קלינגמן משמש כבר יותר משנה כמנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות אקסלנס - אחד מגופי ההשקעות הגדולים בישראל. במסגרת תפקידו הוא מספק שירותי אנליזה ללקוחות קצה, בעיקר לגופים מוסדיים זרים כמו פידליטי קפיטל, מורגן סטנלי וטמפלטון. על פי ההערכות, בחדר המסחר של אקסלנס מתבצעות עסקות בהיקף של מאות מיליוני שקלים מדי יום.
קלינגמן נולד ב-71' למשפחה יהודית בדרום אפריקה. לאחר שסיים תואר בראיית חשבון בארץ הולדתו, עבד במשך שנתיים כעוזר אישי של סמנכ"ל הכספים באינווסטק, קבוצת השקעות בינלאומית מדרום אפריקה שהוקמה על ידי יהודים ופעלה גם בישראל עד 2004, אז נרכש הסניף הישראלי על ידי הבנק הבינלאומי, ששינה את שמו ליובנק. קלינגמן עלה לישראל ב-99' והיה פעיל במכירת המחקר של אינווסטק בישראל למשקיעים בלונדון.
ב-2001, עם התפוצצות בועת הדוט.קום והמשבר בשווקים, נהפך קלינגמן לכלכלן הפנימי של אינווסטק. בתחילת 2004 מונה למנהל הכספים הראשי של הבנק, תחת יונתן עירוני, המשמש כיום כיו"ר בנק ירושלים. עם מכירת השלוחה בישראל לבינלאומי בסוף 2004 - פרש.
קלינגמן ניסה את מזלו כסמנכ"ל תפעול בבנק HSBC במשך חצי שנה, ולאחר מכן ניהל מפעל קטן לציוד משרדי בבעלות משקיעים דרום אפריקאים בשם סופרפייל במשך שנתיים. באפריל 2007 הגיע לאקסלנס במטרה לנהל את מחלקת המחקר. "השוק היה חם וחיפשו אנליסטים", הוא מסביר. כיום הוא מנהל ארבעה אנליסטים המסקרים עשרות חברות, בעיקר חברות גדולות ממדדי ת"א 25 ות"א 100.
השוק הישראלי התבגר
מה הביא אותך לישראל בגיל 28?
"זה מפתיע, אבל עוד יש ציונות בגלות. כשהגעתי לכאן הבנתי שהציונות מתה וההיי-טק חי. אבל זה טוב, זה טבעי בעיניי".
אז למה לא נחשפת עד היום?
"עד היום עבדתי בעיקר מול משקיעים בחו"ל והחשיפה היתה פחות קריטית. עכשיו אנחנו מעמיקים את העבודה מול המשקיעים המוסדיים בישראל, כי השוק פה התבגר מאוד ויש היקף נכסים המנוהלים בגופים פרטיים שנהפכו להרבה יותר נגישים בעקבות רפורמת בכר".
מי הם המשקיעים הבולטים מבין הזרים?
"אני לא יכול לציין שמות, אבל מדובר במשקיעי הקצה - קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות נאמנות וקרנות גידור בחו"ל, שנהפכו לנדבך חשוב בכסף המנוהל שם".
האם רואים שינוי בהתנהגות של הזרים בזמן האחרון בעקבות המשבר?
"כן, בהחלט. בעקבות המשבר המשקיעים הזרים יותר מפוקסים בפוזיציות הגדולות ופחות ממוקדים בהשקעות נישה. כמעט בכל חברה בעולם יש התפתחויות. אין שום חברה שלא עוברת טלטלות. בנוסף, אני חושב שחלק מהמשקיעים מתחילים לחשוב על איך ישראל תיראה כשתיהפך למדינה מפותחת לפי הגדרות ה-MSCI, וזה גם מתחיל להוות משקל. את קרנות הגידור זה לא מעניין - הן משקיעות איפה שיש הזדמנויות - אבל יש גופים שכבר שוקלים איך למצב את התיק לקראת האפשרות שישראל תיהפך לשוק מפותח".
