מנכ"ל מלאנוקס איל וולדמן: "היחלשות הדולר עולה כמו 50 עובדים"

למרות הדברים האמורים, וולדמן לא חושב כי על החברה לשנות את תחזית הרווח: "אנחנו נותנים תחזית לרבעון, וברבעון הנוכחי נתנו תחזית להכנסות של 27-28 מיליון דולר ול-75% רווח גולמי. אנחנו לא נוטים לעשות עדכונים".



וולדמן הוא ממייסדי מלאנוקס, העוסקת בפיתוח מוצרי תקשורת מהירה לחיבור מוצרי מחשב, המבוססים על מוליכים למחצה. את החברה הקים ב-99' עם כמה שותפים לאחר שעזב את גלילאו, גם בה היה אחד מהמקימים.



ב-2005 נהפכה החברה לרווחית, וב-2007, רגע לפני המשבר, היא הונפקה בנאסד"ק. בשנה האחרונה איבדה מניית החברה 35% מערכה, והיא נסחרת כיום בכ-14 דולר. וולדמן אינו מתרגש יתר על המידה ממחיר המניה הנוכחי: "אנליסטים מוציאים מחירי יעד של 19-20 דולר - ואני חושב שהמניה יכולה לעשות יותר מזה".



וולדמן תולה את הירידה של המניה בשוק הכללי ולאו דווקא במצבה של החברה: "אם השוק יורד והמניה עושה דברים מסוימים, זה קצת בשליטה שלנו, אבל אנחנו חלק מהשוק הגדול. הירידות האחרונות שרואים בחברה הן לא ספציפיות לנו. אנחנו חברה ציבורית חמישה רבעונים, ובכל אחד מהם עמדנו ביעדים שלנו". לדברי וולדמן, מנקודת הראות של מנהל חברת היי-טק, ייתכן שההאטה לא תמה, "יכול להיות שעדיין לא ראינו את התחתית בשוק האמריקאי".







למרות הדברים האמורים, וולדמן עוד לא רואה האטה בחברה. לדבריו, "מלאנוקס עדיין לא נמצאת במספרים הגדולים. נמכרים 8 מיליון שרתים בשוק ואנחנו מוכרים 200 אלף. גם אם השוק יורד - אנחנו עדיין עולים, אנחנו לא רואים את הגלים הגדולים כי אנחנו נמצאים למטה. אם אתה תופס 4% מהשוק יש לך מקום לצמוח".



"אי אפשר לעצור את המחשוב"



לדעתו של וולדמן, קשה לדבר בהכללה על את שוק המוליכים למחצה: "יש לך התקני זיכרון פשוטים והתקנים מורכבים כמו מעבדים. לכן, ירידה בתחומים מסוימים לא בהכרח תיגע בתחומי המוליכים למחצה האחרים. גם בתקופות של האטה אנשים חייבים להשקיע במחשוב ובאחסון נתונים, מפני שאחר כך, כשהשוק ייצא מההאטה, הם ימצאו את עצמם במצב לא תחרותי. מחשוב אי אפשר לעצור. ניתן אולי לצמצם עלויות, ופה מלאנוקס יכולה לתרום, כי אנחנו עוזרים לעשות יותר בפחות".



לאחרונה מימשו כמה בכירים בחברה חלק מהאופציות שבידם, בהם וולדמן. המשקיעים אינם מתלהבים, בלשון המעטה, מהמסר שהצעדים האלה משדרים. לדברי וולדמן, מדובר בעניין שגרתי לגמרי: "אם אתה אדם פרטי ויותר מ-80% מהונך מושקע במניה אחת, אתה צריך לבזר את ההשקעות. אני עדיין מבעלי המניות הגדולים בחברה, ואני מתכוון להמשיך ולהחזיק נתח גדול של החברה. אני מדבר הרבה עם המשקיעים ואני חושב שהם מבינים את זה. אם הם אוהבים את זה? אני חושב שהם פחות אוהבים, אבל זה מה שאנחנו עושים".



