"אם לא תיגע בביטחון ובחינוך, מאיפה תיקח את הכספים הדרושים לקיצוץ בתקציב 2009?" - כך אומר ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, רם בלינקוב. "לפי הטייס האוטומטי, היינו צריכים לקצץ 17 מיליארד שקל מתקציב 2009. הגדלת ההוצאה בתקציב הממשלה ב-2009 ביחס לתקציב 2008 ב-1.7%, כפי שנעשה בשנים האחרונות, הורידה את הקיצוץ הנדרש לכ-13 מיליארד שקל. עשינו קווץ' פה, קווץ' שם, שחקנו סעיפים אלה ואחרים וירדנו ל-8.8 מיליארד שקל. זה הסכום שהממשלה צריכה לקצץ עכשיו בתקציב 2009. היו לנו כמה דיונים עם ראש הממשלה ואנשיו על הסכום הזה, ולא מצאנו בינתיים פתרונות".
מתוקף תפקידו אחראי בלינקוב על הכנת וגיבוש תקציב 2009. בהמשך יהיה גם אחראי על ביצועו. לדבריו, "האוצר, ואף לא משרד ממשלתי אחר, הוא האחראי על הגשת תקציב השנה הבאה לממשלה. כך כתוב בחוק התקציב, והממשלה היא המאשרת".
בלינקוב הוא מקצוען תקציבים. הוא גם הבכיר המקורב ביותר בצמרת משרד האוצר לשר האוצר, רוני בר-און. על רקע המחלוקות עם משרד ראש הממשלה על תקציב 2009, אומר בלינקוב: "זה בסדר ולגיטימי שלאנשים שונים יש דעות שונות. ברגע שזה נעשה על ידי דה-לגיטימציה לאגף התקציבים - זה לא בסדר".
העיכובים הרבים באישור תקציב 2009 בממשלה, בין היתר בשל לוח הזמנים הצפוף של ראש הממשלה אהוד אולמרט בעקבות פרשת טלנסקי, הם למורת רוחו של בלינקוב. ולמרות זאת, קשה להוציא ממנו מלה של כעס. "אני מעריך שתקציב 2009 לא יאושר בממשלה ביולי כפי שהאוצר תיכנן", הוא אומר. "רצינו לתת לשרים, ואחרי כן לכנסת, יותר זמן להתעמק בעיקרי ובפרטי התקציב. לצערי זה לא צלח בידי".
הפערים בין לשכת ראש הממשלה לאוצר בנוגע לדרכים לסגירת תקציב 2009, כלומר קיצוץ של 8.8 מיליארד שקל, מונעים בינתיים את כינוס הממשלה להתקדמות בדיוני התקציב.
לגישת לשכת ראש הממשלה, אחת הדרכים האפשריות להקטנת הקיצוץ היא הגדלת ההוצאה בתקציב 2009 ביחס ל-2008, מ-1.7% ל-2.7%. בלינקוב מתנגד בתוקף לדרך זו, ואם הדבר היה תלוי בו היה מגדיל את ההוצאות בתקציב 2009 ב-1% בלבד. בלינקוב מתנגד משני טעמים: "כי תהיה כאן שבירה משמעותית של אמינות הממשלה כלפי העולם וכלפי ישראל, ומכיוון שמדובר בפעולה אינפלציונית - והמשק גם ככה נמצא במגמה אינפלציונית".
הגירעון בתקציב עומד ב-2008 על 1.6% מהתוצר. לפי הצעת אגף התקציבים, הגירעון ב-2009 יעמוד על 1%, לפי תוואי הגירעון היורד בתקציב שאושר בממשלה. לשכת ראש הממשלה מציעה להותיר את הגירעון ברמה של 1.6%. בלינקוב, בתקיפות רבה, מתנגד לשוב לגירעון של 1.6%, "משני הטעמים שאמרתי קודם, ומסיבה נוספת - שעבוד העתיד לטובת ההווה".
לקצץ בגידול, לא בבסיס
בתגובה להצעות לשכת ראש הממשלה להגדיל את ההוצאה והגירעון ולהקטין את ההשקעות בתשתיות, אומר בלינקוב: "יש כאן שתי עבירות - שמרחיקים אותנו מיעדי התקציב וגם מגדילים את ההוצאה בתקציב, וזה אסור, וגם מקטינים ההשקעות במשק, ואחרי כן עוד מדברים על הגדלת הצמיחה".
לפי בלינקוב, תקציב הביטחון (כולל משטרה ושירותים חשאיים) מסתכם בכ-60 מיליארד שקל, תקציב החינוך (כולל השכלה גבוהה) מגיע לכ-40 מיליארד, הוצאות הרווחה (כולל קצבאות) מסתכמות בכ-40 מיליארד, תשלום הריביות על חובות הוא 35 מיליארד שקל, והבריאות 26 מיליארד. לכל השאר (כולל תשתיות) נותרו 26 מיליארד שקל בלבד. "אז איך אפשר לקצץ 8.8 מיליארד שקל בלי לגעת בביטחון ובחינוך?", הוא שואל.
