חורש הוא בן טיפוחיה של עו"ד רותה אורן, מעמודי התווך של משרד ש. הורוביץ וכנראה עורכת הדין הפעילה הוותיקה ביותר כיום (וסרבנית ראיונות ידועה). התפישה הממלכתית והמתנשאת קמעה, היא חלק ממה שמייצג משרד ש. הורוביץ, יותר מ-80 שנה: איכות, גאוות יחידה ובעיקר בידול משמעותי מהשאר.
עוד מושא לגאוות יחידה הוא תפישת ההתמחות של המשרד, שמשלם 7,000 שקל למתמחה ו-14 אלף שקל לעורך דין מתחיל - יש עורכי דין מתחילים שמרוויחים פחות ממתמחה בש. הורוביץ. או כפי שחורש מסביר: "אנו עושים סקר בין המשרדים ומנסים לשלם הכי הרבה, גם למתמחים וגם לעורכי הדין הצעירים. אנו עושים מאמץ להגיע לטובים ביותר". לדעתו, עדיף לחזור לשיטה שבה ההתמחות אורכת שנתיים.
במשרד ש. הורוביץ, באופן יוצא דופן, המתמחה יושב בחדר של עורך הדין המאמן ולומד ממנו מיומנות בסיסיות מתחילת העבודה מול הלקוח ועוד סוף מתן השירות. "כך אנו מונעים את התחרות של מתמחים שדורכים אחד על השני כדי לעבוד עם שותף מסוים", מבאר חורש. אגב, במשרד לא מפטרים את העובדים. תחת זאת, פשוט לא מעבירים להם חומרים - ואז הם מבינים שעליהם להתפטר.
לפני יותר מחצי שנה פורסם ב-TheMarker כיצד במשרד של פרופ' יוסי גרוס מנתבים זכויות לצאצאי שותפים דרך הסכמי השותפות. גישה זו של חיבור משפחה לפירמה רווחת במשרדים רבים. ואולם, חורש מהבהיר כי בש. הורוביץ אין אפשרות כזו (חוץ משלב ההתמחות). מדוע בעצם שהבנים לא יהיו דור ההמשך? "כל קוף בעיני אמו הוא צבי", מחזיר חורש בפתגם. "השיקולים הופכים לפחות ענייניים, וקשה לאמוד את היכולות של המועמדים".
בש. הורוביץ, במובחן ממשרדים גדולים אחרים, אין שותף מנהל. יש שלישייה שמובילה כ-90 עורכי דין: חורש, טל בנד ואלקס הרטמן. הבידול ניכר גם בתפישת העולם התקשורתית. מבין המשרדים הגדולים, הודעות יחסי הציבור של ש.הורוביץ הן מועטות ביחס לרמת הלקוחות ונפח העבודה.
מדוע הסכמת להתראיין?
"השוק עובר תהפוכות. הגענו למסקנה שצריך להביא בחשבון גם חשיפה לתקשורת. כמשרד שמרני, לקח לנו זמן עד שהבנו שיש להיחשף במידה מבוקרת".
עו"ד אמנון גולדנברג המנוח דווקא היה תקשורתי.
"לא היית מוצא את אמנון נחשף לגבי לקוחות. הוא היה מודע לתקשורת, אך אני לא זוכר שנערכו עמו ראיונות מסודרים".
לפני כחצי שנה פרש אחד הליטיגטורים המובילים במשרד ובן טיפוחיו של חורש, עו"ד אילן סופר. פרישתו לוותה בחרושת שמועות על קרע בין השניים. "בדיוק עכשיו עמו סיימתי פגישה", מזים חורש את הדחף העיתונאי לתאר פרידה כסכסוך. השניים עדיין מייצגים יחד את דודי אפל בתיק השוחד שמסרב להסתיים. "מערכת היחסים שלנו היתה כשהיתה. קראתי בעיתון את הסיבות של אילן לעזיבה. לי הוא אמר שהוא רוצה לפרוח ולהצליח. הוא הרגיש שהוא יכול לפרוח בצורה יותר מהירה במשרד משל עצמו". מעבר לכך לא רצה חורש להרחיב.
חרף ההצהרות על פתיחת משרד עצמאי, נענה סופר להצעה וחבר למשרד השני בגודלו בישראל, גולדפרב ושות', לנהל את מחלקת הליטיגציה. בתגובה מסר סופר: "שוקי ואני נשארנו ידידים ואני מאמין שנמשיך לשתף פעולה גם בעתיד".
מה דעתך על המגמה של התרחבות המשרדים הגדולים?
"בעתיד לא יהיה מקום למשרדים קטנים. אם במשרד גדול יהיה פתרון לכל הבעיות, אז הקליינטים הגדולים לא יילכו למשרדים הקטנים".
יש תמיד שיחות על מיזוגים
מה עתיד המשרד? מיזוג?
"אנו גדלים בערך ב-10% בשנה. יש תמיד שיחות על מיזוגים אפשריים, אבל עם אף אחד זה לא הגיע לשלב מעשי. אנו רוצים לחזק את התחומים של ניירות ערך ונדל"ן".
