הלם במשרד התשתיות: מינהל מקרקעי ישראל דורש תשלום דמי חכירה עבור קרקעות תחנות הכוח הסולאריות

הכאוס במגזר הציבורי שוב מאיים לסכל את קידום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות: מועצת מקרקעי ישראל החליטה בשבוע שעבר להתנות הקצאת קרקע למתקנים לייצור חשמל באנרגיה חלופית בתשלום דמי חכירה מלאים למינהל. כלומר, המדינה תחייב את היזם בתשלום דמי חכירה מהוונים בשיעור של 91% מערך הקרקע (ללא הנחת אזור), עבור פרויקטים להפקת חשמל באגירה שאובה ומאנרגיית השמש והרוח. זאת אגב, שבועות בודדים לפני תום מועד הגשת המועמדויות ל-P.Q. במכרזי תחנות הכוח הסולאריות באתר אשלים שבנגב. במשרד התשתיות הלאומיות קיבלו את ההחלטה בהלם, ושר התשתיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר, צפוי להופיע בקרוב בפני חברי המועצה, בניסיון לשכנעם לשנות את ההחלטה.



עלות הקרקע הנמסרת לזכיין פרטי במסגרת פרויקטי P.P.P (המשלבים פעילות המגזר הציבורי והפרטי) - מגולמת לרוב במסמכי המכרז, ומגולגלת לפיכך להצעות היזמים במכרזי המדינה. ואולם, פרויקטי אנרגיה מתחדשת שטרם יצאו בארץ למכרזים, נחשבים ליקרים יחסית, וממילא מסובסדים בידי המדינה - כך שסוגיית הקרקע נושאת לפיכך במשמעות רבה יותר לכדאיותו הכלכלית של הפרויקט. זאת בייחוד בפרויקטים סולאריים, המתפרשים על שטח רב יחסית.



לפני מספר חודשים יצאה המדינה למכרז B.O.T הבין-לאומי למימון, הקמה, הפעלה ותחזוקה של שתי תחנות כוח סולאריות בטכנולוגיה התרמו-סולארית, בכושר ייצור שבין 80-125 מגה-וואט כל אחת, בהיקף מוערך של כ-650 מיליון דולר. תחנות אלה צפויות להתפרש על כ-4,000 דונם באתר אשלים שבנגב. לאחר כחודשיים פרסמה את תנאי-הסף למכרז B.O.T נוסף להקמת תחנת-כוח סולארית בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (P.V.) בהיקף של 15 מגה-וואט (עם אופציה ל-15 נוספים), בהיקף מוערך של כ-70 מיליון דולר. זאת, על-פני כ-300-600 דונם נוספים.



לפי הערכות גורמים במשק האנרגיה, צפוי היקף דמי החכירה המהוונים של שטחים אלה, וכן של שטחי תחנות הכוח הסולאריות העתידות לקום בדרום, להסתכם בעשרות מיליוני שקלים, ובכך לפגוע עוד יותר בכדאיות הכלכלית של הפרויקט. מאידך, יש לציין, אם יוכרז אזור הנגב והערבה כאזור עדיפות לאומית - צפוי שיעור ההיוון לעמוד על 31% משווי הקרקע. בנוסף, קבעה מועצת מקרקעי ישראל כי רק 10% משטח הפרויקט ייחשבו במניין השטחים לו זכאי היישוב החקלאי במסגרת שטחי התעסוקה המוקצים לו בידי המינהל (כ-150 דונם), ולפיכך תומרץ השימוש בקרקע למיזמי אנרגיה.



השר בן-אליעזר פנה כבר בסוף השבוע במכתב לשר השיכון, זאב בוים, ובו ציין כי ההחלטה "תהווה חרב פיפיות". "אין מקום להוסיף קשיים ומכשלות על אותם הפרויקטים", כתב בן-אליעזר לבוים, "לפיכך, אני אודה לך באם תשקול שלא לאשר את החלטת מועצת המינהל האמורה מתוך גילוי אחריות לעתיד משק האנרגיה של מדינת ישראל".



מלשכת שר התשתיות הלאומיות נמסר כי השר בן-אליעזר שוחח בעניין עם שר הבינוי והשיכון, וביקש להופיע בפני מועצת מינהל מקרקעי ישראל, על מנת להסביר את המשמעות הקריטית שיש להחלטה, ואתץ הצורך לשנותה. השר נחוש לבצע את חזונו להפיכת הנגב והערבה למרכז עולמי לאנרגיות מתחדשות, בדרך לעצמאות אנרגטית לישראל".



במינהל אמרו אתמול כי הגישה לפיה "אין מחיר לקרקע" - פסולה, ולא ייתכן כי המשאב היקר והחסר בישראל, יוקצה לשימוש משולח רסן בלא הגבלה.