משתלם להיות גובה מסים: עו"ד שפורש לאחר עשור מרשות המסים משתכר כ-60 אלף שקל

אף אחד לא חולם להיות גובה מסים, אבל העבודה ברשות המסים יכולה להשתלם היטב למי שפונה לשוק הפרטי. דו"ח מבקר המדינה מצא כי מאז 2001 ועד לסוף 2007 פרשו מרשות המסים כ-600 עובדים. עיקר העזיבה התרחשה בשנה וחצי האחרונות, על רקע החקירות בפרשת רשות המסים והאווירה הקשה ששררה בארגון.



"בשנה האחרונה זה שאיבדו את הגאווה. אי אפשר לתגמל בכסף או תנאים - רק בגאווה או בעשייה. בזה צריך להשקיע", אומרת עו"ד טלי ירון-אלדר, לשעבר נציבת מס הכנסה וכיום שותפה ומנהלת מחלקת המסים במשרד עו"ד תדמור ושות'.







אוסקר אבו רזק, לשעבר המשנה למנהל רשות המסים וכיום מראשי פירמת רואי החשבון קסלמן וקסלמן, מדבר על המשיכה הטבעית של השוק הפרטי: "אין ספק שבמחלקת מסים במשרד יש עדיפות ליוצאי רשות המסים. כשאתה יודע שמישהו יוצא, אתה מנסה להביא אותו. זו גם הסיבה לעזיבה הגדולה ברשות המסים - עודף הביקוש בחוץ. במצב כזה צריך שבארגון כמו משרד ממשלתי יהיו דברים שישאירו את האנשים בפנים: סטטוס גבוה, חופש יצירה, עניין בעבודה, אפשרויות קידום, מנהיגות. מאז ינואר 2007 כל המרכיבים האלה נפגעו".



לדברי אבו רזק, "החלק המקצועי ברשות המסים מונה 800-1,000 איש. בשלוש השנים האחרונות פרשו כ-15% מהם. באזור המרכז יש הרבה פיתויים בחוץ. המדאיג הוא העזיבה בדרג המקצועי. בשנתיים האחרונות לא היו קורסי מפקחים חדשים ולכן הבעיה החריפה".



מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי עוסק בחידוש פני הארגון. אחרי תקופה ארוכה שבה לא הוכשרו כלל מפקחי שומה ברשות המסים, הזרים נסרדישי דם חדש למערכת. לדבריו, חלק גדול מהחוסרים בכוח אדם הושלמו. מסוף 2007 התקיימו חמישה קורסי הכשרה והרשות קלטה 120 מפקחי שומה ו-30 מפקחי שומת מקרקעין.



נסרדישי: "בשנים האחרונות, ובעיקר בשנה וחצי האחרונות, הרבה משרות בכירות היו לא מאוישות. מאז שמוניתי יצאנו במכרזים. בתחילת השנה מינינו שני פקידי שומה (חקירות ירושלים ומודיעין שטח ת"א - ע.ב.). גם לפני כחודש מינינו שני פקידי שומה ועוד שניים יתמנו בימים הקרובים (אשקלון וניכויים ת"א 5 - ע.ב.). באוגוסט ימונה פקיד שומה פ"ת. כל המינויים היו מתוך המערכת, וזו שרשרת שיוצרת אפשרות לקידום לאנשים בדרגות הנמוכות יותר". לדברי נסרדישי, עזיבה אינה תופעה חדשה. "משרדי עורכי דין ורואי חשבון מושכים מאיתנו בדרך כלל את הכוחות שמיצו את עצמם במערכת, או אנשים שהגיעו למקום שבו הם רואים שהם צריכים לחכות הרבה זמן עד למינוי הבא".



