לאומי: ניתן לצפות להאטה בקצב גידול הצריכה הפרטית בשנה הקרובה

השכר הריאלי עלה בשיעור מתון בשליש הראשון של השנה

השכר הריאלי למשרת שכיר בקרב עובדים ישראלים עלה בשליש הראשון של השנה בשיעור של כ-1.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. קצב עלייה מתון זה אינו שונה באופן מהותי מקצב גידול השכר הריאלי בשנים 2003-2007 (כ-1.7% בשנה). ראוי לזכור, כי בשנים 2001-2003 ירד השכר הריאלי במשק בשיעור מצטבר של כ-10%, על רקע תקופת המיתון והסכם שנעשה לקיצוץ השכר בסקטור הציבורי. כפי שניתן לראות בגרף, ירידת השכר בתקופת המיתון הכלכלי הייתה חדה ומהירה ואילו תיקון השכר בחמש השנים שעברו מאז, היה איטי ומדורג. למעשה, רמת השכר הריאלי בחודשים ינואר-אפריל 2008 עדיין נמוכה במונחים ריאליים מזו של שנת 2001, וזאת למרות ששיעור האבטלה במשק מצוי כיום ברמת שפל לאחר מגמת ירידה רצופה בשנים האמורות. על רקע זה, הערכתנו היא שבשנת 2008 השכר הריאלי צפוי לגדול בקצב של כ-1.5% עד 2.0%, דהינו בדומה לקצב הממוצע של השנים האחרונות.



מדיניות מוניטרית אשר תביא לירידה בציפיות לאינפלציה תתמוך בהמשך יציבות השכר במשק




הגידול המתון בשנים האחרונות בשכר הריאלי וגידול פריון העבודה תרמו בעבר לשיפור ברווחיות החברות במשק ותמכו בצמיחתו המהירה של הסקטור העסקי בשנים 2004-2007. הפגיעה הצפויה בחברות, בעיקר אלה אשר תוצרתן מופנית ליצוא, כתוצאה מהתחזקות השקל מול מרבית המטבעות, ובפרט מול הדולר, צפויה להביא לניסיונות לצמצום עלויות, הן בדרך של התאמת היקף המועסקים והן בדרך של פגיעה בשכר. יחד עם זאת, נראה כי על רקע הימצאותו של השכר הריאלי כיום ברמה נמוכה מזו שהייתה בראשית העשור וההערכה שהפגיעה במשק אינה צפויה להיות חריפה כפי שהייתה ב-2001-2002, יהיה קשה לצמצם עלויות בעוצמה דומה לזו שהייתה בתקופת המיתון. במקביל, למרות האינפלציה הגבוהה השנה, לא נשמעו עד כה דרישות להעלאות שכר מפצות, אך יתכן שאלה תגענה בהמשך.



בהקשר זה, ראוי לציין, כי הערכות בנק ישראל (במסגרת הדיונים המוניטרים לקראת החלטת הריבית האחרונה), באשר לאינפלציה הצפויה בשנת 2009 מצביעות על קצב של כ-1.5%. זאת על בסיס מודלים שונים. ההערכות של בנק ישראל מניחות התמתנות בביקושים בחו"ל ובקצב העלייה של מחירי התשומות תוך פיחות מסוים בשער החליפין של השקל מול הדולר והעלאת ריבית לא חדה. כיום, הציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה, ראה/י גרף, גבוהות וכך גם לשנים הבאות. ככל שיחוש הציבור אמון בכך שיש ביכולתו ובכוונתו של בנק ישראל להביא לירידה באינפלציה לעבר הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1-3%), הרי שהדבר צפוי להשליך גם על דיוני שכר עתידיים. כך, החזרת יציבות המחירים למשק הישראלי תסייע למתן את עוצמת הדרישות לפיצוי על האינפלציה הגבוהה בשנתיים האחרונות. לכך עשויה להיות תרומה חיובית וחשובה למצבן של החברות במשק, תוך כדי סיוע להן במזעור העלייה בהוצאותיהן וצמצום הפגיעה ביכולת התחרות שלהן בעולם.



נעצר הגידול בתיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור



תיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור הסתכם בסוף חודש מאי בכ-2,080 מיליארד שקל, עלייה של כ-3.2%, בהשוואה לרמתו בסוף חודש דצמבר 2007. יחד עם זאת, עלייה זו של כ-64 מיליארד שקל, מקורה בכך שמאז ראשית פברואר 2008 כלולה בתיק (ברכיב הצמוד למדד) התחייבות הממשלה לסייע לקרנות הפנסיה הותיקות בהיקף של כ-71 מיליארד שקל. לפיכך, בנטרול הכללת רכיב מיוחד זה הייתה ירידה נומינלית של כ-0.4% בשווי נכסי הציבור.
בחינת רכיבי התיק מלמדת על שחיקת שווי המניות שבידי הציבור כתוצאה מירידות המחירים בארץ ובחו"ל וירידת שווי הנכסים צמודי המט"ח בהשפעת הייסוף בשערו של השקל בעיקר מול הדולר. לעומת זאת גדלו הרכיבים השקליים הלא-צמודים והשקליים צמודי המדד, זאת גם בהשפעת צבירת נכסים על רקע המשך הצמיחה במשק. עצירת הגידול בשווי תיק הנכסים מהווה שינוי מגמה לאחר מספר שנים בהן גדל שווי התיק בשיעור מהיר. כך, בשנים 2004-2007 גדל היקף התיק ב-610 מיליארד ¤, שמשמעותו קצב גידול שנתי ממוצע של כ-13% (נומינלית).
לגידול בשיעור חד כל כך ישנה השפעה חיובית על תחושת העושר של הציבור וכפועל יוצא הוא משפיע על קצב גידול הצריכה הפרטית והצמיחה. על רקע שינוי מגמה זה, ניתן לצפות להאטה בקצב גידול הצריכה הפרטית בשנה הקרובה, זאת לאחר שהתרחבה בשנים האחרונות בקצב מהיר במיוחד.