"אנחנו רוצים להבין אם אותו ציבור שמושקע לטווח ארוך, יכול להיות רגוע להוציא את הכסף שמגיע לו", אמר יו"ר ועדת הכספים, סטס מיסז'ניקוב (ישראל ביתנו), בפתח הדיון.
ח"כ חיים אורון (מרצ) התייחס לשימוש בכספי הפנסיה של הציבור: "איני מבין למה מדינת ישראל אינה מנצלת את הסכומים לפיתוח תשתיות בישראל. נכון, יש מחיר לכסף של כ-5%, ואולי צריך לערוב לו. ואולם במקום לקחת כסף מבנק, שלוקח מחברת ביטוח, ולתת אותו ללב לבייב בשביל לבנות עוד מחלף בכביש 6, אולי כדאי להקים חברה ממשלתית שתנפיק אג"ח, שהגופים ישקיעו בזה, והיא תעמיד אשראי לפרויקטי תשתיות".
מהלך כזה, לדעת אורון, ייתן גם עוגן לחלק מהכספים ויפנה אותם לאפיק יותר בטוח. "אני מעדיף משקל יתר לשוק הישראלי המסוכן מאשר לשווקים המסוכנים במזרח אירופה. שם הכסף שוכב בקניונים, שבמקרה הטוב לא יקרה להם דבר בעקבות המשבר", הוא ציין.
נציג אגף שוק ההון באוצר, סגן הממונה אריק פרץ, ציין כי בכל פעם שיש הפסדים בשווקים, עולות שאלות דומות. הוא נקטע בידי ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) שציינה: "אנחנו לא מתבכיינים על זה שאין מספיק רווחים. אנחנו מוטרדים מאוד מרווחי עתק וסיפוקים מיידיים ומסוכנים".
פרץ הציג מחקר לפיו ב-2006 הסיכון בקופות הגמל בישראל היה נמוך יותר מאשר ב-OECD. לנוכח נתונים אלה שאל מיסז'ניקוב: "ב-2006 הקופות עוד היו בידי הבנקים, לא?" פרץ השיב: "אבל העלייה ברמת הסיכון החלה כבר אז".
בנוגע למדיניות ההשקעה ציין פרץ: "מדיניות השקעות אסור לה שתיקבע בידי הרגולטור. הדבר העיקרי שאנחנו דואגים לו בתקנות ההשקעה לגופים המוסדיים זה פיזור. צריך לזכור שהאג"ח מגובות המשכנתאות לא נמצאו בקופות הגמל (למעט קופת הגמל של עובדי אל על) וקרנות הפנסיה".
פרץ ציין כי האוצר דואג לבניית מסלול השקעה בכספי החיסכון, שבו הסיכון יפחת ככל שהגיל עולה. האוצר, לדבריו, דואג לשקיפות, וכן לצמצום ניגודי העניינים בשוק באמצעות הגבלות על רכישת ני"ע מגוף קשור בחיתום או בברוקראז'.
פרץ ענה גם על הטענות על עלייה בדמי הניהול בעקבות מכירת קופות הגמל, וציין כי לפי הנתונים שבידיו ממוצע דמי הניהול בקופות הגמל הוא לא 1.4%, כפי שהתפרסם בתקשורת, אלא 1%. "אז נכון, גדיש מעלה דמי ניהול ל-1.6%, אבל זה רק לחוסכים של עד 50 אלף שקל. תראו לי מי יש לו בקופת גמל רק 50 אלף שקל", סיכם פרץ.
דברים אלה גררו תגובות רבות: מיסז'ניקוב אמר: "יופי שיש שקיפות, גם לחפציבה היה תשקיף, ויו"ר רשות ני"ע אמר שהיתה שקיפות. אנחנו לא אנליסטים". יחימוביץ' הוסיפה: "מה עם אנשים עם איי-קיו 100 ומטה? הם מועדים לפורענות וזה בסדר?" אורון ציין כי "צריך להקים קופות, שמי שלא רוצה להמר יוכל לדעת שהוא הולך לשם; ושהוא לא יגלה שהוא חשב שיש לו 6% ופתאום יש לו 3%".
ח"כ חיים כץ (ליכוד) העלה הצעה שהחזירה את הנוכחים עשור לאחור, והמשיכה לעלות שוב ושוב בהמשך הדיון: "כספי הפנסיה של הצעירים יושקעו בבורסה, אבל כספיהם של החוסכים מגיל 60 ומעלה יושקעו באג"ח מיועדות".
על רעיון זה שאל מיסז'ניקוב: "ואם מישהו רוצה להשקיע במניות אחרי גיל 60?". כץ ענה לו: "אל תיתן לו. שיהמר בכספים אחרים שיש לו. את הפנסיה שיבטיח כדי שלא יהיה נזקק".
עמי כהן, נציג ההסתדרות, סיים בדברים חריפים: "כשאתה אומר לאנשי האוצר 'אג"ח מיועדות' הם ישר מתעלפים, אבל לחוסכים בגיל מסוים עדיפה ודאות על תשואה. מי שבינואר היה צריך למשוך כסף מקופה שרשמה תשואה שלילית של 8% באותו חודש לא מעניין אותו מה היה ב-30 השנים הקודמות. לחוסכים מבוגרים צריך למצוא מנגנונים לשימור התשואה. אפשר להקים חברה ממשלתית שתבטח את התשואה, אפשר לתת אג"ח מיועדות. כל השוק הזה סובל מעודף רגולציה על קשקושים, אבל דווקא בהשקעות עוד לא נגעו".
ההסתדרות: לעסוק פחות ברגולציה בקופות הגמל ויותר באכיפה
אתי אפללו
16.7.2008 / 8:48