עו"ד ורו"ח ארז שגיב, שותף-מייסד במשרד עו"ד פורת-שגיב ושות' ובעבר מנהל המחלקה המקצועית ברשות המסים, אומר כי יידרשו כמה שנים כדי לגשר על הפער שנוצר ברמה המקצועית: "אנשים שעוזבים את רשות המסים לוקחים הרבה ידע לא כתוב. עזבו הרבה כאלה. גם בתפקידים פחות בכירים עזבו. להכשיר מפקח טוב ורציני לוקח לפחות שנה אחרי הקורס. אחר כך הוא ממשיך בממוצע לפחות ארבע-חמש שנים. נוצר חלל כי ההכשרה איטית יותר מקצב העזיבה".



שגיב מדבר גם על הפגיעה המורלית. "אני מרגיש אצל האנשים שהמוטיווציה ירודה בגלל מה שקורה במערכת. כואב לי מה שקרה שם. בשלוש השנים האחרונות המערכת מרוסקת. יש שם אנשים טובים ולנסרדישי יש תפקיד בשיקום ואחר כך בפיתוח", אומר שגיב.



משתלם לעזוב



עו"ד שעוזב את רשות המסים ירוויח בשוק הפרטי, לפחות בתחילת הדרך, בכ-50% יותר מחברו שטיפס במעלה הדרגות במשרד פרטי. עורכי דין מעריכים כי עורך דין בעל ותק של ארבע-חמש שנים ברשות המסים, שעובר למשרד פרטי, יוכל להגיע לשכר פתיחה של 20-30 אלף שקל בחודש ברוטו. עורך דין בעל ותק של עשור ברשות המסים, הפורש בתפקיד בכיר, יוכל להגיע בשוק הפרטי למשכורת התחלתית של 60-50 אלף שקל בחודש ברוטו.



ירון-אלדר מסבירה: "רשות המסים כגוף מקצועי נותנת ידע והיכרות מקצועית עם המערכת, ולכן יש לזה פרמיה בשוק הפרטי. צריך להיות בתוך הרשות לפחות ארבע-חמש שנים. צריך גם להתנייד בתוך המערכת. ללמוד פנים שונות של התחום".



שגיב, שעבד עם ירון-אלדר על כמה מרפורמת המיסוי המרכזיות בשנים האחרונות, מסכים כי ערכו של עו"ד שפורש מהמערכת יעלה ככל שיתנסה ביותר תחומים בתוך רשות המסים: "מי שרוצה לעסוק בתחום המס, חייב לצלוח בקריירה מערכות שעוסקות במסים. פרקליטות, מחלקה משפטית במס הכנסה, פקיד שומה, מחלקה מקצועית". לדבריו, "המומחיות נרכשת מהתהליכים שהובלת. תמצא אצל עורכי דין בקיאות שונה בחוקים שונים. מומחה הוא אחד שיידע לשלב בין כל החוקים ולתת תמונת מסים מלאה". עם זאת, הוא מודה שיש הרבה מומחי מס שלא צמחו בשירות המדינה.



"כל שנה של עבודה בשירות המדינה היא כמו עשור של עורך דין בחוץ מבחינת כמות התיקים. זו כמות מטורפת של תיקים שאולי פוגעת ביכולת לצלול לעומקו של כל תיק, אבל מקנה ניסיון רוחבי עצום", אומר עו"ד אלי דורון, שהיה יועץ משפטי בנציבות מס הכנסה ופרקליט בפרקליטות, עד שהקים עם פורש נוסף ממערכת המסים, עו"ד ירון טיקוצקי, את משרד עורכי הדין דורון-טיקוצקי ושות', המונה כיום 35 עורכי דין שמחציתם עוסקים בתחום המס.



כמעט כל יוצאי רשות המסים יעדיפו לקלוט עורך דין שיצא זה עתה מהמערכת. עם זאת, דורון אומר כי עורך דין צעיר, המבקש לפתח קריירה בתחום המיסוי, יוכל להתפתח גם במשרד פרטי בתנאי שהמשרד גדול דיו ושני הצדדים מוכנים להשקיע. "אנחנו שילבנו גם עורכי דין שלא היה להם ניסיון פרקטי בתחום המס. הם נקלטו במשרד כי היינו מוכנים להשקיע בהם שנתיים של עבודה אינטנסיווית כדי להביא אותם לרמה המתבקשת. במשרד גדול הם מקבלים ניסיון שאינו פחות מזה של הפרקליטות, כי יש לנו עשרות תיקים מול הרשויות", אומר דורון ומוסיף: "גם אחרי שנתיים יש תיקים שלא אתן לעו"ד צעיר, למשל תיק של נאשם שיש בו סיכון של כלא, אבל גם בפרקליטות לא היו נותנים תיק כזה לעו"ד חדש".



