אופנועים, מכוניות, טלוויזיות ושירותי מין - כך נקנו בכירי עיריית תל אביב

מתחת לפני השטח



רחוב הארבעה בתל אביב הוא אזור בילוי צפוף המתאפיין במצוקת חנייה. נהגים שאינם רוצים לקבל דו"ח חנייה שמים פעמיהם לחניון שברחוב. בתחילת 2003 הבחין בעל החניון, ראובן גרוס, כי לעתים קרובות הנהגים מעדיפים להמר ולחנות ברחוב.



גרוס פנה לאיש אמונו, יעקב מאיר, מנכ"ל אחוזות החוף - תאגיד עירוני בשליטת עיריית תל אביב - כדי שידבר עם מי שצריך ויורה לפקחים להדביק יותר דו"חות על שמשות המכוניות, ובכך לדרבן את הנהגים להיכנס לחניון. זהו רק פרט אחד, זניח למדי, העולה מכתב האישום שהוגש אתמול נגד גרוס, מקורבו לשעבר של ראש העיר רון חולדאי, ומעורבים אחרים בפרשת החניונים.



לפי כתב האישום, שנתו של גרוס לא היתה נודדת כשהתמודד במכרזי החניונים של העירייה. הוא ידע מראש מהו הסכום שעליו להציע כדי לקחת את כל הקופה. מאיר נהג להדליף לו את הנתונים שהוגדרו כסודיים, ואז מלאכתו כבר היתה קלה: חברות שבשליטתו הציעו הצעות נמוכות בשברי אחוז מהסכום שנקבע כרף עליון - וזכו.



במקרים רבים לא ידעו חברי ועדת המכרזים כי העומד מאחורי החברות הזוכות הוא גרוס; מאיר ויו"ר הדירקטוריון, ד"ר דני קורן, לשעבר חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה ומרצה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב, דווקא ידעו.



בתחילת החקירה המשטרתית ב-2004 טען איש העסקים והנאשם המרכזי גרוס כי "ההר יוליד עכבר, והעכבר יהיה מסריח". ואולם כתבי האישום, המשקפים חקירה של 250 מעורבים ומסמכים רבים, מציגים תמונה קשה: שליטה דה-פקטו של גרוס בחברה העירונית אחוזות החוף וזכייה במרמה במכרזי החניונים.



משולש האינטרסים



אחוזות החוף היתה האחראית על תפעול של כ-100 חניונים עירוניים בעיר, ומרביתם הופעלו על ידי מפעילים פרטיים באמצעות מכרזים. בכתבי האישום מתגלה משולש אינטרסים בין גרוס - שבבעלותו היו חברות שניהלו חניונים - למאיר וקורן. מאיר מתואר כעושה דברו של גרוס, וקורן כמקורב לגרוס.



גרוס ומאיר היו, לכאורה, ציר הפעילות העבריינית המרכזית. הם נהגו לשוחח בטלפון ולהיפגש תדיר. מאיר מואשם שידע כי החברות של גרוס מפעילות חניונים תוך הסתרת זהותו של בעל השליטה. לפי הנטען בכתב האישום, מאיר פעל בניגוד עניינים תוך קידום ענייניו של גרוס, ומעולם לא גילה בוועדות או בדירקטוריון החברה על יחסיו ההדוקים עמו. במקביל נהג מאיר לשתף את גרוס במידע הנוגע לאחוזות החוף ובתוכניות עתידיות.



עשרה כתבי אישום שהגישה המחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה מציגים שרשרת ארוכה של מקרים שבהם קודמו הצעותיו של גרוס על פני אחרות במכרזים העירוניים, בין השאר על ידי שינוי שיטת המכרזים. לפי המפורט, למשל, קידם מאיר ב-2002 את זכיית קסם חניונים, חברה בבעלותו של גרוס, בהפעלת חניונים ברמת גן. שישה מפעילים הגישו הצעות במכרז של אחוזות החוף. בדיון הראשון פסלה ועדת המכרזים את כל ההצעות מסיבות שונות.



