גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, בראיון ל-TheMarker: "חברות שימתינו לפיחות בשקל יהיו בבעיה"

"עד כמה שהיינו רוצים לראות את שער החליפין במקום אחר, אם נסתכל על תנועות ההון לישראל ועל מאזן הנתונים שלנו, אין פוטנציאל לפיחות גדול של השקל" - כך מעריך הכלכלן הראשי של בנק לאומי, ד"ר גיל בפמן.



ביום חמישי האחרון הודיע בנק ישראל כי מעתה ואילך ירכוש 100 מיליון דולר מדי יום, במקום 25 מיליון דולר כפי שעשה החל ב-20 במארס. בנק ישראל אמנם ציין מפורשות כי מדובר בתוכנית להגדלת יתרות המט"ח של ישראל, ואולם בשוק ישנו קונצנזוס כי הסיבה האמיתית לצעד היא הירידה החדה בשער הדולר. גם בפמן מודה כי המהלך של הבנק מעלה תהיות בנוגע למניעיו, כלומר, האם התכוון מראש לבצע פעולה לטווח קצר, ורתם עבורה "סיפור כיסוי מעניין" בדמות תוכנית לטווח ארוך.



ההערכות בשוק כי בנק ישראל פועל לטווח קצר נתמכות בעיתוי שבו בחר הבנק להגדיל את רכישת הדולרים: בדיוק כשהדולר נסחר ברמה של 3.23 שקלים - שפל של 12 שנה - לאחר שצנח ב-16% מתחילת 2008.



בנוסף, למרות המאמצים הכבירים של הבנק המרכזי, שהעלו את הדולר בכמה אחוזים ביומיים האחרונים, בפמן לא מגלה אופטימיות רבה באשר לאפקטיוויות המהלך. "לישראל יתרות מט"ח של 31 מיליארד דולר, ובנק ישראל אמר כי הוא מעוניין ביתרות של 35-40 מיליארד דולר", הוא אומר. "100 מיליון דולר ביום הם 2 מיליארד דולר בחודש, והמשמעות היא שבתוך ארבעה חודשים וחצי הבנק כבר יגיע לרף העליון שקבע. מעבר לשאלה מה יקרה לאחר פרק הזמן הקצר הזה, הרי שמדובר בתוכנית שונה מאוד מזו שעליה הצהיר הבנק במארס, שכללה רכישת דולרים למשך שנתיים".



העלויות גבוהות



לדברי בפמן, על אף שנדמה כאילו לבנק ישראל יש "כפתור קסם" להעלאת הדולר, רכישת דולרים היא למעשה צעד בעל השלכות אדירות למשק: הבנק קונה דולרים, ומזרים תמורתם שקלים למשק - פעולה ששקולה להדפסת כסף וליצירת אינפלציה. יתרה מכך, בישראל הבנקים שומרים על יחס נזילות של כ-3% - כלומר על הבנק להחזיק בכסף מזומן בהיקף של כ-3% מסך האשראי שהוא מחלק. המשמעות היא שעל כל שקל שזורם למשק ומגיע לבנקים, ניתן לתת הלוואה בהיקף של 30 שקל. כלומר, כמות הכסף "המודפס" גדלה בקצב גבוה בהרבה.



הפתרון יוצר מצב מוזר, שבו הבנק מזרים כסף לשוק ביד אחת - וביד השנייה סופג אותו בחזרה באמצעות הנפקת מק"מ, כלומר לווה כסף מהציבור. הבעיה היא שכדי לשכנע את הציבור לרכוש מק"מ, המדינה צריכה לשלם לו ריבית גבוהה יותר. "מדובר בעלויות גבוהות שיוצאות מקופת המדינה", אומר בפמן.



להזרמת הכסף הזו יש שתי משמעויות: ראשית, היא עשויה ליצור אינפלציה שתצריך העלאת ריבית ותהפוך את האשראי ליקר יותר; ושנית, בשוק ההון מבינים שבנק ישראל "לחוץ" להנפיק מק"מ, ולכן המשקיעים ינצלו את המצוקה כדי לדרוש ריבית גבוהה יותר. הריבית שהבנקים גובים בעבור מתן אשראי מבוססת על הריבית של איגרות החוב ושל המק"מ, וכשזו עולה - גם זו תעלה. כולם ירגישו את העלייה הזו: החל במשק בית שמעוניין במשכנתא, וכלה בחברה עסקית שתצטרך לשלם ריבית גבוהה יותר כדי לקבל הלוואה מהבנק.



לא להתערב - לסייע



בפמן שולל את הפתרונות הרבים שהועלו בזמן האחרון במטרה לסייע ליצואנים שסובלים מהדולר הנמוך, שכן כל ההצעות מדברות על הצורך בחיזוק שער הדולר.



אפשרות אחת שהועלתה בימים האחרונים היא להטיל מס על השקעות מסוימות, למשל מס של 5% על מי שמשקיע באיגרות חוב שקליות. מס שכזה יקטין את הביקוש של המשקיעים הזרים לאיגרות, ויחליש את זרם הכסף הזר המגיע לישראל. מצד שני, מהלך שכזה יפגע בממשלה, הממומנת באמצעות הנפקת איגרות אלה.



