"שביתות המסחר הן פשוט שערורייה"

בדיוק לפני שבוע, ביום שלישי שעבר, ישבו הסוחרים בחדרי המסחר בחוסר מעש, משום שבאותו יום לא התקיים מסחר בבורסה. ועד עובדי הבורסה מחה על נסיעתה של המנכ"לית, אסתר לבנון, לארה"ב בעיצומו של מו"מ על תנאי ההעסקה - והעניש את המשקיעים. מערכות המסחר הושבתו, וכל העסקות נדחו ליום שלמחרת.

יצחק לרנר, יו"ר ועד עובדי הבורסה שעמד בראש השובתים, הסביר לתקשורת את הסיבה להפסקת המסחר, ונראה שבאחד העם רתמו את אזרחי ישראל (לכולנו יש קרנות פנסיה או קופות גמל) למאבק. "אילו לבנון התייחסה באותה רצינות לקיום מו"מ רציני עם נציגות עובדי הבורסה, כפי שהיא מתייחסת בארה"ב לפגישותיה עם משקיעים פוטנציאליים, התמונה היתה אחרת", אמר לרנר ותיבל את דבריו בביקורת על הבוסית: "קשה לנהל דיונים עם מנכ"לית שבראש מעייניה הוא איך לא יטרפדו לה את הנסיעה הבאה לחו"ל".

כבר תקופה ארוכה שוועד העובדים בבורסה מנהל מו"מ לגבי עדכון שכר העובדים. המו"מ, שנתקל בקשיים, הביא לא פעם בחודשים האחרונים לשיבושים במסחר בבורסה, לפעמים לכמה שעות, וגם להשבתת ימי מסחר שלמים. עם זאת, מנתונים שהגיעו לידי TheMarker עולה כי עובדי הבורסה דווקא מרוויחים לא רע.

בסוף 2007 העסיקה הבורסה 173 עובדים. הוצאות השכר הסתכמו ב-89.5 מיליון שקל, כך שעלות השכר הממוצעת לעובד, כולל בונוסים, היתה 517 אלף שקל בשנה, או 43 אלף שקל בחודש.

גם אם מנטרלים מכך את עובדי ההנהלה, שמקבלים שכר גבוה יותר ביחס לשאר העובדים, המספרים יפים. עלות השכר השנתית הממוצעת לעובד, כולל בונוסים, היא 475 אלף שקל, 39.5 אלף שקל בחודש.

השוואה נוספת שבוצעה היא לעלויות השכר בבנקים, וגם אז בולטים תנאי ההעסקה המפנקים של עובדי הבורסה.

עלות השכר החודשית הממוצעת לעובד בבנק הפועלים הייתה, לפי דו"חות 2007, 28.6 אלף שקל, בלאומי קיבלו 28.4 אלף שקל ובדיסקונט הסתפקו ב-26.7 אלף שקל. עלות השכר החודשית הממוצעת בשלושת הבנקים הייתה 27.9 אלף שקל, נמוכה בכ-11.5 אלף שקל מעלות השכר בבורסה. מעלות שכר ממוצעת של 27.9 אלף שקל נגזר שכר (ברוטו) ממוצע של 18.9 אלף שקל בבנקים. התלושים המפנקים של עובדי הבורסה מושתתים על הסכמי עבודה מיוחדים בין ההנהלה להסתדרות העובדים החדשה.

בשוק המקומי לא אוהבים את ההשתתפות הכפויה במלחמות של לרנר ועובדי הבורסה. "השבתה היא תעודת עניות לבורסה. ביום אחד הוועד יכול להחליט על שביתה ולייבש את כל הנזילות בשוק", אומר בכיר בשוק ההון. הוא מוסיף כי השוק הישראלי מרכז פעילות ענפה של משקיעים זרים, ושביתה שכזו קוטעת להם את יכולת המסחר. "למשקיעים זרים יש היצע רחב של מדינות להשקעה - בשווקים מתפתחים ומפותחים. כך, למרות נתוני הכלכלה הטובים, השוק המקומי מאבד משקיעים. אם היו חותמים על ההסכמים מול העובדים המחיר היה זניח לעומת הנזק המצטבר מול המשקיעים".

"הבורסה היא מונופול, והיא הערוץ היחיד להשקעות בישראל. שביתות המסחר הן פשוט שערורייה שפוגעת בכולם", מסביר פרופ' דן גלאי, מנכ"ל משותף בסיגמא בית השקעות. "הבורסה היא גוף ללא מטרת רווח שנמצא בפיקוח וניהול של חברי הבורסה. כך, התמריצים של גוף כזה להתייעל מאוד קטנים. לא נעשים היום מספיק מאמצים לשכלל את שוק ההון ולאפשר יותר נזילות".

לגבי הפרטה אומר גלאי כי הניסיון מלמד שבורסות שהופרטו הציעו למשקיעים מסחר בעלויות נמוכות יותר, ההנהלה תיפקדה טוב יותר והתמריצים לייעול היו גדולים יותר. "שיתופי פעולה עם בורסות בחו"ל הם יוזמה מבורכת. ואולם בינתיים לא רואים תוצאות. הקוקטיילים והתמונות מבורסות שונות בעולם עדיין לא הביאו שינויים ותועלת למשקיע המקומי. אופציות על טבע קיימות כבר 10 שנים בבורסה בניו יורק, למה כאן עדיין אין? כבר יותר מעשור שאני מנסה לקדם הקמת בורסה שנייה, הגדלת התחרות תביא לשכלול השוק", מסכם גלאי.

מהנהלת הבורסה נמסר בתגובה: "אנו פועלים בכל מאודנו לסיים את המשבר במהירות ולפתור את כל המחלוקות שעל הפרק. אין לנו עניין להתייחס לשכר העובדים".