למרות זאת, הוסיף מאיר לסדר היום של הוועדה דיון חוזר במכרז. הוועדה ביטלה את החלטתה הקודמת, לאחר שקיבלה את עמדת מאיר לגבי האפשרות לסייע למציעות לתקן את ההצעות. לדיון הבא זומנו שתי מציעות, ובהן קסם חניונים שבשליטת גרוס. לאחר כמה שבועות הוכרזה קסם חניונים כזוכה.



עוד עולה מכתב האישום כי ב-2003 פעל מאיר לקידום הזכייה של קסם חניונים וחברה נוספת של גרוס בשני מכרזים להפעלת שלושה חניונים בתל אביב: ברחובות לבונטין וקלישר, וחניון שרתון ברחוב הנמל.



לגבי השניים הראשונים התברר כי הצעת קסם חניונים היתה היחידה שעמדה בקריטריונים, ואילו לגבי חניון שרתון הצעת החברה של גרוס היתה היחידה. לפי נוהלי המכרזים של אחוזות החוף, על החברה היה לקיים מכרזים חדשים לחניונים אלה.



לגרסת הפרקליטות, מאיר העלה בישיבה נימוקים מדוע כדאי לסטות מנוהלי המכרזים, ובסופו של דבר הוחלט לאשר את שתי ההצעות שהגישו החברות של גרוס. קורן, יו"ר הדירקטוריון, תמך אף הוא בהצעות, בידיעה שגרוס הוא הנהנה והעומד מאחורי החברות.



מכתב האישום עולה כי קורן, המקורב לגרוס, ידע היטב על דפוס הקשר בין מאיר לגרוס, והיה לו ברור כי מאיר פועל בשירות האינטרסים של גרוס. קורן לא גילה לחברי הדירקטוריון על יחסיו המיוחדים עם גרוס ועל שיטת הפעולה באמצעות חברות שונות ואנשי קש.



כתב האישום מגולל כיצד פעל מאיר להגדרת חניון שרתון כחניון שאינו "קרוב לבית" - למען האינטרס הכלכלי של גרוס (בחניון "קרוב לבית" יכולים תושבי האזור לחנות בחינם בלילות ובסופי שבוע).



פרשה נוספת נוגעת למכרז על חניוני אוניברסיטת תל אביב. לפי הנטען בכתבי האישום, הוסתרה במסמכי המכרז שליטתו של גרוס בחברת קסם חניונים, בניגוד לתנאי המכרז, שבו זכתה לבסוף החברה.



עוד עולה מכתב האישום כי ב-2003 שאף גרוס לעסוק בתחום החניונים במוסקווה. לקראת פגישה בבירת רוסיה פנה גרוס למאיר וביקש ממנו להכין חוברת שתכליתה להציג יכולות בתחום הסדרת החנייה, תוך שימוש במשאבי אחוזות החוף - כך עולה מכתב האישום. מאיר לא סירב לבקשה.



הקופאית סיפקה שירותי מין



מה קיבל מאיר בתמורה? לפי הנטען, ב-2001 רכש גרוס לבנו של מאיר קטנוע בשווי 10 אלף שקל, וב-2002 רכש גרוס מכונית סקודה והעביר את הבעלות לאותו בן. כמו כן, נטען כי ב-2003 נתן גרוס למאיר תלושים לרחיצת כלי רכב בשווי של 1,000 שקל.



שנה לאחר מכן, אירגן גרוס למאיר ולמשנה למנכ"ל העירייה והדירקטור באחוזות החוף דאז, שלום אלקיים, הנחה ברכישת מכשירי טלוויזיה של 44 אינץ'. סכום ההנחה לכל טלוויזיה - 6,500 שקל. כל אחד מהם אף קיבל מעמד חינם לטלוויזיה בשווי 1,000 שקל.



ומה היו טובות ההנאה שקיבל קורן? לפי כתב האישום, ב-2002 ביקש קורן מגרוס שיספק עבודה לחתנו, עמי קרופיק, רואה חשבון במקצועו. גרוס נפגש עם קרוב המשפחה ומסר לו את מלאכת הנהלת החשבונות בחניון בירושלים. קרופיק קיבל בעבור עבודתו כ-4,000 שקל.



