הראל טען, באמצעות עו"ד הילה הראל פרזיס, כי אופק סיפרה למתעניינים ברכישת דירה בבניין אותו הוא בונה ברחוב אברבוך ברמת השרון, שהיזמים "פועלים כעבריינים, נותנים שוחד ועושים קומבינות", והתייחסה גם להיתרים, ביטוח וטופס 4 (אישור אכלוס לבניין) שלא היו ליזמים, לדבריה. בנוסף, חשפה אופק בפני רוכשי הדירות משפט שניהלה אחת הרוכשות נגד החברה.
אופק טענה שהחוקרים הפרטיים שנשלחו מטעם היזם, משכו אותה בלשונה כדי לתפוס אותה בקלקלתה. ואולם בית המשפט התרשם מתמלילי השיחות כי במרבית השיחות החוקרים לא שידלו אותה לדבר וברוב המקרים היא דברה מבלי שהופעל עליה לחץ כלשהו.
בית המשפט גם דחה גם את ההגנה לפיה אופק הסתמכה על דברים שפורסמו באמצעי התקשורת, לגבי תביעה שמתנהלת כנגד החברה מצד אחת הרוכשות. "מעדות הנתבעת עולה שהיא לא קראה את פסק הדין וכיצד היא יכולה לבסס עליו את גרסתה ולטעון 'אמת דיברתי' וכן לטעון לתום לב?".
לבסוף טענה אופק כי חלה עליה חובה חוקית ומוסרית להזהיר את רוכשי הדירות הפוטנציאליים ולהגן עליהם, אולם גם טענה זו נדחתה. "הנתבעת לא טיפלה בבניין כמתווכת, ועל כן קיים קושי לקשור בין הנתבעת לבין חובות כלפי מתעניינים ברכישת דירה". עם זאת, בית המשפט לא השתכנע שאופק פעלה בכוונת זדון ולא אמרה את הדברים כדי לפגוע בצמרות מבחינה כלכלית, תדמיתית או לגרום לקריסתה.
בית המשפט חייב את אופק בתשלום פיצוי בסך 50 אלף שקל והוצאות בסכום של 10,000 שקל.
מתווכת תשלם 50 אלף שקל בגין הוצאת לשון הרע לצמרות הירדן
רז סמולסקי
10.7.2008 / 8:02