פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משבר מסוג חדש

      המשבר הכלכלי הנוכחי הוא טריטוריה חדשה, ואף אחד לא יכול לדעת על סמך דוגמאות העבר כיצד ומתי הוא יסתיים

      בכל הזדמנות שנקרית בדרכם, אוהבים ותיקי שוק ההון ללגלג על הפעילים הצעירים. "אנחנו כבר ראינו את הבורסות עולות, וראינו גם מפולות", הם נוהגים לומר, ורומזים כי ניסיונם מעניק להם הבנה ויכולת התמודדות טובות יותר עם מפולות. אבל זה לא נכון.

      מה שקרה בשנה האחרונה בשווקים הפיננסיים, ובעיקר מה שקורה בימים האחרונים בשוק המשכנתאות האמריקאי ובשוק הבנקאות הבינלאומי, הוא משבר חדש, מסוג אחר, שאף כלכלן או מנהל השקעות לא התנסה בו מעולם.

      המשבר הנוכחי לא דומה לפיצוץ בועת מניות האינטרנט והטכנולוגיה בראשית העשור; הוא גם לא דומה לבועת מניות הביוטכנולוגיה חצי עשור לפני לכן. הוא אינו דומה להתמוטטות מניות הבנקים בישראל בשנות ה-80, וגם לא לקריסה הפיננסית של החוב הרוסי בסוף שנות ה-90. המשבר הנוכחי הוא טריטוריה חדשה, ואף אחד לא יכול לדעת על סמך דוגמאות העבר כיצד ומתי הוא יסתיים.

      רוב המשברים הקודמים החלו לאחר שמחיר של משפחת נכסים מסוימת נסק לרמה בלתי-כלכלית­ ואז ירד בחדות ובמהירות. גם המשבר הנוכחי התחיל בגלל בועת מחירים­ של הנדל"ן למגורים בארה"ב­ אבל מאז קיבל תפנית.

      המשבר הנוכחי כבר אינו סיפור פשוט של מחיר, אלא של גורם הרבה יותר מופשט, רגשי וקשה לחישוב: אמון. בעיתונות המקצועית מדברים על מחנק אשראי (Credit Crunch) ­הנפילה של בנק ההשקעות בר סטרנס במארס היתה "מחנק 1", ואילו הקריסה של בנק אינדימאק בימים האחרונים כבר מקבלת את הכינוי "מחנק 2".

      השמות אולי נשמעים מורכבים, אבל המהות פשוטה: השווקים והמשקיעים איבדו אמון במערכת, כפי שפעלה עד כה. הם איבדו אמון בבנקים ובדו"חות שלהם, בחברות שמדרגות את תיקי המשכנתאות ובמנהלים. אפילו האמון בממשל ובבנק המרכזי נסדק. כולם יודעים שהממשל והפד יעשו כל שביכולתם כדי להציל את שוק המשכנתאות ואת המערכת הפיננסית העולמית, אבל כבר לא בטוחים שהם יודעים איך לעשות זאת, או אם הם מסוגלים לכך.

      וכשאין אמון במערכת, אין אמון באשראי ואין אמון בבנקים ­ גם השקעות בשוקי המניות ובאיגרות החוב נהפכות לבעייתיות. אם בנקים מתחילים ליפול, אפילו הביטחון במזומנים ובפקדונות כבר אינו מלא.

      ואולם, למרות האווירה האפוקליפטית, אין סיבה להיכנס לפאניקה. לרשויות בארה"ב ובשאר המדינות בעולם אין ברירה. הן חייבות להעניק בטחונות ותמיכה לסוכנויות המשכנתאות פרדי מק ופאני מיי, שהנפיקו איגרות חוב ביותר מ-5 טריליון דולר (כן, טריליון - אלף מיליארד) המוחזקות בידי כל הבנקים והמשקיעים הגדולים בעולם. פשיטת רגל ואי עמידה בהתחייבויות אינה אפשרות. בנוסף, כל מערכת דורשת אמון, ובסופו של דבר הוא תמיד חוזר.

      בינתיים ייתכן שנצפה בפרקים נוספים בסדרת "המחנק", ואנשים רבים יפסידו הרבה כסף. בין אם בשל ירידה בשווי ניירות הערך שבידיהם, ובין אם בשל המסים או גיוסי ההון שהממשלות ייאלצו לגבות מהם כדי לייצב את המערכת.