התשואה הטובה ביותר - במגדל, הגרועה ביותר - בהפניקס

התשואה הממוצעת שמציגות חמש חברות הביטוח הגדולות בפוליסות המשתתפות ברווחים (המוכרות בשם "ביטוחי מנהלים") מתחילת 2008 היא 3.45%-. הירידות בשווקים מתחילת השנה גרמו לכל ענפי החיסכון ארוך הטווח להציג תשואה שלילית. מבין שלושת מכשירי החיסכון - קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים - ביטוחי המנהלים הם שהעניקו לעמיתים את התשואה השלילית המצטברת הגבוהה ביותר מתחילת השנה.



למרות זאת, בעוד תעשיית הגמל סובלת מפדיונות, ביטוחי המנהלים נהנים ממגמה הפוכה - הם מגייסים כספים. היקף הכספים המנוהלים בפוליסות החדשות שנפתחו מ-2004, לדוגמה, עלה - בנטרול השפעת התשואה - מ-8 מיליארד שקל בינואר, ל-9.2 מיליארד שקל במאי. גם ביוני, למרות התשואה השלילית, המשיכה התעשייה לגייס כסף.



השפעת המשבר בשווקים מורגשת במגמה שניתן לראות מתחילת השנה - הפניית כספים למסלולים אג"חיים. כלל, למשל, מנהלת במסלול האג"חי 1.8 מיליארד שקל, כמיליארד שקל יותר מאשר במסלול הכללי. מגמה זו תואמת לכך שבחציון הראשון, הירידות היו בעיקר בשוקי המניות, והמשבר עוד לא הגיע לשוקי האג"ח. עם זאת, מתחילת החציון השני גם שוקי האג"ח מציגים ירידות.



כל חמש חברות הביטוח הגדולות סיימו את המחצית הראשונה של 2008 עם תשואה שלילית של יותר מ-1%.



מגדל - שמנהלת את התיק הגדול ביותר בפוליסות המשתתפות בקרן י' (תיק הפוליסות המשתתפות הגדול של חברות הביטוח) - מציגה את התשואה המצטברת השלילית הנמוכה ביותר מתחילת השנה - 1.6%. הפניקס לעומת זאת, מציגה את התשואה המצטברת הנמוכה ביותר מתחילת החציון - עם תשואה שלילית של 5.4%.



הפניקס סובלת מקשיים בביטוחי החיים עוד מ-2007. חברות הביטוח הגדולות האחרות, הראל, כלל ומנורה מבטחים, מציגות בחציון הראשון תשואה שלילית של 3.45 בממוצע.



השוואה בין התפלגות ההשקעות של מגדל והפניקס לאפיקים השונים מצביעה על הסיבה לפער בין שתי החברות. הפניקס אמנם משקיעה שיעור נמוך יותר ממגדל במניות - 20.4% בפניקס לעומת 22.1% במגדל במאי, אך ההשקעות שלה באג"ח הקונצרניות גבוהות בהרבה מאשר במגדל. הפניקס השקיעה 13.6% באג"ח קונצרניות סחירות במאי, לעומת 7.6% שהשקיעה מגדל. באג"ח קונצרניות לא סחירות השקיעה הפניקס במאי 19.9%, לעומת השקעה של 11.4% למגדל).



מגדל, לעומת זאת, היא חסידה של השקעות באג"ח ממשלתיות שבחציון הראשון של 2008 הניבו תשואה נאה של 8%. במגדל משקיעים 19.5% מהתיק באג"ח ממשלתיות לעומת 7.3% בהפניקס. כמו כן הפינקס חשופה ביחס לשאר חברות הביטוח להשקעות בחו"ל ולמט"ח.



חברות הביטוח הקטנות שפועלות בתחום ביטוחי החיים - איילון, אליהו והכשרה ביטוח - השיגו בקרן י' תשואות מצטברות שליליות נמוכות יותר מחברות הביטוח הגדולות. חברות הביטוח הקטנות שפועלות בתחום, ככלל, משקיעות פחות בנכסים בעלי סיכון. כך, כאשר ישנן עליות בשווקים, החברות הקטנות מפגרות בתשואה אחר חברות הביטוח הגדולות, וכאשר יש ירידות בשווקים הן יורדות פחות.



