בעצם, היה ביניהם קשר אחד ברור: המצב בשוק ההון היה אז נהדר. רק לפני כשנה הסיטי של תל אביב היתה עדיין צלחת פטרי שבה גדל והלך מספרם של עובדי שוק ההון, ועמו גם התנאים והבונוסים, שהתחילו להזכיר את ימי ההיי-טק העליזים של תחילת העשור. כיום אפילו על נסיעה משותפת לאילת או על ארוחת ערב לא מדברים בבתי ההשקעות - והרבה סיבות לחגיגה אין.
שנה למשבר בשוק ההון - ולא רק בבורסות, אלא גם בבתי ההשקעות חורקים היסודות. אף אחד אינו מדבר עדיין על גלי פיטורים המוניים, אבל כמה מהעובדים כבר התחילו לשלם את המחיר. בפריזמה מקצצים 10% מכוח העבודה, כ-30 איש, לצד רכבת ארוכה של פורשים בכירים - ספק מפוטרים. בכלל פיננסים הלכו הביתה 20 עובדים יחד עם קובי נבון, מנכ"ל החברה הבת כלל פיננסים בטוחה (שבינתיים נמחק שמה לאחר ארגון מחדש בקבוצה). במקביל נפלה כמות הגיוסים והעבודה לשפל.
כמה מהפעילים בשוק אומרים ש"מקצצים, אבל בשוליים" - ספק תיאור אמיתי של המצב, ספק ייפוי של התמונה. אחרים אומרים בפה מלא שיש פיטורים, אבל לא אצלם, אלא רק אצל "המתחרים שהתנפחו"; וגם אם יש פיטורים, אומרים, המפוטרים מצאו עצמם במקומות אחרים בשוק.
נכון לעכשיו התמונה אינה שחורה ואינה מתקרבת כלל למצב בארה"ב, שבה פוטרו עשרות אלפים מעובדי מגזר הפיננסים. עם זאת, בוול סטריט היתה חגיגת השכר והבונוסים פרועה יותר. דבר אחד ברור לכולם: אם המשבר יימשך, גל הפיטורים יתחזק.
התנאים קוצצו
יואב (שם בדוי, כמו רוב השמות בכתבה) התקבל לפני כמה חודשים לאחד מבתי ההשקעות בתפקיד של מנהל קופות גמל. אחרי כחודשיים אמרו לו מנהליו כי הצמיחה בקופות נפסקה, ובמקום צפי לגיוס של מיליארד שקל הגיעו פדיונות של 2 מיליארד שקל - ולפיכך הם מעדיפים לא להמשיך להעסיק אותו. כיום הוא עובד כדילר בחדר מסחר בבנק, ושכרו 12 אלף שקל במקום 20-25 אלף שקל.
רוב המפוטרים שעמם שוחחנו, ובהם יואב, העדיפו לא להתראיין. יוסי, שפוטר גם הוא מעבודתו בשיווק מוצרים פיננסיים, היה מוכן לומר משפט אחד קצר אך אופטימי: "לא הייתי מדוכא מזה. קיבלתי את זה בהבנה - בתקופות כאלה, כששוק ההון ברצפה, אני מבין את בתי ההשקעות שמקצצים", ציין. ייתכן שהתחושה שלו אינה כה קשה מפני שמצא עבודה בתחום הייעוץ אחרי תקופה קצרה.
הביקוש לעובדים בשוק ההון ירד ב-30% ברבעון השני של 2008 לעומת הרבעון הקודם, וב-27% לעומת הרבעון השני ב-2007 - כך לפי נתוני חברת ההשמה נקודת פתיחה, המתמחה בגיוס עובדים לענפי הפיננסים ושוק ההון. לפי נתוני החברה, שכר הבסיס ללא בונוס בשוק ההון נותר יציב לעומת הרבעון הקודם. עם זאת, המדד מוטה, מפני שהוא אינו מביא בחשבון את הבונוסים. בשנה שעברה הם היוו שיעור ניכר מהשכר השנתי, אך השנה הם התכווצו בהתאם לירידה בפעילות. "אם פעם הבונוסים היו מגיעים ל-30 אלף שקל, כיום במקרה הטוב זה מגיע לרבע מהסכום", אומר שלומי, שמשווק קופות וקרנות השתלמות ומעניק ייעוץ פנסיוני באחד מבתי ההשקעות.
בבתי ההשקעות הזרים בישראל השכר יכול להסתכם בעשרות אלפים בחודש - בדולרים - ואולם גם שם הונפה סכין הקיצוצים. "פעם, אם לקוח בחו"ל היה שואל אותי למה אני לא קופץ לביקור, זה היה מספיק בשבילי לקחת מטוס ולטוס אליו", מספר אלי, אחד הנציגים של בתי ההשקעות הזרים בישראל. "כיום חייבים להצדיק את מטרת הנסיעה.
