פסק דין: המרכז למימוש זכויות החולה השיג גבול למקצוע עריכת הדין

המרכז למימוש זכויות רפואיות הינו חברה פרטית העוסקת בסיוע למימוש זכויות חוקיות של נכים מול גופים מוסדיים שונים, ובהם המוסד לביטוח לאומי, משרד הביטחון וחברות הביטוח.



ב-2004 התקשר שמעון ישראל עם המרכז בחוזה, לפיו התחייב המרכז להעניק לישראל שירותים שונים תמורת תשלום של 1,200 שקל כמקדמה, 18% מהסכום הצפוי לקבל ישראל באופן חד פעמי ו-18% מהסכום הצפוי להתקבל כגימלאות חודשיות, במקרה של נכות צמיתה במשך 4 שנים.



המרכז למימוש זכויות רפואיות, שהגיש את התביעה, טען כי הוא מילא את חלקו בהסכם וכתוצאה משירותיו קיבל ישראל הטבות בגינן היה עליו לשלם למרכז כ-18 אלף שקל.



ישראל טען כי החוזה שערך עם המרכז היה פסול, כיוון שלגישתו תוכן החוזה ומטרתו מנוגדים לחוק לשכת עורכי הדין הקובע כי ייצוג אדם בפני ערכאות בעלות סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית ייעשה רק על ידי עו"ד. לפיכך טען ישראל כי החוזה בין הצדדים בטל.



בנוסף טען ישראל כי במועד פנייתו למרכז, מצבו הבריאותי לא הקנה לו כל הטבה בריאותית וכי לא נבדק מצבו הרפואי על ידי אדם המוסמך לכך.



השופט קליין קבע כי ישראל סתר עצמו במהלך עדותו. לדברי השופט קליין "נראה כי הנתבע סובל מבעיית זיכרון סלקטיווי". יחד עם זאת מציין השופט קליין כי המרכז למימוש זכויות השיג את גבולות מקצוע עריכת הדין. לדברי קליין, "הדבר בא לידי ביטוי בין היתר בעריכת המסמכים והגשתם בשמו של הנתבע נגד המוסד לביטוח לאומי".



השופט קליין סבור כי הרשאת ביצוע פעולות למימוש זכויות חוקיות שלא על ידי עו"ד חושפת את הלקוח לייצוג על ידי אנשים חסרי הכשרה משפטית מתאימה, ומסכנת את זכויות הציבור הנזקק לשירות משפטי. השופט קליין קובע כי בשל השגת המקצוע ההסכם בטל, אך מכיוון שהמרכז למימוש זכויות השקיע עבודה בעניינו של ישראל, שמצידו עמד בקשר רציף עם המרכז ונעזר בשירותיו, קבע השופט כי ישראל ישלם למרכז 7,200 שקל שכר ראוי וכן שכר טרחת עו"ד בגבוה 3,600 שקל.