הפרוטוקולים

ראש ממשלה: שלום שלום, מיד אתפנה אליכם...



חוקר א': אני מבין שהקצבת לנו שעתיים בלבד, אדוני, ולכן בוא ניגש מיד לעסק הלא נעים שלפנינו.



ר"מ: אין בעיה. רק תרשה לי לציין לפרוטוקול שנשארו לנו שעה וחמישים ושמונה דקות.



חוקר א': טוב, אז נתחיל. הזמן לוחץ. וקודם כל...



ר"מ: תשתו משהו?



חוקר א': לא, לא. תודה אדוני - אבל בוא ניגש לנושא בלי עיכובים מיותרים.



חוקר ב' (פותח קלסר): רצינו לשאול קודם כל...



ר"מ: ממש כלום? לא לימונדה, לא קולה? אולי דיאט קולה? לא שאני רומז משהו על הכרסים שלכם, חס ושלום - מי יודע, אולי עוד תאשימו אותי בהעלבת שוטר, בנוסף להאשמות-השווא האחרות, אבל...



חוקר ב': אדוני...



ר"מ: איפה ההומור, רבותי... אל תהיו כבדים... אופס!...



חוקר א': אדוני, אנחנו לא מעוניינים לא בשתייה ולא בכיבוד, תודה באמת. באנו בעניין מאוד מאוד תכליתי, בלוח-הזמנים הבלתי אפשרי שהקצבת לנו, ונודה לך אם תשיב על שאלותינו. שאלה ראשונה. שוט, סגן ניצב.



חוקר ב': אדוני, נשמח לשמוע את הסברך לשני המסמכים המצולמים שאני עומד לשלוף עכשיו ולהראות לך. ראשית - המסמך הזה...



ר"מ: בלינצ'ס?



חוקר א': סליחה?



ר"מ: אז תרצו בלינצ'ס? הם מכינים פה בלינצ'ס שלא תאמינו. אפילו קרלה...



חוקר א': לא, לא!



חוקר ב': ובכן אני שולף את המסמך שבוודאי ייפול עליך בהפתעה גמורה. הבט בו, בבקשה.



ר"מ: אולי בכל זאת רבע עוף?



חוקר א': לא, לא - סוף.



ר"מ: רגע אחד. לפני שנמשיך הייתי רוצה לרשום בפרוטוקול - לאט לאט - שקצין המשטרה שלף מתוך קלסר מסמך לא מזוהה, ושאמרתי שאני רוצה לרשום בפרוטוקול - לאט לאט - שקצין משטרה שלף מתוך קלסר מסמך לא מזוהה. אבל - אוי, לצערי אין עלי עט כרגע... אז פעם אחרת, מה?



חוקר ב': אין עליך עט? גם לא מתוך האוסף? גם לא (מנחית בהפתעה) "הכחול הנורווגי" - זה עם המכסה הוויקינגי והציפורן החצובה מצלעותיו של פיורד מושלג?



חוקר א' (מכה בברזל החם): גם לא "סקיפיוס אפריקנוס" - זה עם מכסה השנהב הניגרי ועם הקליפ המעוטר בצפחה משויפת?



ר"מ (מחוויר, נשען לאחור): אוקיי... אני רואה שבאמת אין לכם אלוהים. תעשו הכל כדי להפיל ראש ממשלה מכהן. אתם מסוגלים גם לפלוש ברגל גסה לחדרי חדרים ולתחום הכי אינטימי שלו - אוסף העטים.



חוקר א' (משסע): האם השם צ'ינג הו מונג אומר לאדוני משהו?



ר"מ: ראש ממשלת סין?... לא. רגע, רגע - אל תגידו לי... מנהיג מרד הבוקסרים בפקינג!



חוקר א': אל תיתמם, אדוני.



חוקר ב': פברואר 87'. חנות כלי כתיבה וסידקית בצ'יינטאון, לוס אנג'לס. אומר לך משהו, או שאנחנו צריכים לרענן את זיכרונך?



ר"מ: בחייכם... אין לכם גבולות? כבר הסברתי מיליון פעם שהיא התכופפה למדף התחתון, ואז...