"התעשייה בשוק ההון היא מחזורית. מה שנותנים בקלות הולך בקלות, ויש סימנים של סוף החגיגה. אני התחלתי בשוק ההון לפני עשר שנים והשתכרתי 5,000 שקל. רק לפני שנה-שנתיים הגיעו לפה ילדים שסיימו אוניברסיטה, בלי שום ניסיון, ודרשו שכר של 22-20 אלף שקל לתפקידים של ניהול כספים. בסופו של דבר הם נקלטו בגופים אחרים".
גם מי שלא פוטר מבתי ההשקעות חש היטב בכיוון הרוח: עד לפני שנה בתי השקעות מימנו לעובדיהם ג'יפים ומכוניות, דלק בלי הגבלה, כנסי משקיעים וארוחות צהריים בבתי מלון; נסיעה לאילת על חשבון החברה בסופי שבוע היתה נוהג מקובל. כיום כל זה נפסק, והטיסות לחו"ל צומצמו או נעלמו לחלוטין.
"יש יציאות מקרנות ומקופות גמל, ומי שחכם מתכונן, מקצץ ומשנה תקציבים. כבר כיום לא רואים גיוס של עובדים חדשים", אומר אלי, שבאותה נשימה מנסה להרגיע: "לא מדובר בגל פיטורים. זה לא ענף ההיי-טק, שבו עובדי החברה באים בבוקר ורואים את הדלת נעולה. זה גם לא וול סטריט. אנשים לא חיים על חשבון בונוסים שיקבלו בעתיד, ולכן אין סיפורים על אנשים שלקחו משכנתא גדולה ונתקעו כי יקצצו להם את הבונוסים השנה. אבל בשורה התחתונה התחושה לא טובה".
מובן שיש גם שינויים מקצועיים. "לפני חצי שנה קיבלתי טלפון מלקוח שלי שגרם לי לגמגם", מספר שלומי. "אותו לקוח ביקש לפדות את הכספים מקופת הגמל שלו. אני כבר כמה שנים בתחום, ועד אותו יום לא היתה פנייה כזו. לא ידעתי איזה טופס לשלוח לו, כי לא ראיתי טופס כזה מעולם - עד אז רק צירפתי לקוחות או העברתי משקיעים מקופה לקופה".
גם תחום שיווק קופות הגמל והקרנות נעצר מעט, אף שאפיק החיסכון ארוך הטווח נחשב חסין יחסית - בניגוד לתחום קרנות הנאמנות. "התחרות גדולה, והלקוח מתמקח יותר על דמי הניהול", מספר שלומי. "אם פעם הלקוחות היו רודפים אחרי, כיום אני רודף אחריהם. פעם, אם מישהו היה מבקש להעביר קופה של 100 אלף שקל, הייתי שולח לו בפקס טופס בקשה ולא בודק אם הוא החזיר אותו. כיום אני עובר על כל בקשה".
שינוי נוסף בחייו של שלומי דווקא משמח את משפחתו: "הימים של פגישות בערב ושל חזרה הביתה אחרי 20:00 נגמרו", הוא מספר.
סוף הפיטום בענף החיתום
התחום בשוק ההון שנכנס בחודשים האחרונים לקיפאון העמוק ביותר הוא ענף החיתום - פרה חולבת שפוטמה בגיוסים גדולים בשנות הגאות. התחרות בענף גדלה, העמלות ירדו, ומספר החתמים בהנפקה עלה. כיום החתמים הקטנים נתונים ללחץ רב יותר, ובשוק אומרים שהם משתדלים מאוד לשכנע לקוחות להנפיק.
"אנחנו בתקופה לא קלה. צריך להוריד את הראש ולחכות עד שהגל הזה יעבור מתישהו", אומר בועז לוי, סמנכ"ל כלל פיננסים חיתום. "אני לא חושב שהתחום הזה יתעורר עד סוף 2008. יש הנפקות, אבל הפעילות בתחום ירדה. תעשיית החיתום התכווצה ב-50%. יש חוסר רצון מצד המשקיעים המוסדיים לקבל הנפקות חדשות וגם חוסר רצון מצד החברות להנפיק - גם בחברות שנחשבות טובות. חברות חיתום נסגרו עוד קודם, כמו הראל חיתום, ובאחרות פרש המנכ"ל ולא מונה לו מחליף".
"אם בשנה שעברה היו 60-70 עסקות בחודש, השנה כבר יש בקושי עשר עסקות בשוק בחודש", אומר עובד באחד מחברות החיתום שהיה מכבה את האור במשרד אחרי 22:00 בשנה שעברה. בימים אלה נגמר יום העבודה שלו ב-19:00-20:00, והעבודה הרבה יותר רגועה. "למרות ארבע השנים הכי טובות שהיו בענף", הוא מוסיף, "אני עדיין גר באותה דירה שרכשתי. אני לא חי בפחד שיפטרו אותי".
הזווית הישראלית של המשבר העולמי
נתן שבע
16.7.2008 / 7:52