נכשל ניסיונו של עבריין מס לחמוק ממאסר תוך העמדת פנים של הסדרת התשלום מול רשות המסים

באוקטובר 2004 הורשעו רפי טל והחברה בניהולו, רד טל דרום 3000, בעבירות מע"מ במטרה להתחמק מתשלום מס בסך 1.22 מיליון שקל. לפני גזר הדין התחייב טל להסיר את המחדל וליטול על עצמו את חובות החברה באמצעות 24 צ'קים דחויים.



רשות המסים לא הסתפקה בכך ודרשה ביטחונות. חברו טל, גיא אלדר ואמו, מרגלית טוויל, הסכימו לשעבד את דירותיהם באילת ובתל אביב. יום לפני מועד גזר הדין, במאי 2005, נרשמו השעבודים אצל רשם המשכונות. בהתאם לכך, הודיעה הרשות לבית המשפט שהמחדל הוסר. כמקובל, התחשב בית משפט השלום בהסרה, וגזר על טל שנה מאסר בפועל וקנס בסך 25 אלף שקל. בערעור במחוזי גדלה ההתחשבות בטל ועונשו הומתק לששה חודשי מאסר בפועל (שיכולים להיות מרוצים בעבודות שירות), וקנס בסך 75 אלף שקל.



ואולם, הצ'קים לא כובדו והחוב לרשות לא סולק. במצב זה כבר לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור בנוגע להליך הפלילי שהסתיים. לפיכך רצתה הרשות לממש את הנכסים המשועבדים בהוצאה לפועל. בהליך התברר כח אלדר החל בביצוע עסקת מכירה של הנכס באילת לאחרים. בכל אופן, טוויל ואלדר ביקשו מההוצאה לפועל לסגור את התיקים נגדם. ב-2007 קבע ראש ההוצאה לפועל כי אין זה בסמכותו לקבוע את מהותו של שטר משכון, והרשות נאלצה לפנות לבית המשפט המחוזי כדי שיוצהר למי שייכות הזכויות במשכון.



הרשות, באמצעות עורכות הדין חני מימון וקלי וחדט ממשרד שרגא בודה, טענה כי טל, אמו ואלדר, מנסים בכל דרך לחמוק מתשלום החוב. מכירת הנכס באילת אינה עסקה בתום לב. עוד נטען, הרוכשים היו צריכים לבדוק את הרישומים לפני החתימה על החוזה.



מנגד, טוויל ואלדר, שהיו מודעים היטב לחובות טל, טענו כי לא ידעו שהנכסים משועבדים. הם העלו טענות נגד עורך דין שהחתימם על מסמכי השעבוד, אך נמנעו מלזמנו לעדות.



השופט ח'אלד כבוב קבע בהחלטתו מהשבוע שעבר כי טל "לאחר שקיבל את התמורה לה ייחל (הקלה בעונש - ע.ב.א) בשל ההסכם להסרת המחדל, מבקש בדיעבד לבטל את ההסכם ולחמוק מחיוביו. גם טוויל ואלדר היו מודעים לעובדה ששיעבדו את זכויותיהם בנכסים במטרה למנוע את מאסרו של טל, כפי שהעידו בבית המשפט".



בנוגע לטענות טוויל ואלדר נגד עורך הדין, שהחתימם על מסמכי השעבוד, אמר השופט כי אי העדת עד שניתן היה להביאו לעדות, פועלת באופן משמעותי לרעת מי שיכול היה להזמינו. באשר לרוכשי הנכס באילת מאלדר אמר - שאין להם להלין אלא על עצמם: "בבואם לרכוש את הנכס באילת, היה עליהם, כמו שמצופה מכל רוכש סביר, לבדוק את מצב הזכויות בנכס. בדיקה ברשם המשכונות היתה מעלה באופן ברור כי זכויותיו של טל בנכס משועבדות לטובת חוב במע"מ ללא הגבלת סכום".



לפיכך קבע כבוב כי מכירת הדירה באילת מבוטלת. כמו כן חייב את טל, טוויל, אלדר והחברה בתשלום הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל.



(הפ 122/08)