הידד לממשלת ישראל, ששוב החליטה שלא להחליט בנושא שהוא בנפשנו, רק משום שהחלטה מחייבת להתעמת עם הבוחרים. במקרה דנן, להתעמת עם ציבור הסטודנטים בישראל, שרוצה לקבל השכלה גבוהה ברמה עולמית, וגם לא לשלם על כך.
ההשכלה הגבוהה בישראל נמצאת במשבר, ואין ספק כי המקורות שהמדינה מסוגלת להעמיד לטובתה לא יספיקו לה. לתובנה הזו הגיעו לא רק בישראל, אלא גם במרבית מדינות העולם, ולכן המגמה העולמית היא להגדיל את הנתח שמשלמים הסטודנטים בעבור רכישת ההשכלה שלהם - משמע, להעלות את שכר הלימוד.
לפני שקמה הזעקה על איך ייקור שכר הלימוד יהפוך את האוניברסיטאות למקום אליטיסטי השמור לבני עשירים בלבד, כדאי לחזור ולשנן שלוש עובדות. הראשונה, שמרבית אלה שעוברים את רף הקבלה לאוניברסיטאות הם מלכתחילה רק בני עשירים. "ניתוח של חסמי הכניסה להשכלה הגבוהה מצביע על בתי הספר התיכוניים כחסם העיקרי", כתבה על כך הוועדה לבחינת ההשכלה הגבוהה בישראל (ועדת שוחט) לפני שנה, והתכוונה שהרמה הנמוכה של מערכת החינוך העל-יסודית היא שמונעת מאוכלוסיות רחבות להגיע אל סף הידע הנדרש כדי להתקבל ללימודים אקדמיים.
העובדה השנייה היא שאותם מתי מעט מבני העניים שמצליחים לעבור את רף הקבלה לאוניברסיטאות לא נשארו בחוץ בגלל היעדר יכולת לממן את לימודיהם. "חברי הוועדה תמימי דעים כי שכר הלימוד הנוכחי אינו מהווה חסם לנגישות", כתבו על כך חברי ועדת שוחט. "נתונים שהובאו בפני הוועדה מצביעים כי רק 2% בכל מחזור נתקלו בקושי לשלם שכר לימוד עקב מצבם הכלכלי של ההורים". הנתונים שוועדת שוחט מכוונת אליהם הם מחקר שבדק את הנגישות של השכבות הנמוכות להשכלה גבוהה בישראל, וזאת כאשר שכר הלימוד היה עדיין בשיאו - 11.6 אלף שקל. בוודאי ובוודאי שבעיית הנגישות אינה קיימת בשכר הלימוד הנמוך הנגבה כיום.
וזוהי גם העובדה השלישית שכדאי מאוד לשנן: שכר הלימוד המשולם כיום הוא מהנמוכים שהיו בישראל - 8,600 שקל בשנה משלמים הסטודנטים בעבור הזכות לרכוש השכלה אקדמית. לשם ההשוואה, שכר הלימוד הזה נמוך בכ-30% משכר הלימוד המשולם על ידי הורים במדינת ישראל בעבור גן לגיל הרך, ועוד גן ציבורי מסובסד. הורים ששולחים את ילדיהם לגנים פרטיים - וזה נכון לנתח גדול מההורים במעמד הבינוני-גבוה - ימצאו עצמם משלמים סכום הגבוה פי שלושה עבור בנם בן השנתיים, מאשר עבור מה שהם נדרשים לשלם עבור בנם בן ה-25 הלומד בבית הספר לרפואה.
זאת ועוד, שכר הלימוד כיום עבר הפחתה חדה. סטודנט שלמד ב-90' שילם שכר לימוד שנתי של כ-10,500 שקל. סטודנט שלמד ב-2000, ערב פרסום דו"ח ועדת וינוגרד שהמליצה על הפחתת שכר הלימוד, שילם שכר לימוד של כ-11.6 אלף שקל. בהשוואה לשכר הממוצע במשק, כיום סטודנט צריך להקדיש רק 9% משכרו השנתי כדי לממן את שנת הלימודים האקדמית שלו. לפני עשור הוא נדרש להשקיע בכך 14% משכרו השנתי - וככל הזכור, סטודנטים לא רטנו אז ולא חשבו שהמדינה שלהם עושקת אותם, וגם לא התביישו לשטוף חדרי מדרגות כדי לפרנס את עצמם במהלך לימודיהם. כיום דבר מכל אלה אינו עולה על הדעת.
הנתונים מלמדים כי כל הנהי של הסטודנטים על כך שקשה להם לעמוד בתשלום שכר הלימוד אינו יותר מפינוק. רק שהם מפונקים אליטיסטים, בנים להורים בעלי קשרים הדוקים בשלטון. זאת הסיבה שהממשלה הפופוליסטית של אהוד ברק ב-2000 מיהרה לאמץ לחיקה את המלצות ועדת וינוגרד לגבי הפחתת שכר הלימוד. מאוד נחמד היה לברק להירשם כראש הממשלה שהפך את ההשכלה הגבוהה בישראל למוצר המסופק כמעט חינם; הרבה פחות נחמד לזכור אותו בתור ראש הממשלה שחתם על דעיכתה הסופית של ההשכלה הגבוהה בישראל.
כל שנותר הוא לצפות בראש הממשלה הנוכחי, אהוד אולמרט, כדי לראות אם הוא יהיה ראש הממשלה שיעז לפעול להצלתה של ההשכלה הגבוהה בישראל, גם במחיר של התעמתות עם הסטודנטים. כל שאולמרט היה צריך לעשות זה להוביל את ממשלתו, באיחור של שנה, לאמץ את דו"ח ועדת שוחט, שהמליצה לייקר את שכר הלימוד, במקביל להגדלת המלגות לבני עניים והגדלת ההלוואות המסובסדות לבני המעמד הבינוני. רק שממשלת אולמרט החליטה שלשום שלא להחליט, ובכך הוכיחה שמאהוד לאהוד דבר אינו משתפר.
הסטודנטים - אליטיסטים מפונקים
מירב ארלוזורוב
22.7.2008 / 13:22