היתרונות של מי שבא מהמערכת



כשמערכת כמו רשות המסים מצעירה את עצמה, נוצרת עקומת למידה. "הבעיה המרכזית כיום היא חוסר הנסיון. עובד עונה על 80% מהשאלות 'לא', על 10% 'אולי' ועל 10% 'כן'. כיום יש הרבה יותר תשובות שליליות", אומר אבו רזק. במצב זה יש יתרונות ליוצאי המערכת בשוק הפרטי. לדברי ארז שגיב, "אדם שמכיר את המערכת יודע איך להתנהל, למי לפנות ובאיזו צורה לפנות. זה מקל את ההליכים. הרבה פעמים אתה שולח בקשה ותשובות מתמהמהות, וכשאתה יודע למי לפנות ואיך זה מטופל, זה מקצר את הזמן". דורון שותף לדעתו: "אתה לומד להכיר את המערכת, את שיטות העבודה ואת הנהלים, מתי ניתן לגמור תיק באופן אופטימלי, איפה ללכת על קצות האצבעות ואיפה בכוח. מי פחות נחמד במערכת ומי יותר נחמד".



נסרדישי, אומר כי לדעתו אין תופעה של עיכובים בהחלטות, משום שעיכוב עלול לגרום להתיישנות התיק. לדבריו, המחסור בכוח אדם התבטא בפתיחת פחות תיקים. יש להניח כי הגידול הצפוי במפקחי מס משמעו פתיחת יותר תיקי שומה. אם כך, בקרוב תהיה לעורכי הדין ולרואי החשבון בשוק הפרטי הרבה יותר עבודה.



בעבר נהגו עורכי דין ורואי חשבון שפרשו מרשויות המס לפתוח או להצטרף למשרדי נישה בתחום המיסוי. כיום ניכרת מגמה נוספת - פתיחת מחלקות מיסוי במסגרת משרדי עורכי דין או הצטרפות למחלקות מיסוי בולטות. כך, אוסקר אבו רזק, יועץ מס בהכשרתו, שהצטרף למחלקת המסים של קסלמן וקסלמן, וירון-אלדר שפתחה את מחלקת המיסוי של משרד תדמור ושות'. כשביקשנו מעורכי דין בתחום המס לנקוב בשמות בולטים שצמחו בשירות המדינה, עלו שמות שונים מרשימות הדירוג המקובלות. אמנם הוזכרו משרדים מוכרים כגון אלתר ושקל, אך עלו גם שמות מוכרים בברנז'ה כמו עו"ד ירון שידלו (המתמחה במיסוי בינלאומי) ועו"ד מאיר מזרחי (מיסוי נדל"ן) - כולם יוצאי המערכת.



יש גם חסרונות למי שיצא זה עתה מרשות המסים. "כשמביאים מישהו מהמערכת, לוקח זמן להוציא אותו מהראש של מפקח מס ולהכניס אותו לפוזיציה של הלקוח הפרטי. לא פשוט להחליף דיסקט", אומר דורון, "לפעמים זה מועיל כי אם צריך לבחון מה תהיה עמדת רשויות המס לטיעון מסוים, אנחנו קוראים לאחרון שקלטנו מתוך המערכת ושואלים אותו מה הוא חושב. זה נותן לך מושג די מדויק".



שגיב אומר שהמעבר שלו לצד הפרטי היה מהיר: "רשות המסים זו צורת חשיבה מסוימת. בתוך המערכת יש לך גישה שמרנית. אתה מקבל נתון מסוים ובודק אם זו הראייה הנכונה. בחוץ חייבים לפתח מוצרים חדשניים ולהיות יצירתיים. זה מהפך שצריך לעבור. אבל צריך לשלב הגינות. יש דברים שאני לא מוכן לעשות, ונתקלתי במצבים קשים. גם קרה שאמרתי ללקוח - לך לפקיד שומה ותתפשר איתו, כי הוא צודק".



