מערכת בתי המשפט נחשפת

בימים אלה אושרו הדו"חות הכספיים המבוקרים של מערכת בתי המשפט לשנת 2007. זו פעם ראשונה שהמערכת מציגה לציבור דו"חות כספיים, לא כל שכן דו"חות מבוקרים.



מערכת בתי המשפט היתה אחד מארבעה גופים ממשלתיים שהשתתפו בפיילוט שערך החשב הכללי ובו נדרשו הגופים להפיק דו"חות כספיים שבוקרו על ידי משרד רואי חשבון חיצוני, בדומה לחברות ציבוריות בשוק הפרטי. דו"חות מערכת המשפט נערכו על ידי חשבת הנהלת בתי המשפט אריאלה טוקר ורו"ח אהרון עבאדי ונחתמו גם על ידי מנהל בתי המשפט השופט משה גל. הדו"חות בוקרו על ידי משרד רו"ח קסלמן וקסלמן.



הדו"חות מאפשרים לקברניטי המערכת לקבל תמונה מדויקת של ההתנהלות הכספית ובה בעת משרתים מהלך של שקיפות, דיווח ואחריות כלפי הציבור, שמכספי המסים שלו מתוקצבת מערכת בתי המשפט. הדו"חות הכספיים כוללים את מערכת המשפט בכללותה לרבות בתי המשפט למשפחה, בתי הדין לעבודה, בתי המשפט לתביעות קטנות וכן את הרשות להגבלים עסקיים. בתי הדין הדתיים, שנמצאים באחריות ישירה של משרד המשפטים, אינם כלולים בדו"חות.







עיון בדו"ח לשנת 2007 מגלה כי התקציב הכולל של המערכת ב-2007 היה 1.24 מיליארד שקל, מתוכם 1.12 מיליארד שקל הגיעו מתקציב המדינה ועוד 114 מיליון שקל ממקורות אחרים.



למערכת בתי המשפט היו ב-2007 הוצאות בסכום כולל של 1.18 מיליארד שקל שעיקרן הוצאות שכר ונלוות בסכום של 824 מיליון שקל (גידול לעומת 796 מיליון שקל בדו"ח הלא מבוקר ל-2006). בהערות לדו"חות ציין משרד קסלמן כי הדו"ח אינו כולל הפרשות לפיצויים משום שלא ניתן לאומדן באופן מהימן וכן לא נכללו הפרשות לפנסיה תקציבית.







"זו ההסתייגות היחידה בחוות הדעת של רואה החשבון המבקר וזהו הישג ראוי לציון עבור גוף ממשלתי שמאז הקמתו התנהל עם מערכת חשבונאית על בסיס מזומן ועבר בראשונה לחשבונאות על בסיס מצטבר", אומר יוסי איצקוביץ', החשבונאי הראשי באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שיזם את הפרויקט.



מערכת המשפט פרוסה ב-41 אתרים בישראל וכוללת כמעט 4,900 עובדים, מהם 656 שופטים ורשמים, 758 קלדניות ו-722 מאבטחים. גביית הכספים במערכת נעשית ב-55 גזבריות של בתי המשפט השונים. להנהלת בתי המשפט 56 כלי רכב ועוד שבעה כלי רכב רשומים על שם הרשות להגבלים עסקיים, שבה עובדים כ-70 אנשים. שווי סך כלי הרכב נאמד ב-10 מיליון שקל. המערכת סיימה את 2007 בעודף תקציבי של 65 מיליון שקל.



מערכת בתי המשפט הוציאה ב-2007 כ-75 מיליון שקל על הוצאות משרדיות: ספרות מקצועית, עיתונים, תרגומים, הדפסות, טלפונים, ציוד משרדי, דואר ופעילויות תרבות וספורט. הוצאות התחזוקה השוטפות של מערכת המשפט - ארנונה, מים, חשמל, נקיון, ביטוח ואבטחה - הגיעו ל-177 מיליון שקל. סכום של 1.85 מיליון הוצא על הדרכה, השתלמויות ונסיעות רשמיות לחו"ל. 15.5 מיליון שקל הוקצו לנציגי ציבור ומומחים רפואיים בבתי הדין לעבודה וכן לחברי ועדות ערר סטטוטוריות. כמיליון שקל הוציאה המערכת על פרסומים רשמיים ו-586 אלף שקל שולמו בעבור אירועים וטקסים.



