אפקט פישר: הדולר זינק ב-2% לרמה של 3.38 שקלים

פחות מיממה לאחר הודעתו הדרמטית של בנק ישראל כי ירכוש מדי 100 מיליון דולר - המטבע האמריקאי הגיב היום בעלייה נוספת של 1.992% ושערו היציג נקבע על 3.38 שקלים. ביום חמישי שעבר נקבע שערו היציג של הדולר ברמה של 3.253 שקלים. כך שמאז, ובעיקר כתוצאה מהודעת בנק ישראל, הספיק המטבע האמריקאי להתחזק בכ-3.9%.

בנק ישראל הודיע אמש כי החל מאתמול ירכוש מדי יום סכום של 100 מיליון דולר "בממוצע" (לשון ההודעה) - במקום סכום של 25 מיליון דולר בדיוק עליו הודיע ב-20 במארס. הבנק כבר רכש אתמול דולרים - והדבר העלה את שער הדולר בכ-4% תוך דקות ספורות.

בבנק מסבירים כי מדובר עדיין בתוכנית להגדלת יתרות מטבע החוץ בישראל לרמה של 40-35 מיליארד דולר, אם כי בשוק יש מי שסבור כי הבנק מעוניין בדולר חזק יותר שיסייע ליצואנים ולכן הוא מתערב במסחר במט"ח. אמנם, בבנק ישראל מזכירים שוב ושוב כי הבנק לא מתנהל כבית השקעות ולכן מטרתו אינה לרשום רווח, אולם רכישת הדולרים בוצעה סמוך לרמת שפל של 12 שנים שרשם הדולר השבוע.

בבנקים הגדולים דווקא לא התרגשו במיוחד מהודעת בנק ישראל והדבר מוזכר בסקירות סוף השבוע בצורה לקונית למדי. בבנק לאומי מעריכים כי הודעתו של בנק ישראל בדבר הגדלת קצב רכישות המט"ח וחשש המשקיעים מהתערבות נוספת, עשויים לחזק את הדולר מול השקל בטווח הקצר. מנגד, כותבים שם כי ישראל עדיין מציעה ריבית גבוהה יותר לעומת האמריקאית והתרחבות הפער הזה, בשילוב עם חולשתו של הדולר בעולם ויציבותו היחסית של המשק המקומי, יתמכו בשקל.

בבנק הפועלים כותבים כי השקל קיבל תמיכה מההערכות כי הריבית בישראל צפויה להמשיך ולעלות בתקופה הקרובה. מנגד, הציפיות להעלאת ריבית בארה"ב הולכות ומתרחקות, כך שפער הריביות צפוי להמשיך ולהתרחב.

בבנק הפועלים סבורים כי המסחר בדולר בשוק המט"ח הישראלי יושפע בתקופה הקרובה גם מהתפתחות המסחר בדולר ובשוקי המניות ברחבי העולם, ונראה כי התנודתיות הגבוהה יחסית תמשך בשבועות הקרובים. בבנק גם מודים כי "רמת השפל של הדולר מקשה על פעולת החיזוי יותר מתמיד". כעת מעריכים שם כי השקל יושפע בתקופה הקרובה מגורמים מנוגדים: מחד, מתרבים הסימנים להאטה כללית בישראל, קטן העודף בחשבון השוטף ובנק ישראל מגביר את מאמציו למנוע המשך התיסוף. מאידך, פער הריביות מספק תמיכה לשקל.