לא רק דלק: יצחק תשובה יפריח את השממה

איש העסקים יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, מקדם תוכנית שתכליתה להביא מיליוני תושבים לערבה בעשורים הקרובים. התוכנית נועדה ליצור בערבה תשתיות תעסוקה, תיירות, תחבורה ומים, ולהיות מקור משיכה לתושבים החדשים. הפרויקט אינו כולל הקמת תעלה להצלת ים המלח (תעלת הימים). אם תוקם תעלה כזאת בשטח ירדן, היא תשתלב בפיתוח המתוכנן.

צוות בראשות משה טרי, יו"ר רשות ניירות הערך לשעבר, וארז רון, בעבר האחראי על פרויקט תעלת הימים במשרד לפיתוח אזורי, החל בימים אלה להכין, ביוזמת תשובה, תוכנית אב לפיתוח הערבה. היא תובא בהמשך לאישור הממשלה. הם נעזרים בשורת מומחים בתחומי הנדסה, כלכלה וסביבה. בימים הקרובים תוצג התוכנית בכנסת, לפני שדולת ח"כים למען ים המלח.

התוכנית מבוססת על שיתוף פעולה עם ירדן, שתקים, על פי צרכיה, תשתית דומה לזו שתקום בצד הישראלי. סמוך לעיר עקבה יוקם מתקן התפלה גדול, שיוכל להזרים מים לצורכי ירדן, וכמות גדולה נוספת לפרויקטים משני צדי הערבה. הוא יפיק בשלב ראשון מים בכמות של כ-200 מיליון מטרים מעוקבים, ויוכל להשליש את התפוקה. כמקור אנרגיה ישמש לו גז טבעי ממצרים או מסעודיה.

על פי התוכנית, שנמצאת בשלב רעיוני בלבד, יוזרמו מים ממתקן ההתפלה למאגר במרכז הערבה. משם יוזרמו המים בנחל הערבה, שהוא היום נחל שזורמים בו שטפונות לעתים רחוקות. מים יוקצו גם למילוי אגמים, שלצדם יוקמו בתי מלון ואזורי מגורים.

היעד שקבע תשובה הוא ליישב את הערבה ב-3 מיליון תושבים עד 2050; אך גם תוספת אוכלוסייה של מיליון תושבים תיחשב להישג. ההנחה היא שהאזור יהפוך למבוקש בעקבות הקמת תשתיות, פיתוח אזורי תעסוקה והקמת אזורי מגורים ברמה גבוהה.

הפיתוח, שיתבסס בעיקר על הון פרטי, יכלול הרחבת יישובים קיימים, אך גם הקמת יישובים חדשים, חלקם בגודל של ערים. עם זאת מצפים אנשי תשובה שהמדינה תעניק הטבות למי שירצה לגור בערבה ותעודד חקיקה שתאפשר מימוש פיתוח בקצב מהיר.

ביחס לתעלת הימים, הגישה של תשובה ואנשיו היא שיש להמתין להחלטת המדינות העוסקות בכך, ובראשן ישראל וירדן. אם תיכרה התעלה, ניתן יהיה לשלב את הפיתוח יחד עם תוכנית זו. אך פיתוח הערבה עומד לעצמו ומהווה אינטרס כלכלי גם של הירדנים.

מכיוון שארגונים סביבתיים כבר הביעו חשש מפגיעה חמורה בנוף וסביבה באזור הערבה בשל הפיתוח הנרחב, גיבשו אנשי הפרויקט כמה עקרונות האמורים להיות מקובלים גם על ארגונים אלה, כדי להרחיב את בסיס ההסכמה לתוכנית: לא תהיה חדירה לשטחי שמורות טבע; יישמרו מסדרונות אקולוגיים למעבר בעלי חיים; הפיתוח יתבסס על אנרגיה ממקורות מתחדשים כמו שמש ומים; ותאושר הקמת מפעלים העומדים בתקנים הסביבתיים המחמירים ביותר.

לתוכניות הפיתוח צפויים קשיים רבים מלבד העלות הגבוהה, הבעיות ההנדסיות של הקמת התשתיות הרבות והתנגדות של ארגונים סביבתיים. עדיין לא ברור מהו היקף השטח הפנוי שיעמוד לרשות היזמים, בהתחשב בכך ששטחים בערבה כבר מיועדים לצרכים חקלאיים, שמורות טבע ושימושים צבאיים. גם לא ידוע באיזו מידה תשתף ירדן פעולה עם הפרויקט, בסופו של דבר.