ב-2003 לבשו טובות ההנאה צורה אחרת: לפי הראיות שבידי המדינה, זימן גרוס למשרדו קופאית שעבדה בחניוניו, והודיע לה כי הוא עומד להכיר לה אדם, וכי עליה לבלות עמו בהיותה עובדת בחברות שבשליטתו. גרוס הזמין למשרדו את קורן וערך בין השניים היכרות. השניים, כך נטען, נפגשו כמה פעמים, ובכמה מהן קיימו יחסי מין.



שינוי שיטת המכרזים



אחד האישומים המעניינים, המעידים על מידת השליטה, לכאורה, של גרוס באחוזות החוף, נוגע לתוכנית לשינוי שיטת המכרזים באחוזות החוף כדי להיטיב את מצבו של גרוס. מאיר וגרוס רצו שהחברה תקבע אומדן סודי עם רף מקסימלי של דמי ההפעלה לכל חניון שהפעלתו תימסר למפעיל פרטי באמצעות מכרז.



כלומר, מי שיודע את האומדן יכול בקלות לזכות במכרז. כך, סיכוייו של גרוס לזכות במכרז גברו, משום שלפני המועד האחרון להגשת הצעות הודלף לגרוס מידע על האומדן. נוסף על כך, הוזילה השיטה את דמי ההפעלה בחניונים והגדילה את הרווחים של גרוס. לפי כתב האישום, האומדנים הסודיים מצאו את דרכם לגרוס, לאחר שבפועל, קורן ומאיר הם אלה שקבעו אותם.



בזכות המידע זכה גרוס במכרזים שונים: בחניון גבעת המורה ברחוב אבן שפרוט בתל אביב, למשל, הרף המקסימלי באחד המכרזים היה 345 אלף שקל, וקסם חניונים הציעה 340 אלף שקל. במכרז אחר הציעה קסם חניונים 120,550 שקל, כשהרף המקסימלי נקבע על 120,750 שקל. במכרז על חניון הצמוד לשוק הכרמל נקבע הרף המקסימלי על 655 אלף שקל, וקסם חניונים זכתה עם הצעה שהסתכמה ב-642 אלף שקל.



חשיפות בעקבות החקירה



שאר כתבי האישום שהוגשו מתייחסים לכמה פרשיות נוספות שחשפה המשטרה אגב חקירת פרשת החניונים. לפי הנטען באחד מכתבי האישום, פעל נתן וולוך, מ"מ לשעבר של ראש העיר רון חולדאי, להשגה במרמה אשרת כניסה לצעירה ממולדובה שגרוס חפץ בכניסתה לישראל.



כתב אישום נוסף עוסק במערכת הבחירות המוניציפליות שהתקיימה בחיפה ב-2003. לפי הנטען, זייף צחי טרנו, עוזרו וראש מטה הבחירות של יונה יהב, עם גרוס מסמך שהסווה תרומה אסורה שנתנה חברה הנמצאת בשליטת גרוס למטה הבחירות של המועמד לראשות העיר וכיום ראש העיר, יהב. כמו כן עולה כי טרנו סייע לגרוס ברישום כוזב של חשבוניות.



גרוס מואשם בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן שוחד ורישום כוזב במסמכי תאגיד. מאיר וקורן מואשמים בעבירות מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, לקיחת שוחד וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. לקורן מיוחסת גם עבירה של שבועת שקר.



חבר מועצת העיר ודירקטור באחוזות החוף, ישעיהו דרורי, מואשם במרמה והפרת אמונים של עובד ציבור וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. וולוך מואשם בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. טרנו מואשם בזיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, וקבלת תרומה אסורה לפי חוק מימון מפלגות. צוות המחלקה הכלכלית שמטפל בתיק כולל את עוה"ד מיכל רוזן-עוזר, סטיב בוארון וערן זלר.



פרקליטו של גרוס, עו"ד דוד ליבאי, מסר בתגובה: "גרוס מכחיש את האישומים המיוחסים לו. הוא מקווה שעל אף מצב בריאותו החמור, יוכל להופיע בבית המשפט כדי להתגונן ולהוכיח את חפותו".



בנוגע למעורבים אחרים שנחקרו בפרשה נמסר אתמול ממשרד המשפטים: "ההחלטות יימסרו בהקדם".