ועדת המכרזים הבין-משרדית הכריזה היום באופן רשמי על זכייתה של קבוצת שפיר הנדסה במכרז הענק לסלילת כביש הרוחב 531 ותוואי מסילת השרון. כפי שנחשף לפני כארבעה חודשים ב-TheMarker, ניתוח ראשוני של מעטפות המכרז העלה כי הצעתה הכספית של שפיר, בסך 2.4 מיליארד שקל, היא הנמוכה ביותר - מאחר שדרשה מהמדינה מענק הקמה של כ-600 מיליון שקל בלבד, נוסף על מענקים שוטפים קבועים של כ-1.8 מיליארד שקל.
חברת דניה סיבוס מקבוצת אפריקה ישראל, המדורגת במקום השני, הגישה הצעה בסך 2.8 מיליארד שקל - לאחר שדרשה מהמדינה מענק הקמה בגובה מיליארד שקל. עוד השתתפו במכרז קבוצת דרך השרון, הכוללת את שיכון עובדים ואת אשטרום, וקבוצת חוצי השרון, הכוללת את החברות ארנסון ואלקטרה. הצעותיהן הכספיות של הקבוצות נעו בין 3.3-3.1 מיליארד שקל.
ניקוד ההצעות במכרז הורכב מהצעת המחיר לסכום המענק (85%), מציון ההצעה הפיננסית (10%) ומציון ההצעה ההנדסית (5%).
סלילת כביש 531 היא אחד הפרויקטים החשובים ביותר המקודמים כיום בתחום התחבורה. הכביש עתיד לשמש ככביש פרברי מהיר לאזור השרון, שיעקוף את גוש דן מצפון. זהו המכרז הראשון מסוגו בתחום התשתיות, המשלב הקמה ותחזוקה של פרויקט סלילת כביש לצד הקמת מסילת רכבת, תחנות והנחת קווי צינורות לחברת מקורות.
אורכו של כביש 531 יהיה כ-20 קילומטר, מתוכם 4 קילומטרים כהארכה צפונה של נתיבי איילון - ממחלף שבעת הכוכבים ועד מחלף רשפון - והוא יכלול 11 מחלפים.
היזם מתכנן, מקים, מתחזק ומתפעל
בתחילת 2007 פירסם האוצר את המכרז לביצוע הפרויקט, שהיקפו הוערך ב-2.8 מיליארד שקל. המדובר במכרז P.F.I שבו היזם מתכנן, מקים, מתחזק ומתפעל את הכביש במשך 25 שנה, ומקבל תשלום קבוע מהמדינה. זהו תשלום חצי-שנתי בסכום קבוע של 40 מיליון שקל, המוענק למשך כל תקופת ההפעלה של הפרויקט - המוערכת ב-22 שנה, לאחר ניכוי שלוש שנות ההקמה. בסיום התקופה, יעבור הכביש לידי המדינה. בנוסף, יזכה זכיין הפרויקט ב"אגרת צל" - תמלוגים בסך 1.5 אגורות לכל ק"מ נסיעה של כלי רכב בכביש.
הצעות המכרז הוגשו כבר בחודש נובמבר 2007 - ואולם בחלוף החודשים התעכב הליך בחירת הזוכה במכרז, אם בשל עתירת תושבי הסביבה לבג"ץ נגד קידום הפרויקט, ואם בשל התמהמהות ועדת המכרזים. בתקופת ביניים זו, נקלעה דניה סיבוס לתסבוכת כביש 431, עד כדי חשש כי לא תעמוד בתנאי הסף הנדרשים למכרז - וזו אף ביקשה לפרוש מן המכרז, אך סורבה.
בשבועות האחרונים היו חילוקי דעות בוועדה באשר לבחירת ההצעה הזוכה במכרז, משום הפער שבין הצעת שפיר לבין אומדן עלות הקמת הפרויקט, שהוכן בידי חברת אמי מתום. למרות שאומדן הפרויקט לא הוכנס להליך המכרזי, חששו במשרד האוצר מן הפער לכאורה, ואולם לבסוף שוכנעו בסבירות הצעתה של שפיר, לאחר שזו הגישה מספר חוות דעת אשר קבעו כי העלויות עליהן הסתמכה הגיוניות - וכוללות מרכיב רווח קבלני סביר.
העלויות שהציעה שפיר התקבלו, בין השאר, משום היתרון היחסי של שפיר כחברה קבלנית מבצעת, לה שליטה מלאה על כל תהליך הביצוע השולטת בכל שרשראות הייצור, האספקה, הלוגיסטיקה והביצוע הדרושות להקמת פרויקט תשתית - מבלי ליצור תלות באף ספק מהותי חיצוני לצורך ביצוע הפרויקטים ומבלי להידרש לעבודות קבלנות משנה - שפיר מעסיקה תחתיה כ-1,000 עובדים. שפיר מחזיקה בבעלותה 4 מחצבות (נתח שוק של 25%), 12 מפעלי בטון, 7 מפעלי אספלט, 2 מפעלים טרומיים - שביניהם סובב צי פרטי של 200 מערבלי בטון ו-60 טריילרים לשינוע חומרים.
שפיר, בבעלותם של ארבעת האחים לבית שפירא, היא אחת מחברות התשתית הגדולות בישראל, ועוסקת בתחומי הבנייה, הפיתוח והתשתיות. בשנים האחרונות נטלה חלק במרבית מכרזי הענק בענף התשתיות, והיא נודעת בהצעותיה האגרסיוויות. החברה התמודדה במסגרת קבוצת ספידן על מכרז הרכבת הקלה בתל אביב - פרויקט בהיקף 10 מיליארד שקל; זכתה במכרז ה-B.O.T לסלילת הנתיב המהיר לתל אביב ולתפעולו בהיקף של 480 מיליון שקל; ובמכרז רכבת ישראל לכריית המנהרות בקו הרכבת A1, הקו המהיר בין תל אביב לבין ירושלים, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל.
בעבר ביצעה החברה שורת ארוכה של פרויקטים בנמל התעופה בן גוריון, תחנות הכוח של חברת החשמל, ובנמלי ישראל, ובימים אלה היא מתמודדת במכרז ה-P.F.I אחזקה של מע"צ המוערך בהיקף כולל של כמיליארד שקל. לפני כחצי שנה פורסם ב-TheMarker כי שפיר בוחנת הנפקה ראשונית של מניותיה לציבור, בהיקף של מאות מיליוני שקלים, לפי שווי של כ-600 מיליון דולר.