המשקיעים גילו עניין בבנק הפועלים בגלל השווי הנמוך יחסית שלו - אם כי לא כולם משוכנעים שמשבר הסאבפריים נמצא לחלוטין מאחוריו. המשקיעים גם עוקבים אחר מחירי הנפט, כדי להעריך את השפעתם על רווחיות חברות ומדיניות הריבית של בנק ישראל.
"משקיעים מוסדיים זרים שמים כיום סימן שאלה על חברות ההיי-טק הישראליות על רקע ההאטה הגלובלית, ובמיוחד בגלל שער החליפין והתלות שלהן בדולר", אמר בשבוע שעבר אהוד הלפט, מנהל ומייסד חברת קשרי המשקיעים GKIR (גלברט כהנא), שבין לקוחותיה חברות היי-טק רבות.
לדברי הלפט, המשקיעים מחפשים כיום עסקים עם סיכון נמוך יותר - חברות שאולי לא ירוויחו הרבה, אבל גם לא יחטפו. "מבחינה זו ישראל היא שוק עם סיכון נמוך יחסית, תנודתיות נמוכה ואיכות גבוהה של חברות והנהלות יחסית לשווקים מתפתחים אחרים", אמר הלפט.
בכנס המשקיעים בלונדון השתתפו כמוזמני בורסת תל אביב נציגי בנק לאומי (גליה מאור), בנק הפועלים (צבי זיו), מכתשים אגן, גזית גלוב וטבע (דן זיסקינד ואייל דשא). מהצד של בורסת לונדון הגיעו נציגי אפי פיתוח, פלזה סנטר (רן שטרקמן), באטמ (צבי מרום) ודלק נדל"ן. מצד המשקיעים השתתפו, בין השאר, נציגי אברדין אסט מנג'מנט, בלאק רוק, קרדי סוויס, פידליטי, גולדמן סאקס וג'יי.פי מורגן.
בקטגוריית ההשקעות במדינות מתפתחות נחשבת הכלכלה הישראלית ליציבה מזו של מדינות אחרות, אף שהיא סובלת יותר מהן מהיחלשות הדולר. מכיוון שרוב ההשקעות של זרים בישראל הן בחברות מייצאות, ניכר שינוי בטעמם של המשקיעים. "למעט חברות יוצאות דופן כמו כי"ל, הם פונים כיום יותר לחברות מוטות שוק מקומי, שפחות חשופות לשער החליפין", אמר הלפט.
אחד המשתתפים במפגש, שביקש להישאר בעילום שם, אמר כי "המשקיעים הזרים התעניינו באינפלציה בישראל והשימוש שייעשה בריבית כדי לבלום אותה". לדבריו, החשש הוא שעליית ריבית תגרום להתחזקות נוספת של השקל, והמניות ייראו פחות אטרקטיוויות לעומת חלופת האג"ח. המשתתף הוסיף כי בשיחות מסדרון אמרו המשקיעים המוסדיים כי אחד השיקולים להשקעה בישראל הוא מדיניותו של פישר, שמשדר יציבות ומקצועיות.
"בנק הפועלים היה צריך להסביר את המחיקות, והעדיף להתמקד בתוכניות העתידיות שלו", אמר המשתתף. "המוסדיים תהו אם בנק הפועלים כבר שילם את מלוא התשלום על המחיקות, ולא כולם השתכנעו שהפרשה לגמרי מאחוריו".
לדברי המשתתף, הירידות בענף הנדל"ן לא עודדו את המשקיעים לחזור להשקיע בחברות הישראליות הפועלות בתחום, והתחושה היתה שהם מתכוונים להמשיך לשבת על הגדר.
"מכתשים אגן נראתה טוב מאוד בזכות התוצאות והתחזית להמשך עליית הביקוש למזון בעולם", הוסיף המשתתף. "עם זאת, ההודעות התכופות של כור על עסקות שנדונות ומתבטלות הטילו צל מסוים. לזרים חשובה ההתנהלות העסקית. זה שהמניה קופצת ב-10% לא עושה להם טוב. לגישתם, לא חובה לדווח על כל מו"מ אלא אם נחתם מזכר הבנות".
המוסדיים הזרים חוזרים לכלכלה הישראלית הישנה
אורה קורן
8.7.2008 / 9:24