שיני זהב

זה יכול להתחיל בכאב חד ובלתי צפוי או להיבנות אט-אט, אבל ברגע שהוא מגיע, החיים כפי שהכרנו אותם נעצרים. כאב שיניים הוא מציק, בלתי נסבל וגם הטיפול בו לא קל במיוחד. ולמי שאין כסף לממן טיפול כזה - הרי שהבעיה לא נגמרת בכאב הפיסי, אלא פוגעת גם בארנק.

בשנה האחרונה, 30% מהישראלים ויתרו על טיפול שיניים בגלל מצב כלכלי, ובקרב אוכלוסייה המוגדרת כבעלת הכנסה נמוכה, שיעור המוותרים על טיפול מגיע לכמעט 50%. שיעור ההוצאה הלאומית על רפואת שיניים הוא מהגבוהים ביותר בעולם המערבי. לקוחות רופאי השיניים נפרדים ממאות שקלים במקרה הטוב, ומעשרות אלפי שקלים במקרה היותר גרוע, בכל טיפול שיניים.

"מערכת רפואת השיניים בישראל היא פרטית לכל דבר ועניין", אומר ד"ר טוביה חורב ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. "מספקי השירות הם גורמים עסקיים פרטיים או תאגידים עסקיים, ואין כאן חסות ממלכתית או גורם ציבורי שמספק את הטיפולים מכוח החובה הציבורית". לדבריו, העובדה שהמימון הוא פרטי, גורמת לחסמים גדולים מאוד שמונעים טיפול שיניים מציבור המשויך לשכבות סוציו-אקונומיות מוחלשות - ולא בהכרח בתחתית סולם העשירונים. כך, גם אדם עם הכנסה ממוצעת, לא תמיד יוכל לעמוד בהוצאה של עשרות אלפי שקלים - עלותם של חמישה-שישה שתלים, לדוגמה.

המצב באירופה ובארה"ב שונה. ברוב מדינות אירופה קיים חוק ביטוח בריאות ממלכתי הכולל סל שירותי בריאות, לרבות רפואת שיניים. "במדינות אלה אף אחד לא מעלה על דעתו שטיפול שיניים לא קשור לסל הבריאות. אמנם יש השתתפות עצמית מסוימת, אבל גם פטור לאוכלוסיות מסוימות", אומר ד"ר חורב. אפילו בארה"ב, שלא מפעילה חוק בריאות ממלכתי, קיימת תוכנית Aid-Medic, תוכנית מימון פדרלית שאמורה לתת פתרון בנושא של שירותי בריאות, לא רק בתחום השיניים.

אולם גם בחו"ל המצב אינו פשוט. טיפולי השיניים באמצעות הביטוח הממלכתי בבריטניה, למשל, אינם משתלמים לרופאי השיניים במדינה. נוכח עלויות הטיפולים ההולכות וגדלות רופאים רבים הפסיקו לעבוד עם הביטוח, וכתוצאה מכך סטנדרט הטיפולים הלך וירד.

בישראל פועלים כ-9,600 רופאי שיניים. התחרות בענף גבוהה, והרופאים מנסים למשוך מטופלים פוטנציאליים בכל דרך, אבל למרות זאת, המחירים נותרים גבוהים. המחיר שנוקב רופא השיניים לאחר שהוא בוחן את הפה שלנו, הוא פונקציה של כמה גורמים: המוניטין שלו, מומחיותו, המעבדה שעמה הוא עובד וגם המיקום. "אי אפשר להגיד שכתר יקר הוא טוב יותר מכתר פחות יקר באופן מוחלט", אומר ד"ר צ', רופא שיניים מאזור חיפה שביקש להישאר בעילום שם, ומסביר כי ייתכן שהמחיר הוא פונקציה של הוצאות מרפאה גבוהות ולא בהכרח של שירותי מעבדה טובים יותר.

"המחירים הגבוהים קשורים לעבודת כפיים של כמה אנשים, לזמן עבודה, לשנים שהרופא השקיע ברכישת הניסיון, לציוד יקר מכל רפואה אחרת ולחומרים יקרים", אומר פרופ' ארווין וייס, מנהל המחלקה לשיקום הפה בבית הספר לרפואת שיניים של האוניברסיטה העברית והדסה ובעל מרפאה פרטית. לדבריו, במרפאה המציעה טיפולים ברמת מחירים נמוכה מדי ייתכן שמנצלים את הרופאים תוך פגיעה בשכרם - במיוחד כשמדובר ברופאים בתחילת דרכם. ייתכן גם שמשתמשים בחומרים פשוטים.