הולך לצאת מכאן כסף בכמות גדולה?
"לא בטוח. זה מאוד תלוי במצב המאקרו בישראל, שבינתיים נראה טוב לעומת המדינות המפותחות והמתפתחות, שבחלקן יש אינפלציה גבוהה. בסופו של דבר הזרים מתרכזים במניות הכבדות. הם עדיין לא במשקל חסר על ישראל".
מרגישים ירידה בהיקף העסקות?
"בחציון הראשון לא הרגשנו ירידה, על אף שהרגשנו ריכוז במניות הגדולות. עכשיו מתחילים להרגיש צמצום בהיקפי המסחר ואולי יש כאן קצת יותר מוכרים מקונים. הרבה משקיעים מוסדיים מקטינים חשיפה לאפיק המנייתי".
אז מתי ייגמר המשבר?
"לא הייתי רוצה לנקוב בתאריך מסוים, כי החוסר ודאות גדול מדי. המשבר יכול להיות ארוך יחסית לעומת המשברים שחווינו מאז מלחמת העולם השנייה. תמיד היתה תופעה של מיתונים קצרים - שנה שנתיים - אבל הפעם זה יכול להיות ארוך וכואב יחסית. זה יכול לקחת חמש-שש שנים עד שנצא סופית מהמשבר.
"אולי נראה סימני התאוששות, אבל זמן ההסתגלות יהיה ארוך. אנחנו עוברים תהליך של פירוק מנופים. הרי הנגישות לאשראי מאז מלחמת העולם השנייה רק גדלה והלכה, ואיפשרה ליזמים לגייס כסף, לבעלי מפעלים לקנות מפעלים נוספים, ולצרכן לקנות מקרר בתשלומים. פירוק המנופים ישפיע על פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה העולמית, ולכן צפויות לעבור כמה שנים עד שנגמור את התהליך".
מה אתה חושב על סקטור הבנקים כיום?
"סקטור הבנקים נמצא בלב המשבר. גם הבנקים פה יושפעו מהמצב בעולם, אבל בצורה הרבה פחות חמורה. הבנקים פה נהנים מכמה גורמים. ראשית, הצמיחה, במיוחד באשראי של משקי בית. הצרכן לא ממונף יתר על המידה וזה יכול לתמוך בהמשך הצמיחה. שנית, הבנקים הם יצרנים של נכסים אינפלציונים בשל המשכנתאות הצמודות, ולכן הם נהנים מתקופת אינפלציה.
"מצד שני, רואים התערבות רגולטורית שכמעט לא קיימת במדינות בעולם, מה שכמובן מקזז באופן חלקי את הסביבה החיובית. אבל הבנקים ממוקמים לא רע ביחס למתחרים בחו"ל, שם רואים התכווצות אשראי בשווקים המפותחים, איכות אשראי בעייתית ואינפלציה גבוהה בשווקים המתפתחים".
האם כדאי להיכנס להשקעה בבנקים?
"למשקיעים הפשוטים אנחנו לא ממליצים להיות בבנקים - רק למי שחייב".
מי חייב?
"המשקיעים המוסדיים שלא יכולים לסטות מהבנצ'מארק חייבים, ואנחנו מציעים להם להיות דפנסיוויים ולא אגרסיווים. כיום אנחנו ממליצים להם על שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי. בתחילת השנה המלצנו על לאומי ומזרחי טפחות: על מזרחי טפחות כי לא היתה לו כל חשיפה למשבר בעולם, ועל לאומי בגלל האחזקות הריאליות שלו, הלימות ההון שהיא הכי גבוהה במערכת ורמת ההפרשות הכי שמרניות לדעתנו, מה שהופך אותו להשקעה סולידית.
"אחרי הרבעון הראשון הורדנו המלצה למזרחי טפחות, מפני שהצמיחה ב-2008-2009 תגיע לבנקים מהאשראי לסקטור העסקי, ומזרחי טפחות לא משחק את המשחק, אולי בגלל המדיניות שלו ומשום שהוא מוגבל ביכולת לתת אשראי עקב הגודל שלו והיחס הגבוה בין האשראי לפיקדונות. לעומת זאת, העלינו באותה תקופה את ההמלצה לבנק הפועלים, לאחר שהוא נפטר מתיק האג"ח מגובה המשכנתאות שלו ונהפך להיות ממוקד בשוק המקומי.