המבקר: חוק הצינון לא נאכף ברשות המסים. הפורשים: לפעמים קשרים דווקא מזיקים



מבקר המדינה מתח בדו"ח האחרון ביקורת קשה על העדר אכיפה של מגבלות הצינון על פורשי רשות המסים. הדו"ח מציין מקרים בהם יוצאי רשות המסים פעלו לקדם עניינים מול הרשות. למשל, מקרה של פקיד בכיר ברשות שחצי שנה לאחר פרישתו פנה לאחד מהעובדים ברשות שהיה כפוף אליו, וביקש בשם רואה חשבון מסוים להבטיח יחס אוהד לאחד מלקוחותיו. בשיחה טלפונית, סיכם הבכיר לשעבר עם העובד ברשות, כי לא יינקטו הליכים פליליים כלשהם במקרה, וגם הכין בעבור הפקיד שאליו פנה נוסח להודעה על ההליך המקל - שאכן נשלחה ללקוח בסופו של דבר. הבכיר לשעבר קיבל תשלום על פעילותו. בתגובתו למבקר המדינה, הודיע הבכיר לשעבר כי לא העניק יתרון כלשהו בהתערבותו וכי התשלום שקיבל היה נמוך יחסית למקובל.



טלי ירון-אלדר מבקרת את כללי הצינון המוטלים על בכירים שפרשו מרשות המסים. "אם רוצים להגביל פעילות של בכירים, אז צריך לשלם להם משכורת בתקופת הצינון. אי אפשר להגביל את הפרנסה מצד אחד ולא לשלם מצד שני", היא אומרת. לדבריה, "אני במשך שנה לא יכולתי לפנות לאיש ברשות המסים חוץ מלנציב עצמו. אם יש איזה מפקח שיושב בחיפה וראיתי אותו אולי פעמיים - אז אסור לי לדבר איתו? אנשים הם ישרים בבסיסם. הבעיה היא שאנחנו מדינה קטנה".



בכיר אחר לשעבר, אומר שהקשרים אינם יתרון. לדבריו, "תחלופת כוח האדם ברשות המסים היא כזו שאחרי שנת צינון אתה אולי עוד מכיר כמה אנשים, ואחרי שנתיים אתה כבר לא מכיר אף אחד. יותר מזה, אם היית בתפקיד בכיר אז יש גם הרבה אנשים שנוטרים לך, למשל כי לא קידמת אותם. במקרה כזה הקשרים רק מזיקים".



ירון-אלדר מהמרת נגד הדולר



החיים אחרי רשות המסים נעימים יותר. טלי ירון-אלדר החליטה לשלב בין מסים ועסקים. היא מכהנת בכמה דירקטוריונים בחברות פרטיות, בהן חברת המסחר האלקטרוני E-Trader. בתחילת הראיון, היא נכנסת לאתר החברה ומהמרת על שער הדולר, על ידי רכישת אופציה בשווי 50 שקל על ירידת שער הדולר. בנוסף, היא צוללת, מחזיקה רישיון טיס ומשחקת טניס עם הילדים. "כיום אני עובדת קשה אבל ברשות המסים עבדתי יותר קשה", היא אומרת.



גם ארז שגיב עובד לפחות 14 שעות ביום. בזמן שנותר הוא קורא ספרי היסטוריה ומנסה לנגן על קלרינט. "הגעתי למיצוי ברשות. זו היתה תקופה יפה. הייתי בתפקיד בכיר, אבל הגעתי למסקנה שבחוץ יהיה לי אתגר לא פחות עם גיוון רב יותר, וגם קצת יותר מתגמל".



בסוף הראיון ירון-אלדר נכנסת שוב לאתר ומגלה שההימור הצליח. היא רשמה על האופציה שרכשה רווח של 35 שקל, לפני מס.