פרופ' וייס מזהיר גם מבדיקות חינם: "כשמקבלים בדיקה בחינם צריכה להידלק נורה אדומה, כי הסיכוי לקבלת טיפול כמו שצריך קטן. הבדיקה ורישום הנתונים מהווים חלק חשוב בטיפול והם אלה שמובילים להחלטה מה לעשות. במרפאות שבהן לרופא אין זמן להקדיש לכך - הטיפול עלול להיות לקוי". ד"ר צ' מוסיף כי כשגובים מחירים זולים על טיפולים פשוטים, המטרה היא לעתים לגרום למטופל להגיע למרפאה - ואז להציע לו טיפולים נוספים שעליהם נגבה מחיר יקר יותר.

מספר רופאי שיניים מזהירים מפני תופעה של טיפול יתר. הטענה היא, כי בשל שיטת התגמול הנהוגה בחלק מהמרפאות, לפיה מקבל הרופא את שכרו בהתאם למספר הטיפולים והפרוצדורות שערך, עלולים חלק מהרופאים להמליץ על טיפולים מיותרים. "רופאים שמקבלים אחוזים מהפדיון עלולים להמציא טיפולים שאינם דרושים - לערוך טיפול שורש בשן שדרושה בה סתימה, או להמליץ לטפל באמצעות סתימה בעששת קלה, בעוד רופא אחר ימליץ למטופל לבוא לביקורת בעוד שלושה חודשים כדי לראות האם התפתחה", אומר ד"ר צ'.

בנוסף, לדברי פרופ' וייס, במקרה כזה ייתכן שרופאים יבצעו יותר פעולות לשעת עבודה. "עריכת ארבע סתימות לפציינט לא תיקח זמן כפול מאשר עריכת שני סתימות, אלא רק עוד 20% מזמנו, כי המטופל כבר פתח את הפה וקיבל זריקת הרדמה. אבל התשלום יהיה כפול", אומר פרופ' וייס.

יו"ר הסתדרות רופאי השיניים, ד"ר יצחק חן, מתאר תופעה חמורה נוספת: לדבריו, רופאים מנכסים לעצמם תארים שונים שלא קיימים באמת, כמו "רופא מורשה לטיפולי שורש" או "דיפלומט להשתלות". "כל רופא שיניים מורשה לערוך טיפולים, אבל יש רופאים שמגדירים את עצמם כך, ובהתאם מעלים את מחיר הטיפול", הוא אומר. התואר היחיד שרופא שיניים יכול להשתמש בו הוא תואר "מומחה", שמעניק משרד הבריאות, ושכדי לזכות בו, עליו להתמחות ארבע-חמש שנים בתחום מסוים.

כדי להיות מוכנים ליום שבו ניאלץ להתמודד עם טיפולי שיניים, מציעות חברות הביטוח ביטוחי שיניים. כ-10% מהאוכלוסייה מחזיקה בפוליסות מעין אלה, שרובן קולקטיוויות, כלומר מוצעות על ידי המעביד ומותאמות לכלל העובדים. הפוליסות מחולקות לרבדים שונים כאשר כל פוליסה מכילה טיפולים מסוגים שונים. חברת הביטוח הראל, לדוגמה, מציעה חמישה רבדים של טיפול; כשככל שהכיסוי הביטוחי רחב יותר, הוא מכסה טיפולי שיניים מורכבים יותר. כלל בריאות, לעומת זאת, מציעה את אותם טיפולים בכל כיסוי ביטוחי, והמשתנה הוא מספר הפעמים שבהן ניתן לממש אותם. אחת הבעיות בביטוח קולקטיווי היא שעובד לא יכול להרחיב את הכיסוי הביטוחי שלו. אחד המרכיבים הבעייתיים הנוספים בפוליסות האלה הוא שבחלקן לפני ביצוע הטיפול יש לקבל אישור מחברת הביטוח, שמחליטה אם קיימת הצדקה רפואית לביצועו.