היקף הצ'קים נאמד ב-30 מיליון שקל



הכנסות המדינה מאגרות בתי משפט והוצאה לפועל נאמדו ב-313.3 מיליון שקל. מערכת בתי המשפט כוללת במסגרתה את המרכז הארצי לגביית קנסות, אגרות והוצאות. המרכז גובה חובות בעבור מערכת בתי המשפט, המשטרה ומשרדי ממשלה נוספים. עיון בדו"ח חושף כי המרכז גבה ב-2007 אגרות וקנסות בסך של 338 מיליון שקל, לעומת 324 מיליון שקל ב-2006 (נתוני 2006 אינם מדו"חות מבוקרים). בנוסף העבירה הנהלת בתי המשפט עוד 141 מיליון שקל מקנסות. סך כל ההכנסות שנגבו עבור המדינה על ידי מערכת המשפט נאמד ב-793 מיליון שקל. הדו"חות מציינים כי רישום גביית הקנסות נעשה על בסיס מזומן ועל כן אינו כולל את מצבת הקנסות והחובות שטרם נגבו. סכום זה עומד על 854 מיליון שקל - והוא מגלם את הסכום שהציבור חייב עדיין למדינה בקנסות, אגרות והוצאות, בערכים נומינליים.



"רק כשעברנו לעריכת דו"חות על בסיס מצטבר גילינו כמה כסף אנחנו מכניסים לקופת המדינה, וזה נותן לנו תחושת גאווה", אומרת חשבת הנהלת בתי המשפט אריאלה טוקר. טוקר מציינת כי רק בעקבות פרויקט ביצוע הדו"חות המבוקרים התברר היקף החובות שטרם נגבו והצורך לפקח טוב יותר על המרכז לגביית קנסות. לדברי טוקר, הביקורת גם חשפה את העובדה שיש במערכת המשפט צ'קים של החזרי אגרות וסכומים אחרים שלא נפדו על ידי הזכאים להם. היקף הצ'קים נאמד ב-30 מיליון שקל וחלקם התיישנו כבר. הסכום יועבר חזרה לאוצר המדינה.



מערכת המשפט נתבעה ב-8 מיליון שקל



לא מעט תביעות הוגשו נגד מערכת בתי המשפט: כ-180 תביעות ב-2007 בסכום כולל של כ-70 מיליון שקל. התביעות נוגעות להפרה של חוזים, רשלנות של עובדי המערכת, נזקי גוף שאירעו כתוצאה ממפגעים במבני המערכת ותביעות בסיום יחסי עובד-מעביד. על סמך חוות דעת של היועצים המשפטיים בהנהלת בתי המשפט הוערך סכום המימוש הצפוי בגין התביעות בכ-8 מיליון שקל בלבד ובדו"חות נרשמה הפרשה בסכום זה.



בדו"חות בוצעה הפרשה לחובות מסופקים בגין חוב של שלושה בעלי מזנונים הממוקמים בבתי המשפט ושלא שילמו את חובותיהם להנהלת בתי המשפט. עוד מתברר כי מאז 2005 חייבת עיריית חיפה להנהלת בתי המשפט 1.15 מיליון שקל בגין שכר שיפוט (בתי המשפט המקומיים מופעלים על ידי מערכת המשפט עבור הרשויות המקומיות ואלה אמורות לשלם למערכת שכר שיפוט).



הדו"חות הכספיים עוסקים בפירוט בהתמשכות הוצאתו אל הפועל של פרויקט המחשוב "נט המשפט" שנועד ליצור "בית משפט ללא נייר". הפרויקט הופעל בכמה בתי משפט ברחבי המדינה, אולם באחרונה ביצעה לשכת עורכי הדין סקר שהעלה רמה גבוהה של אי-שביעות רצון מהמערכת מצד עורכי הדין. מדובר בפרויקט שבו זכו חברת נס יחד עם IBM וטלדור. על פי ההערות לדו"חות נחתם עם החברות הסכם ל-2003-2006 שבו קיבלו 175 מיליון שקל. עקב איחור במסירת התכונה נחתם הסכם נוסף עד סוף 2007 בעלות נוספת למדינה של 70 מיליון שקלים. 80% מסכום זה הוקצב לתחזוקת מערך המחשוב הקיים.