חוקר א': אנחנו לא מדברים על זה.



חוקר ב': אנחנו מדברים על כך שבנסיעה שמומנה על ידי "יד שרה", "מבצע הקש בדלת" ותאגיד קרייזלר, רכשת באותה חנות, מידי סיני זקן בשם צ'ינג הו מונג, את קולמוס "לילות משי לבן" האלגנטי, עם מרקם הפלסטיק דמוי שיש-קרארה...



חוקר א': אם "רכשת" היא המלה הנכונה. משום שאת הקבלה על סך 15 אלף דולר הגשת בשלושה העתקים ל"ליגה נגד השמצה", לסוכנות היהודית וליצרן פאות בשם צוקרמאכער - סכומים שבהמשך כיסו ניתוח הרמת עפעפיים, שהות במלון תשעה כוכבים, לימודי בלט וסדנה משפחתית לעישון סיגרים.



ר"מ: אני נדהם מהיכולת שלכם - ושל מי ששלח אתכם - לעוות דברים, להוציאם מהקשרם, כנראה כדי להדליף אותם בצורה מרושעת לתקשורת.



חוקר א': אז נשמח לשמוע הסברים.



ר"מ: אני לא חייב לכם ולשכמותכם שום דבר. אבל אם אתם מסוגלים להפוך נסיעה רשמית בשליחות לאומית לשם גיוס תרומות לארגונים חברתיים; נסיעה שהיתה משולבת - מטעמי חיסכון - במסע לבחינת השקעות של יצרן רכב חסכוני בירושלים, אשר במהלכו נדרשו עיניים פקוחות לרווחה וכתיבת נאום בכתב יד נאה להדיפת התקפות אנטישמיות, והיענות לנדיבות לבו של יהודי ניצול שואה חולה סוכרת שרצה לתרום למשפחה נזקקת - אם אתם מסוגלים להפוך את כל זה - כולל עישון סיגר לזכר ארובות אושוויץ - למשהו מכוער, חשוד, תועלתני - אז אני, רבותי, פשוט בז לכם ומרחם עליכם.



חוקר ב': אדוני, לא ענית...



ר"מ: מרחם עליכם, ועל המפלבל, ועל שדלסון, ששלחו אתכם מסיבות פוליטיות טהורות, בעיתוי מושלם מבחינתם: בדיוק כשאנחנו נמצאים על סף פריצת הדרך לשלום עם הפלסטינים והסורים. אגב, למה הוא פתאום שותק כמו דג?



חוקר א': מי?



ר"מ: המפלבל. הביבי, הבובו. כולם! אולי משום שהפופיק רועד להם שמא יום אחד יגיעו החקירות לנסיעות ולמותרות שלהם?! לצוקרמאכערים שלהם?



חוקר א': אדוני...



ר"מ: ועכשיו תסלחו לי. אין לי כל הזמן שבעולם. כראש ממשלה יש לי עבודה לעשות: התנחלויות להוריד, גולן להחזיר, שיטת-ממשל לשנות, הסכמי שלום לחתום, גופות להחזיר, מדינה לעשות אותה כייפית, פאריס לנסוע אליה.



חוקר א' (ליד הדלת): אדוני, רק שאלה אחת אחרונה - לא מתחום החקירה, אלא מסקרנות אישית.



ר"מ: נו?



חוקר א': אם אדוני אוהב כל כך לנסוע לחוצלארץ, לעלות ולרדת בכבשי מטוסים, לטוס שעות באוויר דחוס, לחייך לכל עבר, להציע משקאות, לפטפט עם אנשים ולהתעסק בעטים ובשעונים ובבשמים - אז למה לך להיות דווקא ראש ממשלה?



ר"מ: לא הבנתי...



חוקר א': לא היה עדיף לחסוך את כל ההסתבכויות וכאבי הראש, ופשוט להיות דייל?



ר"מ: סליחה?



חוקר א': דייל אוויר. בחברת תעופה. פרסר. דייל ראשי.



ר"מ: מה? ולגור באיזה מלון סוג גימ"ל בשדרות לקסינגטון? באמת, תודה רבה לך!