משרד החקלאות לא מכיר בגידול גמלים כענף חקלאי; הגמלים בנגב גוועים ברעב

אלפי גמלים בנגב צפויים להעלם מהנוף בשל המחסור בשטחי מרעה. לפי נתונים עדאלה (המרכז להגנה משפטית על זכויות המיעוט הערבי), כמעט כל אוכלוסיית הגמלים בנגב - המונה כ-3,000 ראש - נותרה ללא שטחי מרעה.



השנה הפך המחסור לקריטי, בגלל הבצורת הקשה בנגב. בעלי הגמלים, בדואים רובם ככולם, יאלצו לשחוט אותם מפני שאין ביכולתם הכלכלית - האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל - לספק לגמליהם מזון חלופי יקר כמו גרעינים ומספוא.



גידול הגמלים מהווה מרכיב חשוב בכלכלה המדברית שפיתחה ושימרה את האוכלוסייה הבדווית בנגב מזה מאות שנים וגידול הגמלים מהווה מרכיב חשוב בכלכלה המדברית.



במכתב ששיגר בשבוע שעבר עו"ד מוראד אלסאנע, המייצג את ארגון עדאלה, למנכ"לית משרד החקלאות, יעל שאלתיאלי, מתריעה עדאלה על כך שמזה שנים רבות מסרב משרד החקלאות להקצות שטחי מרעה למגדלי הגמלים הבדווים בנגב ואינו מפרסם קריטריונים לרישום הגמלים בספר המקנה של משרד החקלאות. רישום כזה היה המקנה למגדלי הגמלים זכויות של עוסקים בחקלאות ותנאי סף להקצאת שטחי מרעה: "המצב הקשה שנוצר השנה, השאיר משפחות בדואיות רבות, בעלות מסורת בנות מאות שנים בגידול גמלים, ללא הכנסה ויכולת קיום. מה גם שמרבית המשפחות הללו הן מרובות ילדים ומשתייכות לאוכלוסיות העניות ביותר המתגוררות בפזורה הבדואית בנגב".



בתגובה לפניית עדאלה, אישר משרד החקלאות כי גידול גמלים אינו מוכר כענף חקלאי ולכן מגדלי הגמלים לא זכאים לזכויות המוקנות לענפים חקלאיים אחרים: "משרד החקלאות דואג לספק שטחי מרעה לעדרי בעלי חיים המהווים ענף חקלאי, אך אינו אחראי על אספקת שטחי מרעה למגדלי בעלי חיים שאינם מוגדרים ענפים חקלאיים. בשל המחסור החמור בשטחי מרעה, אף קיים השנה קושי מהותי לספק שטחי מרעה לעדרי הצאן של הבדואים המהווים ענף חקלאות מוכר וכל כן המשרד אינו יכול לסייע למגדלי הגמלים".



המשרד מכחיש את טענת עדאלה כי קיימת איפה ואיפה בהקצאת שטחי מרעה: "הטענה שניתנים שטחי מרעה למגדלים אחדים ולאחרים לא אינה נכונה ונכון להיום לא ניתנים שטחי מרעה לעדרי גמלים".
המשרד מציין כי בקרב הבדווים בנגב יש 1,300 מגדלי צאן הרשומים במשרד החקלאות, שמגדלים 180 אלף ראשי צאן ואלה מקבלים את כלל הסיוע ואמצעי היצור שהמשרד מספק".



תאונות דרכים



גידול גמלים מהווה מקור הכנסה ל-300 משפחות בדואיות המגדלות 3,000 גמלים. העדר הסדרת מרעה מאלץ את בעלי הגמלים לחפש מקומות חלופיים ובלתי מוסדרים כמו שטחים הסמוכים לכבישים, למפעלי תעשייה ולמוסדות ציבור. רעיית הגמלים בשטחים אלה הביאה לתמותת גמלים כתוצאה מהרעלות ותאונות למיניהן. לפני זמן קצר איבד אחד המגדלים את חמשת גמליו כשרעו ליד אתר פינוי הפסולת הרעילה ברמת חובב והגמלים שתו מים מורעלים שזוהמו בחומרים כימיים.



גמלים אחרים נהרגו שחצו כבישים ראשיים ומסילות רכבת בחיפוש אחר מרעה ובחלק מהתאונות הללו קופחו חייהם של נהגים ונוסעים שרכביהם התנגשו בגמלים בעת שחצו תא הכבישים. ב-2,007 קופחו חייהם של 5 בני אדם בתאונות שנגרמו מהתנגשות עם גמלים.



פלא פיזיולוגי



הגמל הוא היונק המותאם ביותר לתנאי המדבר מהיונקים שתרבת האדם מאז החל לתרבת בעלי חיים. הגמל, "ספינת המדבר", מסוגל לעבור מאות ק"מ ללא שתיית מים במשך שבועיים ויותר ולהיזון מקוצים וצמחיה יבשה שבעלי חיים אחרים אינם מסוגלים לעכל. הוא גם מסוגל להעלות את טמפרטורת הגוף שלו לטמפרטורה השוררת במדבר בשעות היום (42-45 מעלות), כך שהוא אינו מזיע גם בטמפרטורות הגבוהות ביותר וכמעט שאינו מאבד נוזלים בהזעה. במהלך הלילה המדברי, הקר בדרך כלל, הוא משחרר את החום שצבר ביום באמצעות הקרנה.



הגמל גם יודע לרכז את דמו לצמיגות כה גבוהה, צמיגות שהייתה הורגת כול יונק אחר באופן מידי, כך שגם דמו מהווה "מאגר מים", שבאין ברירה הוא מנצל אותו על ידי ריכוז דמו. אלא שגם הגמל זקוק בסופו של דבר למרעה טבעי אף שמדובר במרעה "נחות", שבהמות אחרות לא יכולות להתקיים ממנו ולשתות מים מדי מספר שבועות.