תשובה מצמצם את החזון: מוותר על תעלת הימים, ממשיך בפיתוח הערבה

לפני כחודשיים הכריז תשובה על פרויקט תעלת הימים, שתחבר בין ים סוף לים המלח, על הגבול המשותף לירדן ולישראל. על פי תוכניתו, התעלה תזרים מים מותפלים לאורך הערבה עד ים המלח, שישמשו בין היתר להפקת אנרגיה. סביב התעלה יוקמו אזורי תיירות ונופש, מסחר, תעשייה וחקלאות, שיובילו לישוב הערבה ויספקו תעסוקה לכמיליון עובדים פלשתינים, ירדנים וישראלים. ההשקעה בחפירת התעלה ובהקמת מתקני ההתפלה והאנרגיה הוערכה על ידי מקורביו בכ-3 מיליארד דולר. הערכות אחרות דיברו על סכום כפול.



ההצעה של תשובה הועלתה לאחר שבירדן נשקלת כבר יותר משנה תוכנית להקמת תעלת ימים בצד הירדני בשיתוף הבנק העולמי. ההצעה של תשובה היא לבנות תעלה אחת ירדנית-ישראלית שתעבור על קו הגבול.



ואולם הפרסומים עוררו חשש בירדן שישראל תשתלט על פרויקט תעלת הימים שלה עם הבנק העולמי. בנוסף, הפרויקט עורר חששות בחברה לישראל, המבססת את פעילות החברה הבת שלה כי"ל על משאבי ים המלח. הזרמת מים לים המלח צפויה לשבש את עבודות כריית הפוספטים במקום.



בשל התנגדויות אלה החל תשובה לבחון חלופות, בהן אפשרות לקצר את התעלה כך שלא תגיע עד לים המלח. אתמול כבר דיברו מקורביו על אפשרות לוותר כליל על התעלה הישראלית ולהסתפק בתעלה הירדנית לצורך קידום חזון השלום והפרחת הערבה.



ירדן מצדה ממשיכה לקדם עם הבנק העולמי את פרויקט התעלה הירדנית, שנועד לפתור את בעיות המים החמורות של המדינה. החברה הצרפתית קון א-בלייר (Coyne et Bellier) זכתה במכרז הבנק העולמי והחלה לערוך את סקר הכדאיות הכלכלית של הפרויקט. בנוסף, חברה בריטית עורכת סקר שבו נבחנת השפעת התעלה על הסביבה והאוכלוסייה.



"בתוך שנתיים נסיים את סקר הכדאיות הכלכלית שמממן הבנק העולמי", אמר בחודש שעבר ל-TheMarker דניאל דוולה, מנכ"ל קון א-בלייר, שהתלווה לביקור נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי, בישראל. לדבריו, הבנק העולמי מממן את שני הסקרים, בהיקף כולל של 14 מיליון דולר.



"שמעתי על הפרויקט של היזמים בישראל, לנו אין עסק עם החלופה הזאת", אמר דוולה. "אנחנו מסתכלים על העברת מים לים המלח ואספקת חשמל ומים לירדן. בתוכנית שלנו נצטרך להתחשב בפוטנציאל התיירותי. יכול להיות שהפרויקט שמעלים בישראל יהיה פרויקט משלים".