"לדעתנו, הצמיחה תגיע מהסקטור העסקי, מפני שאנחנו רואים הסטה של אשראי לבנקים משוק ההון, אחרי שנים שבהן רפורמת בכר גרמה לפגיעה באשראי הבנקאי בשל הסטה לגופים המוסדיים.
"דבר חשוב נוסף שצריך לזכור הוא כי האיום הגדול ביותר על המערכת הבנקאית - על הרווחיות שלה - זה מה שיקרה בעולם והאפקט של השקל. הרעה בכלכלה הגלובלית עלולה להביא לצמיחה בהפרשות לחובות מסופקים, שנמוכה כיום באופן היסטורי. הבנקים שיצליחו ב-2009 יהיו אלה שיבחרו את הסיכונים המתונים יותר באשראי לתאגידים. בשורה התחתונה, אנחנו חיוביים יותר על הבנקים הגדולים וניטרליים על הבינוניים, אבל שוב - רק למי שחייב להיות בבנקים".
להתגונן מפני מהדוב
אילו סקטורים נראים לכם אטרקטיוויים בשנה הקרובה?
"אם רוצים להגדיר את המצב כיום, אז זה הזמן להימנע מהפסדים ולא הזמן לחפש הזדמנויות לרווח. אנחנו מעדיפים כעת חברות מוטות צריכה פרטית. חברות כאלה יהיו לדעתנו אדישות יחסית גם למצב של האטה או מיתון.
"הסקטורים המועדפים עלינו הם סקטור הטלקומוניקציה - ובמיוחד בזק וסלקום, ורשתות השיווק, בעיקר שופרסל. בנוסף, חברות שמתפקדות טוב בשוק דובי הן חברות הפרמצבטיקה והאגרוכימיה".
למה טלקום?
"סקטור הטלקום הוא אמנם סקטור רווי שלא צומח הרבה בהכנסות, אבל הוא מייצר הרבה מזומנים ולכן מייצר גם תשואות דיווידנד יפות. הסקטור נהנה מהמצב הטוב של הצרכן הישראלי אחרי צמיחה יפה במדינה, והוא מוצא צרכן שמוכן להוציא יותר כסף על תקשורת. אנחנו מעדיפים את סלקום ובזק ואנחנו ניטרלים על פרטנר. זה לא אומר שפרטנר לא חברה טובה, אבל לדעתנו יש בה פחות אפסייד מאשר בזק וסלקום.
"בענף הקמעונות אנחנו מעדיפים רשתות שיווק, ובעיקר את שופרסל. שופרסל היא רשת השיווק הגדולה בישראל ויש לה הנהלה יציבה. קמעונות זה לא משחק של אסטרטגיות גרנדיוזיות, אלא שיפור של פרמטרים תפעוליים, ושופרסל הוכיחה שהיא יודעת לסחוט את הלימון כל פעם מחדש ולהוציא שיפורים תפעוליים - אם באמצעות המותג הפרטי או באמצעות שיתופי הפעולה בכרטיסי האשראי. החברה מוכיחה שהיא יודעת לעשות את זה ונהנית כרגע מהאינפלציה. אמנם יש לה חוב צמוד מדד, אבל זה בתקופה של עליית מחירים. מצבו של הצרכן הישראלי טוב והוא מוכן לשלם, לכן היא יכולה להעביר את האינפלציה אליו".
ומה עם רבוע כחול?
"אנחנו עוקבים גם אחריה, אבל מעדיפים את שופרסל באופן ברור, בעיקר בשל הסחירות הנמוכה ברבוע כחול".
האם אתם גם פריים לגבי יצרניות המזון?