הסיבה לכך שרוב ביטוחי השיניים הקיימים בשוק הם קולקטיוויים ושקשה למצוא חברה שמבטחת באופן פרטי, היא שחברות הביטוח חוששות מהונאה. אדם יכול לגלות שעליו לבצע טיפול שיניים יקר, וכתוצאה לבקש להצטרף לפוליסת ביטוח פרטית לטיפולי שיניים. בכל ביטוח רפואי רגיל קיים מנגנון של חיתום רפואי, כדי שחברת הביטוח תדע שמי שנכנס בשעריה הוא אדם בריא. "בנושא רפואת השיניים, ההתייחסות למבוטח היא כאל אדם חולה, שהרי אי אפשר להיות בריא לגמרי בתחום זה", אומרת ורד ניר, משנה למנכ"ל כלל בריאות.

כדי למנוע מצבים כאלה, חברות הביטוח כובלות את המבוטחים בביטוחים קולקטיוויים לתקופה של כמה שנים ובכך גם דואגות שיהיה באפשרותן לכסות את הטיפולים. "ברגע שכל העובדים במקום עבודה מסוים נכנסים לפוליסה אחת - תמיד יהיו אלה שמודעים לרפואת השיניים יותר ואת המודעים אליה פחות, כאלה שבריאים יותר וכאלה שפחות - והתמהיל הזה מאפשר כיסוי מלא, כי אנחנו יודעים שנקבל את הפרמיות במשך כל חודש בשש השנים הקרובות ממספר גדול של מבוטחים", אומרת ניר.

חברות הביטוח מאפשרות למבוטחיהן לקבל טיפול בכל מרפאת שיניים, אך מציעות רשימת מרפאות הסדר, המחויבות למחיר מסוים לטיפול. בנוסף, מרפאות אלה מטפלות בעצמן בהליך התביעה מול חברת הביטוח כשהמטופל משלם רק את סכום ההשתתפות העצמית. בטיפול במרפאה עצמאית יהיה על המטופל לשלם את הסכום המלא, להגיש תביעה לחברה, ורק כעבור כמה חודשים יקבל החזר כספי.

גם קופות החולים הן שחקניות בשוק רפואת השיניים והתחרות בינן לבין המרפאות הפרטיות הולכת וגוברת. לא כולם יודעים שהמרפאות שפועלות בקופות החולים הן חברות מסחריות לכל דבר, ולמעשה אינן חלק מהקופות עצמן. זוהי הסיבה שמבוטח בשירותי בריאות כללית, לדוגמה, יכול לקבל שירות במכבי דנט ולהפך.

80% מהאוכלוסייה היהודית מבוטחים בביטוח משלים בקופות החולים, ויכולים ליהנות מהנחה בטיפולי שיניים במרפאות העובדות עם הקופה. ואולם לפי הנתונים המצויים בידי הסתדרות רופאי השיניים, רק 30% מהמבוטחים פונים למרפאות שבהסדר עם קופות החולים. ד"ר חן מסביר זאת בחשיבות הקשר הממושך בין המטופל לבין רופא השיניים שלו, קשר שלא יכול להתקיים במקום שבו, לדבריו, הרופאים מתחלפים במהירות. ד"ר חן טוען בנוסף, שמחירי הטיפולים במרפאות הפועלות עם קופות החולים עשויים להצטבר בסופו של דבר לאותו הסכום שגובים במרפאות אחרות, מכיוון שבמרפאות אלה מתמחרים לעתים בנפרד פעולות הקשורות בפרוצדורה הרפואית, כמו הורדת תפרים.

בנוסף, כדאי לזכור שמבוטחי הקופות משלמים על ההנחה שהם מקבלים במרפאות השיניים הפועלות עם קופות החולים באמצעות הפרמיה החודשית בעבור הביטוח המשלים. מדובר בעשרות שקלים בחודש, כשלכל קופה תעריף משלה, בתעריפים המשתנים לפי גיל המבוטח.

באחרונה הגישה הסתדרות רופאי השיניים תביעה ייצוגית נגד קופות החולים, בטענה שההתקשרות הבלעדית שלהן עם חברות אלה כובלת את חברי הקופות ומונעת מהם לפנות לכל רופא שיניים שבו יחפצו. "חברות הביטוח הפרטיות מאפשרות למבוטח לפנות לכל רופא שירצה, אז על אחת כמה וכמה ראוי שקופות החולים, שהן גוף ציבורי ולא פרטי, יאפשרו למי שיש לו ביטוח משלים לפנות לכל רופא שיניים", אומר ד"ר חן.

בכל הקופות זוכים לקוחות הביטוח המשלים להנחות של 10%-20% במרבית הטיפולים המשמרים. ההפרשים המשמעותיים הם במחירי הפרוצדרות המסובכות והיקרות יותר.