אפשרות שנייה היא להטיל מגבלות על תנועות הון ולהתיר הכנסת כסף זר, אבל לאסור על הוצאתו - מהלך שלא ישפר את תדמיתה של ישראל בעולם. בפמן מזכיר כי אם ישראל תטיל מגבלות על משקיעים זרים, יכולות מדינות אחרות להטיל מגבלות על משקיעים ישראלים. "זוהי תרופה שיכולה להרעיל למוות את החולה", הוא אומר.



בסקירה שפירסם השבוע מביע בפמן סלידה מהניסיון למצוא פתרונות קסם קלים ומהירים. "ישנה נטייה ברורה בקרב הציבור להמליץ על פתרונות קלים לטיפול בנושא שער החליפין, כמו הפחתה גדולה בריבית בנק ישראל, התערבות במסחר בשוק המט"ח והטלת מגבלות שונות על תנועות ההון לישראל", נכתב בסקירה. "חלק מהעצות הללו נוסו בישראל בתקופה האחרונה, וזאת ללא הצלחה בהשגת המטרה של שיפור מידת התחרותיות של היצוא באמצעות פיחות בערך השקל. גם במדינות אחרות נעשו ניסיונות להשתמש בפתרונות פלא קלים, שלא הביאו לתוצאות המיוחלות".



אז מה בכל זאת אפשר לעשות?



"האינטרס הלאומי הוא בסופו של דבר לשמור על רווחיות היצואנים, וזה לא בהכרח משהו שניתן להשיג לאורך זמן באמצעות התערבויות או באמצעות שליטה על שער החליפין", אומר בפמן.



לדעת בפמן, פתרון אפשרי הוא לנסות להקל על צד ההוצאות של היצואנים: לפני שבועיים הודיע משרד האוצר כי יבטל את המס (10%) על יבוא ברזל, ובפמן סבור כי הורדת מסים על מוצרים אחרים תקל מאוד על היצואנים. אפשרות שנייה היא להוריד את מס החברות בשיעור מהיר יותר.



עניין נוסף שמצריך טיפול הוא פיתוח תחום ההתגוננות מפני סיכונים פיננסיים. "החברות הגדולות יודעות להתגונן מפני סיכונים כמו ביצוע חוזים עתידיים על מחירי הברזל - אבל קבלני ביצוע קטנים לא חזו את התייקרות חומרי הגלם, ולכן נכנסו לצרה גדולה בהרבה", אומר בפמן. "פתרון אפשרי הוא להקים גוף במימון ממשלתי, שיראה לחברות קטנות ובינוניות כיצד לבצע הגנות פיננסיות. זה לא פתרון מהיר או סקסי במיוחד, אבל הוא בהחלט יכול לסייע".



מה הסיכוי שהדברים האלה יקרו?



"הורדת מסים ושינויים אחרים מצריכים בנייה מחודשת של תקציב המדינה. כשריח הבחירות באוויר, קשה למצוא מישהו שיפתח את ספר התקציב ויעשה בו סדר, ולכן מעדיפים לתת לבנק ישראל לעשות את העבודה השחורה", הוא צוחק.



"כל עוד לא נראה קטסטרופה ביטחונית או אירוע מקומי אחר, השקל ימשיך להיות מטבע חזק, התיקון הגדול בשער החליפין לא יגיע, וחברות שימתינו לפיחות מתקן יהיו בבעיה רצינית", אומר בפמן. "בעוד חצי שנה או שנה, חברות כאלה יגיעו לבנק מסחרי כדי לקבל אשראי, והבנק יראה שהחברה לא נקטה בצעדים מבניים כי חשבה שבנק ישראל ידאג לה. מי שחושב שההתערבות החדשה של בנק ישראל תציל את הדולר, ורואה בכך צפירת הרגעה - צפוי להתבדות".



הדולר הוסיף 5.6% בעקבות הודעת פישר



הדולר התחזק ב-1.99% ביום שישי ושערו היציג נקבע על 3.38 שקלים. העלייה נרשמה על רקע ההודעה של בנק ישראל ביום חמישי כי בכוונתו להגדיל את היקף רכישת הדולרים היומית מ-25 ל-100 מיליון דולר.



ביום רביעי הגיע הדולר לשפל של 12 שנים, כשהשער היציג נקבע על 3.23 שקלים. מגמת ההיחלשות נמשכה ביום חמישי, ובצהריים נסחר הדולר ברמה של 3.20 שקלים. עם זאת, דקות ספורות לאחר ההודעה הדרמטית זינק הדולר בכ-4%. בסך הכל הוסיף הדולר 5.6% לערכו מאז הודעת הבנק. בסיכום שבועי עלה הדולר ב-3.9%, כשמתחילת 2008 הוא ירד ב-12%.



בבנק ישראל ניסו להדגיש כי מדובר עדיין בתוכנית להגדלת יתרות מטבע החוץ בישראל לרמה של 35-40 מיליארד דולר, אך יש המעריכים כי הבנק מעוניין לחזק את הדולר כדי לסייע ליצואנים, ומוכן להתערב במסחר במט"ח לשם כך.



הודעת הבנק החלישה את השקל גם מול היורו: לאחר שביום רביעי נסחר היורו ברמה של 5.076 שקלים, זינק המטבע האירופי ביום שישי ל-5.333 שקלים - עלייה של 5% בתוך יומיים. מתחילת השנה איבד היורו 5.75%.