חורש, 58, מגדיר עצמו כמומחה למשפט אזרחי, אף שעסק גם בתחום הפלילי. באחרונה הוא מטפל בתיק השוחד של דודי אפל עם עורכי הדין סופר וליאורה גלט-ברקוביץ, ובפרשת צינורות המזרח התיכון הוא מייצג עם עו"ד חגית בולמש מש. הורוביץ את אביב אלגור. בתחילת הדרך התמקד בנדל"ן ואחר כך במכרזים והגבלים עסקיים. "אני לוקח את התיקים שמעניינים אותי", מצהיר חורש.
מה דעתך, כסניגור של אפל, על האיש?
"אפל נמצא תחת מתקפה תקשורתית, ולא רק כזו, במשך כעשור. הנחת העבודה של התקשורת היא שמדובר באדם בעייתי. הוא משלם מחיר על התופעה שהציבור רצה להוקיע - מרכז הליכוד. להערכתי, מייחסים לו מעל ומעבר".
באחרונה הוא העיד במשפט השוחד שהוא מעדיף ליטול הלוואות בשוק האפור ולא מהבנקים.
"אנשי עסקים רואים דברים אחרת. יש לא פעם אנשים שניגשים למכרזי בנייה ושם כתוב שלפי התוכנית אפשר לבנות איקס למגורים ולמסחר. אותו אדם נותן הצעה בלי לקרוא את מסמכי המכרז ובלי לבדוק מחירים. הוא מכיר עלויות הבנייה ומחירי השיווק. ואז שואלים, גם שופטים: איך הוא לא בדק? אני לא מופתע שמה שמעניין אותו זה כמה יעלה וכמה אפשר לבנות. הוא יושב חמש דקות עם מפית נייר ונותן הצעה בעשרות מיליונים".
מה אתה אוהב במקצוע?
"אני נהנה מהמתח שקשור בהופעה. אני אוהב את ההיערכות, את השיקולים שצריך להביא בחשבון מבחינת הצגת הטיעונים, העדים, הלקוח ובית המשפט. אני אוהב את המתח והצורך להגיב בזמן אמת להתפתחויות". לדבריו, זו "עבודה קשה שצריך לעמוד בה על הרגליים שעות, מעבר לצורך להיות מרוכז. אני בהתמודדות מתמדת עם לעניינים שמעורב בהם כסף גדול, דברים שיכולים להכריע גורלות".
אתה זוכר את התיק הראשון?
"אני לא זוכר באיזה נושא הוא היה. הופעתי אצל השופט בדימוס אליהו וינוגרד במחוזי וכה התרגשתי שהזעתי בכפות ידי, כמו בהפצצת סוחוי במלחמת יום כיפור שבה נפצעתי. קמתי לטעון והרגשתי זיעה". חורש לחם כקצין חבלה באוגדה של אברהם אדן ("ברן") ליד החווה הסינית במלחמת יום כיפור.
"השופטים אינם מקשה אחת"
ראיון עם חורש (הוא הוגה במילרע) הוא מסע אטי ומדוד. ובכל זאת, כשדנים בדמות בית המשפט העליון, חורש נפתח. הוא כמעט לא מזכיר את השם המפורש, אהרן ברק, אך ברור שהוא מתכוון אליו. לדידו, העליון בעשור שהנהיג ברק יצק חוסר ודאות בעולם העסקי: "הלכת אפרופים (שבה נקבעו השלבים לפרשנות חוזה - ע.ב.א) מקשה מבחינת הוודאות כי נוצרו אמות מידה סובייקטיוויות. השופטים אינם מקשה אחת, ולכן כל אחד יכול להפעיל את תום הלב באופן שונה. חוסר הוודאות הוא רע. קשה לייעץ ללקוחות".
השופט המוערך ביותר בעיניו הוא נשיא העליון בדימוס מאיר שמגר. "הוא השאיר מערכת מפוארת. מנהיג עם כריזמה".
ומה קרה אחר כך?
"מעמד העליון נפגע. זה קרה בשל נכונותו להיכנס לזירות שאליהן לא היה צריך להיכנס".
מה דעתך על בג"ץ גלעד שליט?
"זו ירידה לזירה שבה תקשורת ופוליטיקאים. השופטים לא יודעים ולא צריכים להתמודד עם זה. מטבע הדברים, כשהרשויות נחלשות אז הרשות השופטת ממלאת את החלל. עם זאת, אני לא חושב שבתקופת הנשיא משה לנדוי היו נותנים פתחון פה בנושאים ביטחוניים. צריך להבין שגם הרטוריקה משפיעה. זה מכניס את המערכת לפוליטיקה. זו בעיה שהכל שפיט. גם ההתערבות בהתנתקות היתה מוגזמת - גם כשזה עזר ללקוחותי. צריך לתת לכנסת לומר דברה".
מה התרומה של ברק למצב?
"הוא עמד בראש המערכת. הנשיא הוא מתווה הכיוונים. אני מדבר על מבחן התוצאה. שמגר השאיר מערכת מפוארת, וכיום יש בעיה של תדמית".
מדוע סירבת להצעה להיות שופט בעליון?
"יש לי סבלנות, אבל אין לי מזג שיפוטי. יכולת שופט להתערב היא מוגבלת. השופט צריך להקשיב ואני מתקשה להסתפק בהקשבה".
"ביהמ"ש העליון מתערב בזירות שהוא לא צריך להיות בהן"
עמית בן-ארויה
22.7.2008 / 11:00