בנק ישראל עשוי להעלות שוב את הריבית, מחשש לאינפלציה גבוהה

בנק ישראל מודאג מהעלייה בציפיות האינפלציה, כפי שאלה מתבטאות במחירים של איגרות החוב בשוק ההון. הציפיות לאינפלציה כבר הגיעו ל-3.4%-3.5% - מחוץ ליעד האינפלציה ארוך הטווח, 1%-3% בשנה.

בשל החריגה בציפיות האינפלציה, בנק ישראל מתייחס בזהירות רבה למדד יוני, שהפתיע לטובה בעלייה של 0.1% בלבד לעומת ציפיות לעלייה של כ-0.5%. על אף ההפתעה לטובה, הבנק צפוי להתייחס בזהירות רבה למגמה המסתמנת באינפלציה, ושוקל להעלות את הריבית ב-0.25%. זאת בהמשך להעלאה בשיעור דומה בחודש שעבר. למעשה, בנק ישראל מתלבט עתה אם להעלות את הריבית ב-0.25% כבר בסוף יולי, או להמתין חודש נוסף - עד לאחר פרסום מדד יולי.

ההפתעה שגרם מדד יוני לחזאי האינפלציה היא השלישית ברציפות בחודשים האחרונים. בשני המדדים הקודמים טעו החזאים בתחזיות אופטימיות למדד נמוך, וביוני טעו בתחזית פסימית מדי.

בבנק ישראל מייחסים את הטעויות החוזרות של חזאי האינפלציה לשינויים מבניים המתחוללים באינפלציה בישראל. זאת בשל ההשפעה החריגה של עליית מחירי הסחורות על האינפלציה בישראל ובעולם, שקשה מאוד לחזות אותה. בחודשים האחרונים התמתנה התייקרות הסחורות, והרושם שנוצר הוא שלעת עתה האינפלציה במחירי הסחורות מיצתה את עצמה - אך קשה לחזות באיזו מידה.

במקביל התחולל בישראל שינוי פנימי של התנתקות מההצמדה מהדולר. ההתנתקות המהירה, הבולטת במיוחד במחירי הנדל"ן, הופכת את חיזוי האינפלציה לבלתי אפשרי כמעט: קשה להשתמש בנתוני העבר כדי לחזות את העתיד, כי התנהגות המשק השתנתה.

לפיכך, הביטחון של בנק ישראל בתחזיות האינפלציה פחת מאוד - מה שמגדיל את הסיכון בקביעת המדיניות המוניטרית שלו. בבנק ישראל מעריכים כי הלחצים האינפלציוניים פחתו מאוד, בגלל התמתנות העלייה במחירי הסחורות ומכיוון שבפעילות המשק מורגשת תחילתה של התמתנות - באיחור של כמה חודשים. ההערכה היא שבתחום השכר ובתחום הדיור, לחצי ההעלאות נבלמו לחלוטין. כל אלה תומכים בהפסקת העלאות הריבית של בנק ישראל, וכך היה הבנק נוהג אילולא היה מודאג מהעלייה בציפיות האינפלציה.

בבנק ישראל רואים כהישג החשוב ביותר של המדיניות המוניטרית בשלוש השנים האחרונות את עיגון הציפיות האינפלציוניות במרכז יעד האינפלציה. מאז תחילת 2005 היו הציפיות קבועות, בטווח של 1%-3% בשנה. רק בחודשים האחרונים, כתוצאה מחריגת האינפלציה מהיעד שנקבע לה, עלו גם הציפיות.

בבנק ישראל לא יודעים לומר אם העלייה בציפיות האינפלציה נובעת מהערכות לאינפלציה גבוהה יותר בעשור הקרוב, או מעלייה בפרמיית הסיכון - בגלל האי ודאות הנובעת מהתגברות התנודתיות של האיפלציה. גם ההבדל הגדול בתשואות על איגרות החוב השקליות של מדינת ישראל בשוק ההון - מתשואה של 1% באג"ח קצרות ועד לתשואה של 3.75% באג"ח לעשר שנים - מאותת על בעיה בציפיות האינפלציה.

בבנק ישראל מייחסים חשיבות עליונה להחזרת הציפיות אל תוך תחום יעד האינפלציה, ועל כן הבנק מתכוון לנהוג זהירות יתרה במדיניות המוניטרית שלו. הזהירות הזאת התבטאה בהעלאת הריבית רק ב-0.25% בחודש שעבר, למרות הקריאות שהיו אז להעלאה חדה יותר. הזהירות במדיניות הבנק נמשכת בהתלבטות אם להעלות את הריבית גם החודש, למרות הקריאות שלא להעלות את הריבית על רקע מדד יוני הנמוך.