עוצמת הנפילה בבורסות העולם ובבורסה של תל אביב מתחילה להזכיר את המשבר של תחילת העשור. קשה לחשוב אחרת כשרואים כיצד תוך שנה צנח מדד הנדל"ן ב-54% תוך שנה, ת"א 75 צלל ב-43%, תל טק 15 מחק 53%, ויתר 50 קרס ב-56%.
מחירי המניות בבורסות נראים כיום נמוכים מאוד, ובחלק מהמקרים הם חזרו לרמה של קיץ 2003 - קרוב לרמת השפל הקודמת.
משקיע ותיק בבורסה של תל אביב אמר לנו אתמול: "המחירים כיום לא הגיוניים. הרמה שבה נסחרות כיום המניות ואיגרות החוב היא כזו שבה אנשים כמו אליעזר פישמן עושים את הכסף הגדול. תסתכלו ותראו - הם כל הזמן קונים".
אבל מחירים נמוכים בעתות משבר אינם מושכים משקיעים. הרי מי ערב לכך שבעוד חצי שנה הם לא יהיו נמוכים יותר? כאשר החששות גדולים, האינפלציה מאיימת, המערכת הפיננסית בעולם משקשקת והעולם נכנס (כנראה) למיתון, התיאבון למניות יורד פלאים.
שוק המניות נוטה בדרך כלל להגיע לתחתית כמה חודשים לפני שהתמונה הכלכלית מתחילה להשתנות. הבעיה היא שאין שום דרך לדעת מתי זה יקרה והיכן מצויה התחתית הזו. לכן, הדרך היחידה להחזיק מניות בתחתית היא פשוט להיות בבורסה כל הזמן, ולא לברוח ממנה בתקופות של משבר.
ניסיון העבר מלמד שיש כמה משתנים שיכולים לרמוז כי התחתית של שוק המניות קרובה, או לפחות מתקרבת מאוד. אלה איתותים שלא קל להבחין בהם, כי הם מופיעים לאורך כל הדרך למטה, ובכל משבר הם לובשים צורה קצת שונה. מי שיצליח לפענח את האיתותים האלה, עשוי כמובן לזכות בפרס גדול מאוד - אם רק תהיה לו מספיק סבלנות. הנה כמה מהאיתותים האפשריים שהופיעו בעבר או יופיעו בעתיד. בכמה מהם אפשר להבחין כבר כיום.
כאשר היועצים בסניפי הבנקים יגידו לכם: "מניות?
1. כאשר מהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה תיפתח בשיקופית מאיימת ובדיווח מקיף על המפולת בבורסה, ומוספי סוף השבוע יספרו על אנשים שהפסידו בבורסה את כל הונם - והמרואיינים יאשימו בהפסד את הבנק, היועץ או הגיס, שהמליץ להם לקנות מניות נדל"ן ברגע הלא נכון.
2. לחלופין, כאשר החדשות הכלכליות כבר לא יעניינו אף אחד והבורסה לא תגיב יותר לחדשות כלכליות - רעות או טובות.
3. כשגיא זוהר יפסיק לשאול במהדורת הלילה של ערוץ 10 "מה עשה הכסף שלנו היום?", ויתחיל לשאול "נו, אז כמה הפסדנו היום?".
4. כאשר מרבית הקונים בשוק המניות והאג"ח יהיו בעלי עניין ומנהלי חברות. זו תמונה שחוזרת על עצמה בכל מפולת גדולה - בעלי העניין שמכרו מניות ואג"ח במחירים מלאים לפני שנה ושנתיים, חוזרים ואוספים מניות ואג"ח במחירי סוף עונה. המניות נקנות ב-60%-80% מההון העצמי של החברות, והאג"ח הצמודות למדד נרכשות בתשואות של 7%-10%. (טיפ קטן: זה כבר קורה כיום, ובהיקפים גדלים והולכים).
5. כאשר זרם הצעות רכש מצד בעלי העניין שירצו למחוק את החברות שלהם מהמסחר יגיע לקצב של 2-3 בחודש.
6. כשבפרסומות של מנהלי קרנות הנאמנות יהיו רק מודעות של קרנות אג"ח מדינה, קרנות כספיות, קרנות עם אפס מניות ו"קרנות שלא נוגעות במניות עם מקל של 10 מטר".
7. כשהבורסה תודיע שהיא שוקלת לקצר את שעות המסחר ולהחזיר אותן ל-10:00-16:00. דובר הבורסה יסביר שהקיצור נעשה כדי להתייעל ולחסוך, וגם משום ש"אף אחד כבר לא מתעניין כיום במה שקורה היום בוול סטריט".
8. כאשר בשיחות הסלון של יום שישי אנשים יספרו על הצעד הפיננסי הגאוני האחרון שהם עשו - משיכת כל הכספים שהפקידו בבנקים בחו"ל. ההסבר: "המערכת הפיננסית העולמית קורסת", ו"אני לא סומך יותר על סיטי - ראית כמה כסף הם הפסידו?".
9. כאשר היועצים בסניפי הבנקים יגידו לכם: "מניות? בשביל מה אתם צריכים את בלבול המוח זה? יש לי כאן אג"ח ממשלתית צמודה ובטוחה לחמש שנים, שתתן לכם 2% בשנה. זו השקעה נפלאה. כל קופות הגמל וקרנות הפנסיה שאני מכיר קונות עכשיו רק את זה". ההשקעה הנפלאה הזו תניב לכם ולקרנות הפנסיה שלכם תשואה מצטברת (ונפלאה) של 10.4% בחמש השנים הקרובות. מה זה לעומת ההרגשה הנפלאה שתחושו אחרי חודש, כאשר המדדים בבורסה יפלו לפתע ב-5%?
10. כאשר גם המבצר האחרון, הנכסים היחידים שמחיריהם עוד עולים - מזון ונפט - יעשו סיבוב פרסה ויתחילו לצנוח. כשזה יקרה, ואחרוני החוגגים בשווקים הפיננסיים יפסיקו לחייך, אז תדעו שהתחתית המיוחלת כבר כאן. או שלא.