אלי כהן לבנק ישראל: הסבירו את חריגות השכר

כהן דורש מבנק ישראל לספק לו רשימה מלאה של חברי ההנהלה בעבר ובהווה, מבלי שהוא מציין טווח תאריכים מסוים. בנוסף הוא מבקש רשימה מפורטת של הכספים שקיבלו, כדי שיבחן אם הם יידרשו להחזיר אותם. "בתוקף סמכותי, אבקשכם להעביר לרשותנו פירוט מלא באשר לתנאי ההעסקה והשכר שנקבעו לבכירים, על מנת שנוכל לבחון אותם ולגבש את התייחסותנו", כתב כהן.



בין הבכירים שכהן מבקש לקבל פרטים לגבי תנאי העסקתם: המפקח על הבנקים רוני חזקיהו, מנכ"ל הבנק לשעבר יעקב דנון, מנהל מחלקת מידע וסטטיסיטיקה צחי פרנקוביץ, מנהל מחלקת משאבי אנוש רפי לנקרי, היועצת המשפטית לבנק טידה שמיר ומנהלת המחלקה לטכנולגיית מידע אביבה שינצקי.



בנוסף, טוען הממונה על השכר כי חברי הנהלה חדשים בבנק - שמונו לתפקידם החל ב-2005, אז החל פישר בכהונתו כנגיד - נהנים לכאורה מתנאי העסקה ושכר שאינם לפי המקובל בשירות המדינה. העתקים מהדרישה הועברו בין השאר לנגיד סטנלי פישר, לשר האוצר רוני בר-און, למבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס וליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז.



בנק ישראל פעל בניגוד להתחייבויות



כהן מציין כי על פי סיכום מדצמבר 2006, שהושג בסיוע לשכת ראש הממשלה, שכרו של חזקיהו היה צריך להיות 44,728 שקל בחודש, שכרו של דנון היה צריך להיות 41,843 שקל בחודש ושכרם של מנהל מחלקת מידע וסטטיסיקה, מנהל משאבי אנוש, היועצת המשפטית ומנהלת המחלקה לטכנולגיית מידע היה צריך להיות 36,071 שקל - במרווחים של 2.5% כלפי מעלה או מטה.







ואולם בפועל כל הבכירים מקבלים, או קיבלו, שכר גבוה יותר. לגבי חזקיהו ודנון מדובר בשכר בפועל של יותר מ-50 אלף שקל בחודש, ולגבי האחרים שצוינו לעיל - יותר מ-40 אלף שקל בחודש. כהן מוסיף במכתבו כי קיבל מבנק ישראל את תנאי השכר של טידה שמיר רק לאחר פניות רבות בעניין, וכי התברר לו כי היא מקבלת שכר שאינו בהתאם לטבלה השכר המוסכמת.



הממונה על השכר העביר את מכתבו ללנקרי, מכיוון שמנכ"ל הבנק יעקב דנון פרש באחרונה מתפקידו. כהן מדגיש כי "עם סיום המשא ומתן לגבי העובדים שתחת ההסכם הקיבוצי, עלינו להשלים הטיפול בתנאי השכר והעסקה של חברי הנהלת הבנק בהווה ובעבר. בהתאמה, מחובתנו להשלים את הליכי הבדיקה בכל הנוגע לשכר ולהטבות הנלוות ששולמו לחברי ההנהלה האמורים, כמתחייב מחוק יסודות התקציב 1985".



בהמשך מציין כהן כי "מועברת בזאת הודעת שימוע בנושא חריגות לכאורה בשכר ובהטבות הנלוות של חברי הנהלת בנק ישראל בהווה ובעבר. בשלב זה מתבקשת התייחסות הבנק בלבד להודעה האמורה, ואיננו פונים לחברי הנהלה בהווה ובעבר לקבלת התייחסותם. באפשרותכם להעביר את תגובתכם תוך 30 יום". כהן מדגיש כי עומדת בפניו האופציה לדרוש את החזרת הכספים שניתנו לבכירי בנק ישראל שלא כדין, ומוסיף כי לא מן הנמנע שיפעל להחזרת הטבות שכר שניתנו שלא כדין גם למי שאינם חברי הנהלה.



צבירת גמלה בקצב כפול



פרק מרכזי במכתב מוקדש להטבות חריגות שקיבלו בכירי בנק ישראל, בניגוד לכאורה לנהוג בשירות המדינה. זאת כאשר סעיף 29 לחוק יסודות התקציב אוסר על הבנק להנהיג תנאי שכר שאינם מקובלים בשירות המדינה, בלא אישורו של שר האוצר או הממונה על השכר - אישורים שלא ניתנו.



בין ההטבות שמפרט כהן:



* כל אחד מחברי ההנהלה של בנק ישראל זוכה אוטומטית לשיא הוותק לשכר - 40 שנה - גם אם הוותק שלו למעשה נמוך יותר. אחת מתוצאות הלוואי של נוהג זה היא כי כל חברי הנהלת בנק ישראל מקבלים מענק יובל, הניתן על פי הנוהג רק לעובדי מדינה שצברו ותק של 25 שנה בשירות הציבורי.