"יצרניות המזון נמצאות במצב בעייתי יותר, כי קשה להן לגלגל את עליות חומרי הגלם על הצרכן, והן אינן בעלות כוח כמו רשתות השיווק. שטראוס, למשל, פועלת בחו"ל, ואנחנו רואים שיש מקומות שהיא לא יכולה להעלות מחירים בשל מצב הצרכן".
אף אחד לא חסין
אתה מאוד אופטימי לגבי הצרכנים, אבל המיתון בארה"ב עלול להגיע גם לישראל - יכולה להיות פה האטה שתשפיע גם על צרכנים. כבר עכשיו רואים תחילה של גל פיטורים.
"זה נכון, אבל הוויכוח פה נוגע לרמת התמסורת מהאטה הכלכלית בעולם למשק הישראלי. בינתיים נתוני המאקרו מראים שהמשק הישראלי מצליח להתמודד עם המשבר לא רע. אין ספק שתהיה פגיעה בצריכה הפרטית, אבל לדעתנו היא תהיה מתונה יחסית. יתרה מזאת, כמו שאמרתי קודם, בסופו של דבר אם יהיה מיתון חריף - לא יהיה חוף מבטחים. כולם יכולים להיפגע".
מה אתה חושב על עסקת הענק של טבע ובאר?
"העסקה הזאת חיובית מאוד, ולראיה השוק אהב אותה ושלח את המניה לעליות, אף שמדובר בתגובה חריגה לעסקה כל כך גדולה. מדובר בבשורה טובה. תחום הגנריקה הוא תחום של משחק לגודל, שבו ככל שאתה תוקף יותר פטנטים, אתה משיג יתרון ואחוזי ההצלחה גדלים, כך שטבע משיגה פה יתרון משמעותי. בנוסף, הסינרגיה בין טבע לבאר צפויה להביא לחיסכון גדול בהוצאות של השתיים".
ומה עם כי"ל - שם נראה כי מגולמות הרבה חדשות טובות?
"אין ספק שכי"ל חברה טובה מאוד ויכולה להיות אחזקת עוגן למשקיע בתיק. אבל המחיר משקף יותר מדי חדשות טובות לחברה, ולא משקף את העובדה שתחום הסחורות מאוד מחזורי ומחירי הפוטאש יירדו בשלב כלשהו כמו שהם עלו. לכן אנחנו חושבים שכי"ל מתומחרת ביתר לעומת מחירה הכלכלי. לעומת זאת, השווי הכלכלי של מכתשים אגן גבוה ממחיר השוק. זו חברה שיש לה הרבה תנודות ואזהרות רווח, אבל לדעתנו ברמת המחירים הנוכחית היא עדיפה".
בשורה התחתונה אתה אופטימי?
"תמיד. אם מישהו מתקשר אלי ואומר לי: 'אני לא רוצה להשקיע בלאומי או בדיסקונט כי פאני או פרדי יפשטו רגל', אז אני אומר לו ש'אם פאני או פרדי יילכו - אז לא משנה במה השקעת - הכל יילך'. גם אם השקעת בטבע או במשהו אחר - לא יהיה לך חוף מבטחים. המשברים תמיד נראים חמורים יותר בלב המשבר. זה לא אומר שאני לא דואג, אבל אני אומר: אם אתה כל כך פסימי - אז אל תחזיק מניות. היצמד לזהב או שים את הכסף מתחת לבלטות. אם תהיה טלטלה גדולה בעולם, זה ישפיע על כל הסקטורים ולא רק על הפיננסים.
"אין ספק שאנחנו במשבר גדול, אבל לאורך זמן משתלם להחזיק רכיב מנייתי בתיק, גם אם לוקח הרבה שנים עד שרואים רווח. העולם תמיד חוזר לרמה של שפיות, השאלה היא כמה זמן זה ייקח. אני יכול להבין משקיעים שמאמינים בתסריטי אימה, אבל בסופו של דבר עולם כמנהגו נוהג ואנשים ומשקיעים יודעים להסתגל למצבים חדשים".
טרנס קלינגמן: "יכולות לעבור חמש-שש שנים עד שנצא סופית מהמשבר"
שרון שפורר
22.7.2008 / 10:02