וולדמן מודה כי כמה מהבכירים רוצים לטעום מפירות עמלם: "אנשים עבדו פה במשך שנים קשה מאוד ולא חילקנו בונוסים לפני שנהפכנו לרווחיים, ועכשיו הם מתחילים ליהנות מהפירות של החברה - וזה בסדר גמור".



ככלל, לוולדמן יש דעה מוצקה על חברות ציבוריות המוחזקות על ידי בעל מניות מרכזי אחד: "אני מאמין שבעלי המניות בחברה ציבורית אמיתית הם אלה שיש להם את ההחלטה על מה שקורה לחברה, ואני חושב שהנהלה צריכה להיות ממונה על ידי בעלי המניות. ברגע שיש גוף אחד שמחזיק ב-40% מהמניות, מבחינתי זה בעייתי, משום שלך בתור משקיע, אין שליטה בחברה. הציבור מחזיק ברוב המניות במלאנוקס ויכול להחליט אם ההנהלה תלך הביתה, ואני חושב שהמצב הזה הרבה יותר בריא. אתה בונה חברה ציבורית, ולציבור באמת יש מה להגיד, זה הופך את הסיפור ליותר מעניין מאשר כשגוף אחד מחזיק 40% מהמניות. אני לא הייתי משקיע בחברות כאלה. למעשה, זה כמו השקעה בחברה חצי פרטית".



יתרונות ישראליים



אחת מהמתחרות של מלאנוקס היא מארוול, שרכשה את גלילאו, שבין מקימיה היו וולדמן וברודקום. עם זאת, לדעתו של וולדמן אין להם כיום תחרות אמיתית: "אנחנו מתחרים במארוול ובברודקום, שהן חברות גדולות בהרבה מאיתנו, אבל למארוול אין פתרון לכרטיס נתקע לנקודת קצה, וגם לברודקום אין כרגע פתרון כזה, אבל בקרוב הם יוצאים עם פתרון. מלאנוקס מוכרת פתרון כזה כבר מאמצע 2007. בין הלקוחות שלנו אפשר למצוא את HP ,IBM, דל, סאן וסיסקו".



חברות היי-טק רבות נוטות, בשל התחזקותו של השקל, להחליף את המהנדסים הישראלים היקרים שלהן במהנדסים זרים שעולים פחות, או שהן פשוט מפטרות מהנדסים רבים, אך לדברי וולדמן, במלאנוקס הדברים עובדים אחרת. "מלאנוקס ממוקמת בישראל, יש לנו 220 עובדים ואין לנו מרכזי פיתוח בחו"ל. אני חושב שלמהנדס הישראלי יש יתרונות בתפוקה וביעילות".



ואולם וולדמן חושב כי לממשלה יש הרבה מה לעשות בענייני המטבע: "באופן עקרוני, אני לא בעד התערבות ממשלתית בכלכלה, אבל במקרה הזה אני חושב שצריכה להיות הנחייה לתעשייה או התערבות כלשהי כדי להגן על הכלכלה במדינה. המצב שבו השקל כה חזק לא טוב לרוב הגורמים במשק. אני לא חושב שהמדינה צריכה לקבע שער דולר, אלא פשוט לשתף פעולה עם התעשייה, למצב שיביא את היחס בין השקל לדולר למקום סביר יותר".



באשר ליתרון הטכנולוגי הנשחק של הישראלים, וולדמן אומר כי "המדינה צריכה לשמור על היתרון הטכנולוגי שלנו ולהשקיע בחינוך. בהודו ובסין יש מליוני בוגרים במוסדות השכלה גבוהה וזה מתעצם והולך. צריך לראות איך בונים פה תעשייה חזקה. התהליך צריך להתחיל כבר בגנים ובבתי ספר יסודיים".