בנק ישראל מתערב במסחר והדולר מזנק ב-2.32%

בנק ישראל התערב בשעות האחרונות במסחר בדולר והחל לרכוש דולרים בהיקפים גדולים. בעקבות ההתערבות עולה המטבע האמריקאי במסחר בין הבנקים ב-2.3% לרמה של 3.305 שקלים. הבנק הודיע כי יגדיל את קצב רכישות המט"ח, וירכוש מעתה 100 מיליון דולר בממוצע ביום.

היורו נסחר גם הוא בעליות לאור התערבות במסחר ועולה ב-1.2% לרמה של 5.136 שקלים. בעולם מתחזק הדולר ב-0.1% לרמה של 1.573 דולר ליורו.

מיכל רוטלוי, מנהלת המסחר בריביות בבנק הפועלים, אמרה היום: "אנו מצויים באותה מגמה של היחלשות הדולר עוד כשהיה ברמות של 5 שקלים. הוא יורד ויורד, עושה תיקונים קלים בלבד, וממשיך במגמת הירידה. אין אף רמת תמיכה שאפשר לומר עליה שבה יעצור הדולר.

"התחזקות השקל היא גם מול הדולר וגם מול היורו. השחקנים הזרים מאוד חזקים, אך הם לא תמיד אלה שקובעים את המגמה", אומרת רוטלוי.

על המצב בשוק אומרת רוטלוי: "אנחנו לא קרובים לעוצמת המשבר בארה"ב. בינתיים אנחנו עוברים את המשבר עם שריטות וחבלות - אבל עוברים את זה בצורה טובה".

בניתוח שוק ההון של בנק לאומי, כותבים כלכלני הבנק כי "למרות שחלק מן התיסוף של השקל ביחס לדולר נובע מגורמים גלובליים ומהיחלשות הדולר בעולם, הרי שרוב התיסוף בשקל קשור לגורמים מקומיים".

"ההסבר העיקרי לגורמים המקומיים שפעלו לתיסוף השקל בתקופה זו נעוץ בהתפתחות החשבון הבסיסי במאזן התשלומים - החשבון השוטף במאזן התשלומים של הסקטור הפרטי ועוד תנועות ההון לזמן ארוך). בעיקר מדובר בהקטנה משמעותית של תנועות ההון היוצאות לחו"ל של תושבי ישראל, זאת על רקע המשבר הפיננסי העולמי המרתיע משקיעים מקומיים מהשקעות במשקים זרים".

בלאומי כותבים כי יכולתו של בנק ישראל להשפיע על המסחר במט"ח מעטה: "בעולם של תנועות הון חופשיות, מידת האפקטיוויות של המדיניות המוניטרית בהשפעה על שער החליפין קטנה מאוד. מסקנה זו בולטת במיוחד במשק קטן ופתוח כמשק הישראלי. שינוי במידת הפתיחות של המשק הישראלי, תוך כדי נסיגה מהמצב הקיים כיום, עלול להשפיע לרעה על מגוון תחומים במשק, ובסופו של דבר להיות בחזקת תרופה שהינה גרועה בהרבה מן הבעיה".

בלאומי מסתמכים במסקנתם על מאמר של שלושה כלכלנים בכירים, אלוורז, אטקנסון וקהוא, הכותבים כי "קיימים ממצאים חד משמעיים ששינויים בריבית הבנק המרכזי, שנעשים במסגרת מדיניות מוניטרית אחראית אינם - משפיעים על הממוצע המותנה של שער החליפין. המשמעות היא שהמודלים המוניטריים הסטנדרטיים אינם תופסים את המתרחש בנתוני שערי החליפין ולכן המלצות המדיניות הנובעות ממודלים כאלו אינן נכונות. לדוגמא, הפחתת ריבית תוביל לפיחות".