי שלא העריכו נכון את הסיכונים. האם צפויים שינויים ברגולציה של חברות דירוג אשראי?



"ברור. ההתנהלות התקינה היא שהשוק מוביל, והרגולציה עוקבת אחריו. כאשר השוק הולך יותר מדי קדימה או שהוא הולך לכיוונים לא רצויים - הרגולציה מרסנת אותו".



IFRS - צעד להגברת השקיפות



לאחר קריסת אנרון הונהגה רגולציה שהכבידה על ענף ראיית החשבון ונועדה להגביר את השקיפות והביטחון של המשקיעים בדו"חות הכספיים. ועדיין, הדבר לא מנע מפירמות ראיית החשבון הגדולות מלהיות מעורבות בשערוריות: KPMG ביצירת מקלטי מס לא חוקיים, ו-DBO ברשלנות בגילוי מעילה. מה עוזרת כל הרגולציה?



"הרעיון הבסיסי מאחורי רגולציה בשוק ההון הוא הגברת השקיפות למשקיעים. השינויים שיגיעו בעקבות משבר הסאבפריים ותקנות הסרביינס-אוקסלי נועדו להגביר את השקיפות ונחוצים כדי להגביר את הביטחון של המשקיעים.



"שקיפות נוצרת באמצעות אמינות, מהימנות והשוואתיות של מידע. צעד משמעותי בכיוון זה נעשה באמצעות אימוץ שפת דיווח גלובלית אחידה - IFRS. שפת דיווח גלובלית תספק רמת ביטחון גבוהה יותר בדיווחים הכספיים, ובמקביל יהיו סטנדרטים לביקורת ומערך הדוק יותר של פיקוח ואכיפה על עקרונות ה-IFRS. ה-SOX יצר מהפכה במקצוע שלנו - התקנות העלו את הרמה המקצועית בלא היכר, ובכל תיק ביקורת אנחנו משקיעים כיום 20% יותר עבודה ומאמץ".



מתקיים עכשיו דיון בינלאומי בשאלה אם להגביל את האחריות של רואי החשבון להיקף מסוים של נזקים כספיים - מה דעתך?



"באיחוד האירופי מעודדים את גישת הגבלת האחריות של רואי החשבון. לדעתי, גם ארה"ב צריכה ללכת בכיוון. בואי ניקח, לדוגמה, את המקרה של פירמת ראיית החשבון BDO שמחויבת בפיצויים של חצי מיליארד דולר מכיוון שבנק שהם עשו בו ביקורת התמוטט בשל מעילה. הם עצמם אומרים כי אין להם יכולת לשלם את הסכום הזה. הם עלולים להתמוטט. אז מה השגנו מהתמוטטות פירמת ראיית חשבון - זה מה שטוב לשוק?".



אתה לא חושב שהגבלת האחריות תפגע בטיב העבודה של פירמות ראיית החשבון?



"המחויבות שלנו למותג שלנו היא פרסונלית. אני מעניק שירותים ברמה הגבוהה ביותר שיש, ולזה מצפים הלקוחות שלנו. אין לזה קשר האם האחריות שלנו תהיה מוגבלת או לא".



נמתחת ביקורת רבה על תקנות סרביינס-אוקסלי, שהעלו את עלויות ההנפקה בנאסד"ק בעשרות אחוזים - והובילו חברות לבחור להנפיק בשווקים מתחרים כמו לונדון.



"סרביינס-אוקסלי ועלות הנפקה הם לא השיקול היחיד של חברות שצריכות להחליט איפה להנפיק. המשקיעים בארה"ב יותר מתוחכמים והשווקים יותר מפותחים. אם חברת תקשורת רוצה לגייס כסף, בשוק האמריקאי היא תפגוש משקיעים שמבינים טוב מאוד מה זה חברת תקשורת".



לאחר פרשת אנרון כמעט כל הפירמות הבינלאומיות הגדולות עזבו את תחום הייעוץ ומכרו את פעילותן בו. אתם לא - מדוע?



"החלטנו לא לצאת מהתחום מכיוון שלרואה החשבון יש ערך מוסף גבוה יחסית ללקוחות בתחום הזה. כאשר אני לומד עסק ותחום באופן רציני כדי לערוך ביקורת - אני יכול לתת הרבה ערך מוסף כיועץ.



"מה שכן, פיצלנו את מערך הלקוחות שלנו לשני ערוצים נפרדים. כעת כל התעשייה חזרה לתחום הייעוץ ואימצה את המודל שלנו - לקוחות שמקבלים שירותי ביקורת (ערוץ 1) ולקוחות שמקבלים שירותי ייעוץ (ערוץ 2)".



איזה שיעור מהכנסות הפירמה מקורן בתחום הייעוץ?



