פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אצל לב לבייב לא שובתים

      פיטורים של עובדי מפעל יהלומים שובתים ברמת-גן או בנתניה לא היו עוברים בשקט. אבל בנמיביה הרחוקה?

      האוליגרך הישראלי תושב לונדון לב לבייב פיטר בסוף השבוע 153 עובדים במלטשת יהלומים בבעלותו שבוינדק – בירת נמיביה. הפיטורים, כולל פיטורי כל נציגי העובדים, באו על רקע שביתה שפרצה במלטשה לפני כשלושה שבועות. השביתה, שקיבלה את התמיכה הפעילה של איגוד עובדי המכרות המקומי, פרצה על רקע יחסה הנוקשה של ההנהלה כלפי העובדים, כולל פיטורים בלתי חוקיים, אי-הכרת ועד העובדים ואף אלימות מצד המנהל. עוד מאה עובדים אמורים לקבל מכתבי פיטורים ביום שני.

      כעת האיגודים המקצועיים בנמיביה ובדרום אפריקה השכנה פתחו במסע נגד הפיטורים, להחזרת המפוטרים למקום עבודתם, לפיטורי המנהל ולהכרת ועד העובדים.

      מפעל הליטוש של התאגיד LLD Diamonds (ראשי תיבות של לב לבייב) הוקם ב-2004 בטקס גדול שנערך בהשתתפות מאות אנשים מנמיביה, אנגולה, דרום אפריקה, ארצות הברית, רוסיה וישראל. הטקס התקיים במעמד נשיא נמיביה, ראש הממשלה ושר התעשייה והמסחר הנמיבי, שהגדירו את המפעל כ"מפעל הליטוש הגדול ביותר באפריקה".

      המלטשה נוספה לחברה מקומית נוספת מקבוצת לבייב בנמיביה: (Samicor (Sakawe Mining Corporation LTD - המפיקה יהלומים לאורך חופי נמיביה. החברה מעסיקה 300 עובדים, מהם 74% נמיבים. החברה הוקמה בהשקעה של יותר מ- 300 מיליון דולר נמיביים - כ-50 מיליון דולר של ארה"ב.

      המפעל המפטר הסדרתי הוקם בעקבות הסכם שחתם לבייב לפני ארבע שנים עם ממשלת נמיביה המעניק לאיל ההון הישראלי את הזכות לכרות יהלומים במדינה הנחשבת כבר זמן רב למבצרה של יריבתה המושבעת - דה-בירס. נמיביה היא עתה המדינה השלישית אחרי אנגולה ורוסיה שבה לבייב נוגס בעסקיה של החברה הדרום-אפריקנית, השולטת בענף כריית היהלומים למעלה ממאה שנה.

      קבוצת הכרייה אנגלו-אמריקן מחזיקה ב-45% מדה-בירס. קבוצת לבייב, לקוחה לשעבר של דה-בירס, מעריכה שבעסקה הנמיבית מדובר ב-12 מיליון קראט לפחות, בשווי ממוצע של 160-100 דולר לקראט. הקבוצה אומדת את שווי העסקה בכ-1.56 מיליארד דולר ביהלומי גלם. ההסכם מעניק לסמיקור, הנשלטת על ידי קבוצת לבייב באמצעות החברה-הבת LL Mining מאמסטרדם, 13 רישיונות כרייה ימיים ו-23 רישיונות חיפוש, המכסים 14 אלף קמ"ר.

      יהלומים אלה הגיעו בעבר לישראל ועובדים ישראלים עסקו בליטושם. לא עוד. לבייב למד דבר מה מן הגלובליזציה והחליט שעל מנת למקסם את רווחיו הוא חייב להעביר את ליטוש היהלומים ממדינת ישראל, בה בעבר פעלו ועדי עובדים חזקים בענף, אל ארצות הפריפריה. המלטשה שהוקמה ליד וינדהוק נוספה למפעלי ליטוש שבבעלות לבייב ברוסיה, הודו, סין, דרום אפריקה, אוקראינה וארמניה.

      פיטורים של עובדי מפעל יהלומים שובתים ברמת-גן או בנתניה, לא היו עוברים בשקט. אבל בנמיביה הרחוקה? מתברר שגם בנמיביה הרחוקה הפיטורים שבאו בעקבות שביתה לא התקבלו יפה. צעד זה מזכיר יותר מדי את יחסם של הקולוניאליסטים הלבנים אל העובדים השחורים. ועל כך נכתב רבות בעיתונות שבדרום היבשת השחורה.

      לבייב נחשב לאחד משלושת הישראלים העשירים ביותר. מגזין "פורבס" פרסם את דירוג האנשים העשירים ביותר במזרח התיכון. לבייב דורג במקום ה-122 עם הון מוערך ב-4.1 מיליארד דולר, כאשר הישראלים שמקדימים אותו בדרוג הם סטף ואיתן ורטהיימר עם הון מוערך של 4.5 מיליארד דולר ושרי אריסון עם הון של 4.3 מיליארד דולר.

      בדירוג אחר של "פורבס" שמנה את האנשים העשירים ביותר בעולם כולו, דורג לבייב במקום ה-210 בעולם, אך מקורביו, לפי ה"פורבס", טוענים שהונו האמיתי של לבייב קרוב יותר ל-8 מיליארד דולר, מה שהופך אותו לישראלי העשיר ביותר. ואם השיעור הראשון בגלובליזציה שלמד ה"ישראלי העשיר ביותר" הוא לגזול את פרנסתם של העובדים הישראלים לטובת העובדים בנמיביה, השיעור השני הוא שבעלי הון גדולים מתגוררים במקומות בהם לא משלמים מסים. וכך לבייב עזב את ישראל לטובת לונדון לפני מספר חודשים. דוברו, רני רהב, מסר אז כי "לב לבייב, יו"ר מועצת המנהלים של אפריקה ישראל ויו"ר קבוצת לבייב הבינלאומית, מחלק את זמנו כבר שנים בין בתיו במוסקבה, בני ברק, ניו יורק ולונדון. מאז הנפקת אפ"י דיוולופמנט בלונדון ומינויו ליו"ר אפ"י דיוולופמנט, הדבר מצריך ממנו לשהות זמן ממושך בלונדון. יצויין כי לב לבייב ימשיך בכל תפקידיו הציבוריים באפריקה ישראל בארץ ובעולם", אך ברצון לצמצם את חבות המס נעוצה הסיבה האמיתית למעבר מק"ק (קריית קודש) בני ברק לבית ששוויו 70 מיליון דולר בק"ק לונדון. עכשיו הוא יכול גם לחסוך חלק ממסיו שמצאו קודם את דרכם לאוצר המדינה. בכלכלנית קוראים למהלך בשם "תכנון מס".

      אך לבייב המפטר הסדרתי אינו מסתפק בצבירת הון. בחודש ספטמבר אשתקד פרסם ה"ניו יורק טיימס" ראיון עם לבייב, שאמר לכתב העיתון, זאב חפץ, בתגובה לשאלה אם יש לו שאיפות פוליטיות אישיות - "האם הייתי רוצה להיות ראש ממשלה? אולי. כשאהיה בן 60". וכאן השיעור השלישי בגלובליזציה קפיטליסטית: לא תאמר "הון ובשלטון" – מעתה יש להגיד "ההון שבשלטון".

      ד"ר אפרים דוידי הוא המנהל האקדמי של המכללה הברתית-כלכלית
      ·