הכשרה ביטוח, לדוגמה, מציגה מתחילת השנה תשואה נומינלית ברוטו של 1.2%-. אליהו מציגה במצטבר מתחילת השנה תשואה של 1.4%-. איילון מציגה תשואה שלילית מצטברת של 2.2%. בקרן י' החדשה, במסלולי ההשקעה המרכזיים מציגות חמש חברות הביטוח הגדולות תשואה שלילית מצטברת של 2.8 בממוצע. גם כאן מגדל מציגה את התשואה השלילית הממוצעת הנמוכה ביותר, והפניקס - את הגבוהה ביותר.



מסתדרים בלי דמי ניהול



מתחילת 2008 מתמודד ענף ביטוחי המנהלים עם כמה התפתחויות: הדרישה לפרסום הערך הגלום בפוליסות ביטוחי החיים ושינויים רגולטוריים נוספים, ההיערכות לרפורמת הניוד, והכי חשוב - פעילות ללא יכולת לגבות דמי ניהול בפוליסות המשתתפות ברווחים בשל התשואות השליליות. העובדה שהחברות לא יכולות לגבות דמי ניהול ניכרת בתוצאות הגרועות שהציגו חברות הביטוח ברבעון הראשון, ותהיה גורם משמעותי גם בתוצאות הגרועות שיציגו ברבעון השני.



רפורמת הניוד בפוליסות ביטוחי המנהלים תיכנס לתוקף בתחילת ינואר 2009. הסכום הראשון שיעלה לתחרות הוא של כ-40 מיליארד שקל, והוא שייך לפוליסות מסולקות המשתתפות ברווחים (כלומר, כאלה שלא מפרישים להן יותר כספים, שאין להן מרכיבים ביטוחיים ושהן מתנהלות כחיסכון).



בשלב השני יועמדו לתחרות 40 מיליארד שקל נוספים שנמצאים בפוליסות הפעילות המשתתפות ברווחים. הצרכן אמנם יוכל להתחיל להתמקח על דמי ניהול בפוליסות אלה ואחרות רק מינואר 2009, אך סוכני הביטוח זיהו את האיום שקיים על חברות הביטוח דווקא בפוליסות אלה והחלו כבר כעת לנייד את הכספים. חברות הביטוח מוצאות את עצמן במצב שבו כבר כעת הן מעלות עמלות לסוכני ביטוח על שימור תיקים, ובייחוד שימור פוליסות מסולקות. בעידן שבו שימור לקוחות הוא שם המשחק, ערוץ הפצה חזק שיודע לשמר תיקים (ולתת מענה שיווקי לייעוץ הפנסיוני בבנקים, שעל פי הערכות בשוק יגרום לנדידת כספים מביטוחי המנהלים למכשירי חיסכון אחרים) שווה הרבה מאוד. במחצית הראשונה של השנה נמכרה סוכנות ההסדר הגדולה שקל שבבעלות מאיר אוזן לחברת הביטוח הפניקס תמורת 130 מיליון שקל.



אין משיכה הונית



תיקון 3, שהתקבל בינואר הפך את החסכונות הפנסיוניים לקצבתיים, השפיע אמנם בעיקר על תעשיית הגמל, אך היה בעל השפעה מכרעת גם על ביטוחי המנהלים. פוליסות ביטוחי המנהלים היו עד כה פוליסות הוניות ברובן - כלומר המעניקות סכום חד-פעמי לחוסך בהן בהגיעו לגיל הפרישה. מיעוטן היו פוליסות שמעניקות קצבה חודשית. תיקון 3 למעשה ביטל את הפוליסות ההוניות והפוליסות החדשות הן קצבתיות בלבד. פוליסות ביטוחי מנהלים לקצבה נבדלות מקרנות פנסיה בכך שהן מעניקות לחוסך מקדמים מובטחים, הקובעים בעת ההצטרפות את מקדם תוחלת חיים. המשמעות היא שגם אם תוחלת החיים תעלה, גובה הקצבה של החוסכים בביטוחי המנהלים לא יקטן (שלא כמו בקרנות הפנסיה).



עד כה, מקדם מובטח זה היה בעיקר הבטחה שהחוסכים לא מימשו. מרבית החוסכים העדיפו בסופו של יום למשוך את הכסף מהפוליסות הקצבתיות כהון, בעידוד חברות הביטוח. מעידה על כך יותר מכל מספר מקבלי הקצבאות מחברות הביטוח, שמגיע לכמה אלפים בודדים. כעת, כאשר הפוליסות נהפכו לקצבתיות, חברות הביטוח לא יכולות להתחמק, והן צריכות להעניק את המקדמים המובטחים לכל חוסך, מכיוון שאין לו יותר אפשרות למשוך את הכסף כהון.