"כ-50% מההכנסות".



אתה מגיע מתחום הייעוץ או מתחום הביקורת?



"מתחום הביקורת".



"נצטרך תמיכה של בתי המשפט והרגולטורים"



מה דעתך על המעבר העולמי לתקינה החשבונאית הבינלאומית IFRS?



"כיום, יותר מ-100 מדינות, כולל כל מדינות האיחוד האירופי, אימצו את ה-IFRS. אנו מקווים שה-IFRS תאומץ בסופו של דבר גם בארה"ב, מכיוון שהגלובליזציה מכתיבה את הצורך בשפה חשבונאית אחת - היא מספקת למשקיעים מידע עקבי והשוואתי יותר.



"נכון לעכשיו, ה-SEC (רשות ני"ע האמריקאית) ביצע כמה צעדים בכיוון זה, כולל הסרת הדרישה מחברות זרות הנסחרות בארה"ב ומכינות את הדיווחים הכספיים שלהן על בסיס ה-IFRS, לבצע התאמה בדו"חות הכספיים לתקינה החשבונאית האמריקאית. זהו צעד חשוב. אנחנו מחכים כעת שה-SEC תקבע לוחות זמנים למעבר ל-IFRS גם בארה"ב".



איך אמורה להשתנות עבודתו של רואה החשבון בעולם ה-IFRS?



"לא נוכל להמשיך באותה מתכונת של עבודה, זה ברור. נצטרך לבנות מסגרת עבודה שבוחנת את סבירות שיקול הדעת של מנהלים בחברה, מכיוון שהתקינה הבינלאומית נותנת להם יותר מרחב לשיקול דעת".



זה לא מסוכן במדינה כמו ארה"ב שבה הכל מגיע בסופו של דבר לתביעה משפטית?



"בתי המשפט משחקים תפקיד מאוד חשוב במעבר ל-IFRS. גם בתי המשפט וגם הרגולטורים יצטרכו לתת גב להחלטות שמקבלים רואי החשבון. מכיוון שארה"ב היא ארץ הליטיגציה, בתי משפט יצטרכו ללמוד לא להתערב בשיקול הדעת שלנו - הם צריכים לבדוק אם הביקורת בוצעה בדרך הולמת ומקצועית, אם ההחלטה של רואה החשבון סבירה ואם לא היתה לרואי החשבון כוונה להטעות.



"יוגשו תביעות ויתפתחו תקדימים אחרי כניסת ה-IFRS, זה ברור. לדוגמה, היה לנו תיק שהסתיים באחרונה, ונתבענו בגין עבודת ביקורת שעשינו. הליך הביקורת היה מתועד, השיקולים שלנו היו ברורים, מנומקים וכמובן סבירים. בית המשפט ראה שלא היתה לנו כוונה להטעות או לכסות על דברים - אז הוא דחה את התביעה נגדנו".



דלויט - 160 אלף עובדים ב-142 מדינות



פירמת ראיית החשבון דלויט היא השנייה בגודלה בעולם, עם 160 אלף עובדים ב-142 מדינות. הכנסות הפירמה העולמית הגיעו ל-23.1 מיליארד דולר ב-2007, כשיעד ההכנסות ל-2008 הוא 27 מיליארד דולר. יו"ר הפירמה הוא ג'ון קונולי. המנכ"ל הוא ג'ים קוויגלי.



ראשיתה של הפירמה במאה הקודמת. ב-1845 פתח ויליאם ולש דלויט משרד לראיית חשבון בלונדון, שהתמחה בפשיטות רגל. ב-1898 ייסד ג'ורג' טוש את משרדו בלונדון. יותר ממאה שנה לאחר מכן, ב-1990, התמזגו שני המשרדים.



ב-1994 החלה דלויט לפעול בישראל באמצעות משרד בריטמן-אלמגור, והיתה פירמת ראיית החשבון הבינלאומית הראשונה שנכנסה לפעילות בישראל. נציג הפירמה בישראל, משרד רואי החשבון בריטמן-אלמגור, נוסד ב-1973 בידי יגאל בריטמן, שעומד בראשו גם כיום.



דלויט-בריטמן-אלמגור נהפכה באחרונה לדלויט-בריטמן-אלמגור-זהר, בעקבות המיזוג עם פירמת ראיית החשבון זהר את זהר. השותף-המנהל במשרד הישראלי הוא אילן בירינפלד. בין הלקוחות הבולטים של השלוחה הישראלית: אל על, מזרחי-טפחות, אלוני חץ, חברת החשמל, החברה המרכזית למשקאות, קבוצת קנית, טאואר סמיקונדקטורס, קומברס, אלביט הדמיה, מפעלים פטרוכימיים ודניה סיבוס.