בראשונה זה שש שנים צפויה עיריית ירושלים לרשום ירידה בהכנסות מהיטלי השבחה בגין פרויקטים חדשים בעיר. בעירייה מייחסים את הירידה לעצירת שוק נדל"ן היוקרה עקב התמעטות העסקות מצד תושבי החוץ, והערכת יזמים כי השוק לא יתאושש במהרה.
מנתוני העירייה עולה כי הפיתוח בבנייה צבר תאוצה החל ב-2002, אז גבתה העירייה היטל השבחה בסך של 25.5 מיליון שקל, לעומת 20.7 מיליון שקל בלבד שגבתה ב-2000, השנה שבה פרצה אינתיפאדת אל אקצה. ב-2005 גבתה העירייה מבעלי מקרקעין היטלי השבחה של 82.5 מיליון שקל, ו-2007 הגיעה העירייה לשיא עם גבייה של 121.5 מיליון שקל.
"הפסקת הטרור ובניית הגדר סביב ירושלים הביאו לפיתוח המואץ", מסביר מנהל המחלקה להיטל השבחה בעירייה, אוהד עיני. "העיר נרגעה ואנשים הרגישו שהשוק בטוח והם יכולים להיכנס להשקעות. בו בזמן החלה העירייה בפיתוח אינטנסיווי של מרכז העיר באמצעות פרויקט הרכבת הקלה, כאשר במקביל פועלת חברת עדן (חברה-בת של עיריית ירושלים) להקים כ-15 מדרחובים בעיר".
במשך שנים, מוסדות התכנון לא אישרו תוכניות פיתוח ובנייה בעיר. זמן קצר לאחר אינתיפאדת אל אקצה החלו ועדות התכנון בעירייה ובמחוז לאשר כמעט כל תוכנית. הדבר בא לידי ביטוי בכניסה של יזמים חדשים וחברות נדל"ן גדולות כאפריקה ישראל, אזורים, רסקו, שיכון עובדים, מנרב ואלרוב. כיום כמעט בלתי אפשרי למצוא במרכז העיר מגרש או חלקה שלא נמצאים בהליכי פיתוח.
"בראשונה החלו לקום בירושלים בנייני יוקרה ומגדלים והחל להתפתח מסחר במרכז העיר", אומר מנהל אגף רישוי ופיקוח על הבנייה בעירייה, צחי כץ. "אם עד לפני שנתיים רשתות אופנה ובוטיקים בינלאומיים לא חשבו להגיע לכאן, פתאום כולם מבקשים להיכנס למרכז העיר ולמתחם ממילא. כל מה שהוגדר פלונטר פשוט פורח כיום".
ואולם, למרות העלייה בגביית המס בשנים האחרונות, ב-2008 צפויה עיריית ירושלים לרשום ירידה ניכרת לעומת 2007, כאשר במחצית הראשונה של השנה גבתה העירייה 46 מיליון שקל בלבד. "ההאטה לא עוברת רק על העיר", אומר כץ. "השוק הירושלמי מושפע ממגמות עולמיות ומהשלכות של היצע וביקוש. השנה בהחלט ניכרת הצטננות של ביצוע עסקאות ומימוש נכסים, בין היתר, בשל היחלשות שער הדולר".
עיר בהפסקה: תושבי החוץ כבר לא באים לירושלים
רנית נחום-הלוי
21.7.2008 / 8:40