בלינקוב מציע לקצץ בגידול המתוכנן בתקציבי הביטחון, החינוך, הרווחה והתשתיות - ולא בבסיס סעיפים אלה. לדבריו, "לא יהיו קופסאות (הוצאה מלאכותית של תקציבים מחוץ למסגרת התקציב) כפי שהיה בתקציבים קודמים. זו הפגיעה הכי גדולה בתקציב".
קיצוץ של 2 מיליארד שקל ממתין אצל אולמרט
בשבוע שעבר אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את התוכנית הרב-שנתית של צה"ל ("תפן"), בכפוף לדו"ח ועדת ברודט. "אנחנו מחויבים להחלטות הממשלה", אומר בלינקוב. "אין סתירה בין החלטת הקבינט והמלצות ועדת ברודט לבין הצורך לבצע התאמות בתקציב הביטחון". התאמות, בשפה המכובסת של האוצר, הן קיצוצים בלשון הציבור.
בלינקוב דוחה גם את טענות מערכת הביטחון כי הפסידה כספים בגלל הפיחות בדולר. "מדובר רק בהמרות", הוא אומר. "כרבע מהסיוע האמריקאי ניתן בשקלים, כל השאר ניתן בדולרים ונעשה בו שימוש בארה"ב. אז הצבא מקבל מתנה קצת יותר קטנה מארה"ב. הוא צריך לדעת להתמודד עם המציאות".
אגב הדיבורים על הצורך בקיצוץ הגדול בתקציב 2009, האוצר לא שכח כי על שולחנו של ראש הממשלה מונחת, זה יותר משלושה חודשים, בקשה לקיצוץ של כ-2 מיליארד שקל בתקציב 2008. אולמרט הבטיח לסיים את הדיון בסוגיה זו עד פסח, שעבר מזמן. בלינקוב אומר כי עד שהקיצוץ לא יבוצע, אין תקציב לשורה של סעיפים חשובים - למשל להגדלת האבטחה במטוסים ב-130 מיליון שקל, לפי החלטת הממשלה.
"תהיה רפורמה במס"
בנוגע לרפורמה במס, שנפלה בשל כוונת האוצר למסות את קרנות ההשתלמות, מבטיח בלינקוב כי "תהיה רפורמה, השאלה היא מתי. המדיניות שלנו היא להקטין את יחס החוב-תוצר ולהקטין את שיעורי המס על יחידים וחברות. פיחות הדולר ביחס לשקל בשנה האחרונה הפחית את יחס החוב-תוצר ב-4%, מ-83% ל-79%, מכיוון שסך כל החוב, כשהופכים אותו מדולרים לשקלים, פחת.
"הפטור ממס על קרנות ההשתלמות הוא עיוות", מוסיף בלינקוב. "הוא מיטיב עם העשירים ופוגע בעניים. אין רגרסיווי ממנו. לא כל השכירים נהנים ממנו, ובוודאי שלא העניים. במקביל לביטול הפטור על מיסוי קרנות ההשתלמות דנו באוצר בדיונים על הרפורמה במס באפשרות להפחית את המע"מ ב-0.5%, ל-15%. המע"מ הוא מס רגרסיווי. הדילמה היתה אם החצי אחוז אכן יגיע לצרכן.
"תהיה רפורמה במס, הדילמה היא מה, כמה ומתי להפחית", ממשיך בלינקוב. "במצב האי ודאות עם התקציב לא נתחייב בינתיים על הפחתות מס, אבל הן מתחייבות. בינתיים תוכנית הפחתות המס של הממשלה ל-2009 ול-2010 ממשיכה לרוץ. בעולם של ניידות באנשים ובסחורות, אתה מתחרה עם העולם גם על אנשים. מס הכנסה נמוך יותר בארצות אחרות עלול למשוך אנשים מישראל. גם לכן הרפורמה חשובה".
בנוסף מתנגד בלינקוב להפעלת לחצים על הנגיד בנושא הריבית ובנושא הדולר. "אני בעד הפרדה מוחלטת בין המדיניות המוניטרית והפיסקלית", הוא אומר. "צריך לנצל את השער הנמוך של הדולר כדי להפוך חלק מהחוב הדולרי הגדול שלנו לחוב שקלי, ואנחנו עושים את זה. לחשב הכללי, שוקי אורן, יש מטרייה גדולה ממני בנושא זה. בינתיים הפיחות בדולר עבד לטובתנו, בהפחתת יחס החוב-תוצר ב-4%, בשל הפחתת סך כל חובות המדינה בשקלים".