בשלב המיידי, הדבר גרם לכך שמנורה מבטחים, שלא העניקה הבטחת מקדם קצבה עד כה, התחילה להעניק מקדם כזה כדי לא למכור מוצר נחות מיתר החברות. ואולם מכיוון שכעת החברות צריכות להעניק את המקדם לכל חוסך, הדבר מעלה את הסיכון שהן נוטלות על עצמן, וגורם לכך שהרגולטור מציב דרישות הון גבוהות מאוד כנגד הסיכון הזה.



ההערכות בענף הביטוח הן שלא רחוק היום שבו החברות ירעו את תנאי המקדמים המובטחים. סוכני הביטוח מודעים לכך, ועל בסיס זה מגבירים את קצב מכירת ביטוחי המנהלים ומשווקים את המוצר בשיטת "קנה מהר כי מחר ייגמר" - צעד שמסביר כיצד התעשייה צומחת, על אף המצב בשווקים.



השפעה נוספת שהיתה לתיקון 3 על חברות הביטוח היא פיתוח של מוצרי קצבה לגיל השלישי. כיוון שהחוסך אינו מושך את כספו בגיל 65, והן ינהלו את כספי הקצבה שלו עשרות שנים נוספות. חברות הביטוח מסיימות חציון עגום מאוד מבחינתן מסיבה נוספת: הן לא יכולות לגבות דמי ניהול משתנים על הפוליסות המשתתפות ברווחים. הפוליסות המשתתפות רווחיות לחברות הביטוח כאשר יש עליות בשווקים, מכיוון שבנוסף לדמי ניהול קבועים בשיעור 0.6% הן גובות גם דמי ניהול משתנים בשיעור של 15% מהתשואה שהושגה על הכסף המנוהל.



ואולם כשיש ירידות בשווקים וכל עוד התשואה המצטברת בפוליסות אלה היא שלילית, חברות הביטוח לא יכולות לגבות את דמי הניהול המשתנים. כעת, התשואה המצטברת בפוליסות אלה מתחילת השנה היא 3.45%- וגם אם תשתנה המגמה (מה שלא נראה בינתיים) יעברו עוד חודשים עד שהתשואה המצטברת תהיה חיובית.



דמי הניהול על הפוליסות החדשות, קבועים - אך נמוכים בהרבה מדמי הניהול על המשתתפות. זו גם סיבה לחשיבות שימור התיק המשתתף.



הראל ביצעה רכישה עצמית של מניות ב-87 מ' ש'



>> חברת הביטוח הראל שבבעלות משפחת המבורגר הודיעה אתמול על רכישה עצמית של מניות בהיקף של 87.3 מליון שקל "כצעד של הבעת אמון בחברה". החברה קנתה את המניות לפי שער של 137.5 שקל למניה, כשביום חמישי המסחר נסגר בשער של 145 שקל למניה. הצעד של הראל שלח את מניית החברה לעליות, והיא עלתה במסחר אתמול בכ-5%.



2008 לא מאירה פנים למניות חברות הביטוח. מניית מגדל, שהחזיקה מעמד ב-2007 ולרדת ירידה מתונה בלבד בהשוואה ליתר החברות, ניזוקה מהמעבר למדד מניות היתר בתחילת השנה, ומתחילת 2008 איבדה 27.6%. מניית כלל ביטוח איבדה מתחילת השנה 29.7%. הראל, שגם המניה שלה התאפיינה בירידה מתונה יחסית לענף ב-2007, השילה 30.9% מתחילת השנה. הפניקס, שמובילה את המגזר בירידות, איבדה 35.1% מתחילת השנה. ומנורה מבטחים מציגה ירידה של 34.2%.



לא רק הראל הוטרדה מההידרדרות בשווי החברות - המחירים הנמוכים במגזר הביטוח מטרידים גם את בעלי השליטה בחברת הביטוח כלל (אי.די.בי) ובחברת הפניקס (דלק). ואולם, בניגוד למקרה של הראל שבו החברה עצמה רכשה את המניות, בכלל ביטוח ובהפניקס היו אלה בעלות השליטה, אי.די.בי ודלק בהתאמה, שהגדילו את האחזקות בחברות הביטוח בהן הן שולטות.



כנגד רכישה עצמית של מניות ככלל נטען שהיא גורמת לעיוות של תוצאות החברה, ומכיוון שקיימות בשוק פחות מניות לאחר הרכישה, פרמטרים כמו רווח למניה משתפרים באופן מלאכותי.