בדו"ח צוין כי מערכת נט המשפט אמורה להתפרס עד סוף 2008. בינתיים אישר החשב הכללי את המשך ההתקשרות עם שלוש החברות עד סוף 2009 בסכום של 62 מיליון שקלים וכן אישר התקשרות בסכום של 56 מיליון שקל לצורך תחזוקת המערכת הקיימת ופיתוח מערכת עבור ההוצאה לפועל.



פקדונות בתיקי בתי המשפט אינם מושקעים. החזר ההצמדה משולם מתקציב המדינה



הפקדונות והערבויות המופקדים בתיקי בתי המשפט הם בעיה שהדו"חות הכספיים חשפו במלוא חומרתה. מערכת בתי המשפט מחזיקה כיום כ-106 אלף פקדונות בערך נומינלי כולל של 354 מיליון שקל. המדינה מחויבת בהחזר פקדונות המוחזקים מעל לשלושה חודשים בתוספת הצמדה. הפרשי ההצמדה לכלל הפקדונות המוחזקים על ידי המדינה מוערכים ב-38 מיליון שקל.



אלא שהפקדונות אינם מושקעים ואינם נושאים תשואה. בסוף 2007 פירסם האוצר מכרז מרכזי לניהול הפקדונות בידי תאגיד בנקאי כדי שאלה ינוהלו על ידי גוף מנוסה בניהול כספים ויישאו תשואה.



בהנהלת בתי המשפט אומרים כי הבנקים דוחים את היוזמה להעביר את הכספים לניהולם בתמורה לדמי ניהול וכי הם דורשים ממערכת המשפט, כתנאי מוקדם, לשאת בעלויות החיבור של מערכות המחשוב של הבנקים למערכת בתי המשפט. בשלב זה ממשיכה המדינה להחזיר את סכום ההצמדה ממקורות תקציביים.



חשבת הנהלת בתי המשפט אריאלה טוקר אומרת כי החשבות פועלת להנחות את השופטים לדרוש כי בתיקי בתי המשפט יופקדו ערבויות בנקאיות ולא פקדונות במזומן - דבר שיפטור את המדינה מהחובה להחזיר את הסכומים בתוספת ההצמדה.



אהרון ברק שווה 18 אלף שקל



הגשת דו"חות כספיים מבוקרים היא דבר מקובל בעולם וחדש בישראל. משרד החשב הכללי ערך מכרז בין משרדי רואי חשבון וגיבש קבוצה של 16 משרדים שיבצעו את הביקורת. בשלב זה מתבצע הפיילוט בארבעה גופים: משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, רשות המים והנהלת בתי המשפט.



בארה"ב ובמדינות נוספות מתבצעת הביקורת על ידי גוף כמו מבקר המדינה. בישראל הוחלט להתחיל באמצעות רו"ח מבקרים חיצוניים. בעתיד יש להניח כי התחום יועבר לטיפול המבקר, אומר יוסי איצקוביץ', החשבונאי הראשי באגף החשב הכללי. לדבריו, ערכם של הדו"חות הכספיים המבוקרים בכך שהם יוצרים שקיפות ציבורית, מגלים לקברניטי המשרד תקלות שלא נחשפו בעבר ומספקים תשתית מידע איכותית לקבלת החלטות.



איצקוביץ' מציין כי עריכת דו"חות חשבונאיים של גופים ממשלתיים מחייבת היכרות עם תקנים חדשים. עריכת דו"חות ממשלתיים מעלה שאלות של הערכות שווי שאינן מוכרות מהמגזר הפרטי, אומר איצקוביץ'. למשל, כיצד לשקף בדו"חות הכספיים נכס לאומי כמו הכותל המערבי - בערכו ההסטורי או כנכס מורשת לאומית.



אריאלה טוקר, חשבת הנהלת בתי המשפט, ורו"ח אהרון עבאדי, שליווה את הכנת הדו"חות, ציינו כי נתקלו בבעיה זו בהקשר של הערכת שווי יצירות אמנות המצויות בבניין בית המשפט העליון, כמו דיוקנאות נשיאי בית המשפט העליון בדימוס התלויים במבואה ללשכות שופטי העליון. דיוקנו של הנשיא בדימוס אהרון ברק, למשל, שוקף בדו"ח הכספי בערך של 18 אלף שקל.