* חברי הנהלת בנק ישראל קיבלו עד לפני שנתיים וחצי רכב צמוד בנוסף להחזרי הוצאות רכב בשיעור של 50% מהסכום לו זכאים עובדים בדרגה העליונה בסולם השכר בבנק. על פי המקובל בשירות המדינה, עובד שמקבל לרכב צמוד אינו זכאי להוצאות רכב.



* חברי הנהלה לשעבר, שהתמנו לפני יוני 96', צברו גמלה בשיעור של 4% בעבור כל שנת עבודה - לעומת 2% בשירות המדינה.







* חברי הנהלת הבנק הועסקו בדרגה 50 - דרגה מעבר לדרגת השיא בסולם השכר בבנק (דרגה כ"ד). חלק מחברי ההנהלה, שכבר פרשו, אף הועסקו בדרגה 52. הפער בין השכר המשולב התחילי בדרגה 52 לשכר המקביל בדרגה כ"ד הוא 11.4%.



* חברי הנהלת בנק ישראל קיבלו דרגה נוספת עם פרישתם, בעוד שעל פי הנוהג בשירות המדינה, הבכירים אינם זכאים לדרגת פרישה. כך, חברי הנהלת הבנק בדרגה 50 קיבלו עם פרישתם דרגה 51, וחברי הנהלה בדרגה 52 קיבלו דרגה 53. הפער בין השכר המשולב התחילי בדרגה הנמוכה והגבוהה הוא בשני המקרים 18.2%.



מבנק ישראל נמסר בתגובה: "לבנק אין מה להסתיר, ואילו הממונה על השכר אינו פועל בתום לב. בנק ישראל מצר על כך שהדרך היחידה בה בוחר הממונה היא על ידי גרירת רגליים מהידברות עם הבנק, וקיום דיאלוג באמצעות התקשורת. כל זאת, שבועות ספורים לפני סיום תפקידו".



בבנק ישראל מבקשים להדגיש כי במסגרת המשא ומתן עם האוצר על הסכמי השכר בבנק, הוסכם בין הצדדים כי מיד לאחר שייחתם הסכם שכר עם עובדי הבנק - יחלו דיונים על שכר המנהלים.



לטענת בנק ישראל, החל בדצמבר 2007 - אז נחתם הסכם השכר עם העובדים - פנתה הנהלת הבנק כמה פעמים לממונה על השכר וביקשה להתחיל בדיונים על שכר המנהלים, אך לא נענתה. עם זאת, לדברי בנק ישראל, הוא ימשיך לחתור להסכם שכר למנהליו, כחלק מהרפורמה לייעול מערך כוח האדם ולצמצום עלויות השכר.



חריגה של 6,000 שקל בשכרו החודשי של מנהל משאבי האנוש בבנק ישראל, רפי לנקרי



>> בנוסף למכתבו של הממונה על השכר ויחסי העבודה באוצר בעניין הטבות השכר הלא חוקיות לכאורה שקיבלו כלל הבכירים בנק ישראל, שלח אלי כהן לנגיד סטנלי פישר מכתב נוסף, המתמקד בתנאי ההעסקה של הממונה על משאבי אנוש בבנק, רפי לנקרי.



לטענת כהן, ישנו חשש כי הסדר ההעסקה של לנקרי מנוגד לחוק. הוא מזכיר כי החוק קובע כי הסכמי שכר בבנק ישראל, החורגים מהנהוג לגבי כלל עובדי המדינה, אינם חוקיים אלא אם קיבלו אישור של שר האוצר או של הממונה על השכר.



כהן כותב לפישר: "במכתבו של מנכ"ל הבנק מנובמבר 2007 צוין כי שכרו של לנקרי, בהתאם להנחיית הנגיד, הוא בהתאם לדרגה כ"ד לפי הוותק שלו בפועל. כלומר שכר חודשי של כ-42 אלף שקל ברוטו, בוותק של כ-20 שנה; ועד כ-50 אלף שקל ברוטו בוותק של 40 שנה. תנאי שכר אלה מביאים לכך ששכרו של לנקרי חורג מהנוהג במדינה לגבי עובדים בתפקידים מקבילים בשירות המדינה, סמנכ"לים למשאבי אנוש, ששכרם המירבי בחוזה בכירים הוא כ-25 אלף שקל".



כהן מוסיף כי מינויו של לנקרי לתפקיד נעשה בספטמבר 2007, או בסמוך לכך, ו"כפי שהובהר במכתבי מספטמבר 2007, על הבנק היה לקבוע את רמת שכרו של לנקרי בהתאם לסיכום המקובל עלינו, קרי שכר של כ-36 אלף שקל בחודש, במרווח של 2.5% מעלה או מטה. לצערי לא כך נעשה". במכתבו מודיע כהן לפישר וללנקרי כי יוכלו להשיב לטענותיו תוך 30 יום, וכי לא מן הנמנע כי ידרוש מלנקרי להחזיר כספים שקיבל לכאורה שלא כדין.