איגוד תעשיות האלקטרוניקה יציע פטור ממס גם לישראלים - לתקופה מוגבלת

מאת אורה קורן

"תעשיית ההיי-טק עברה מעיסוק בצמיחה להישרדות" - כך סבור יו"ר איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, עמי אראל; לדברי אראל, חברות ההיי-טק עוסקות בעיקר בקיצוץ בהוצאותיהן, בכלל זה בסגירת משרדים במרכזים חשובים דוגמת לונדון ולוס אנג'לס, אף שאלה עשויים להיות בעתיד מקור ההזמנות שיוציאו אותן מהמשבר.

"בכל החברות", הוא אומר, "נרשמים קיצוצים בכוח אדם, בהוצאות שוטפות ובמספר פרויקטים למחקר ופיתוח". להערכתו, בכל אחד מתחומים אלה מקצצות החברות בממוצע כ-30% מהוצאותיהן, ובחברות סטארט אפ הקיצוצים גבוהים בהרבה.

ראשי איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה נפגשו בשבועות האחרונים עם שרת התעשייה והמסחר, דליה איציק, ועם שר האוצר, סילבן שלום; השבוע ביקשו ראשי האיגוד משלום להצטרף אליהם לפגישתם עם ראש הממשלה, במטרה לבלום את הכוונה להרע את תנאי התמיכה הממשלתית בהיי-טק במסגרת החוק לעידוד השקעות הון.

במסדרונות האיגוד מבררים כיצד הממשלה יכולה לסייע לתעשייה; אחד הרעיונות הוא לפטור משקיעים ממס עתידי עבור השקעות שבוצעו בתקופה מוגדרת. למשל, לקבוע כי מי שישקיע בחברות היי-טק בחצי השנה הקרובה, יהיה פטור מתשלום מס בשלב האקזיט.

רעיון אחר הוא להקים קרן הון חוזר, לתמיכה בתעשיות באמצעות הלוואות הון בתנאים נוחים, או להקים קרן ממשלתית שתשקיע לצד משקיעים פרטיים בחברות היי-טק. רעיונות אלה יידונו במסגרת הצוות המשותף לנציגי האוצר ולראשי האיגוד, צוות שעל הקמתו הוחלט השבוע. המלצות הצוות יוצגו בפני ראש הממשלה.

בנוסף, מבקשים ראשי תעשיית ההיי-טק להקפיא את כל השינויים המתוכננים בחוק לעידוד השקעות הון, הנוגעים לחברות היי-טק. בחוק מתוכנן שינוי שיקבע כי התמיכה הממשלתית תפוצל ותתפרש על פני תקופה של כמה שנים - במקום לקבל את מלוא הסיוע באופן מיידי, יקבלו החברות שליש מהסיוע מיידית, ואת השאר בהתאם לעמידתן ביעדי התוכנית העסקית.

בנוסף, בחוק המו"פ מתכננת הממשלה להגדיל את שיעור התמלוגים שישלמו חברות גדולות לממשלה במסלול התמיכה הרגיל מ-3.5% ל-5%. שינוי זה יחול על חברות שלא ייכנסו למסלול חדש, שבאמצעותו יבצעו החברות הגדולות החזר סופי של חוב התמלוגים שלהן.

"לא ייתכן שכאשר המצב כל כך גרוע, תפעל הממשלה להרעה נוספת", אמר אראל. להערכתו, המצב אף עתיד להחמיר: "אם מסתכלים קדימה רואים תמונה מדאיגה - שנת 2002 לא צפויה להיות טובה משנת 2001".

המשבר גרם לשינוי עמוק בתעשייה; חברות גדולות, שנחשבו עד לא מזמן ל'ספינות הדגל' של התעשייה, נקלעו לקשיים ומעמדן התערער, ובהן אי.סי.איי טלקום , טלרד, גילת לוויינים , סאיטקס , מרקורי ורבות אחרות.

להערכת אראל, לא מרחפת סכנה קיומית על החברות הגדולות, אך השינוי הדרמטי במצב של חלקן מבטא התערערות בחוסנה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. לעומתן, מצבהחברות הבינוניות והקטנות קשה בהרבה.

"חלק מהשווקים של החברות הבינוניות, שכבר היו להן מכירות ואפילו היו רווחים,נעלמו במשבר העולמי", אומר אראל. "חברות בינוניות שכמעט נמחקו הפסיקו לקנות ציוד ועוסקות בהתאמה לשוק שהשתנה". חברות הסטארט-אפ, הוא מוסיף, נקלעו למשבר כפול: מחד נמנעות הקרנות מביצוע השקעות חדשות, ומאידך חברות גדולות שעסקו בעבר ברכישת חברות קטנות הפסיקו את מסעות הרכש שלהן.

ברבעון האחרון של 2000, שהיה רבעון השיא של הענף, הסתכם יצוא ההיי-טק ב-3 מיליארד דולר; ברבעון השלישי של 2001 התכווץ היצוא ל-2.2 מיליארד. "תופעה המחזירה אותנו לרמות של סוף 99'", אמר אראל.

מרישומי האיגוד התתברר, כי בתעשיית ההיי-טק מועסקים כיום כ-70 אלף עובדים, כשבשנה האחרונה נפלטו מהענף כ-1,500 מהנדסים וטכנאים. "כאשר תעשייה המהווה 50% מהיצוא התעשייתי נמצאת במשבר, המדינה לא יכולה שלא לעשות דבר", סיכם אראל.