ניתוח טכני: האם רואים את האור בקצה המנהרה?

שבוע בלבד בתוך עונת הדו"חות בארה"ב והעובדה היא ש-70% מהדו"חות שפורסמו עד כה היו טובים יותר מהתחזיות, חלקן אפילו באופן חריג אל מול התחזיות, כמו במקרה של BANK OF AMERICA, שדיווח על תוצאות טובות ב-50% מהתחזיות.



15% מהדו"חות היו חלשים יותר מהתחזיות והשאר היו בקו אחד פחות או יותר עם הצפי. המשמעות היא שמרבית החברות, בעיקר הפיננסיות, הנמיכו ציפיות באופן משמעותי בדו"חות הרבעון הקודם כך שכעת ישנן לא מעט הפתעות לטובה. אבל גם בדוח"ות האחרונים, אלו של הרבעון השני, נמשכת מגמת הנמכת הציפיות, כמו במקרה של AAPL, שדיווחה אמנם על תוצאות טובות מהצפי אבל הנמיכה ציפיות לרבעון הבא. התפוח לא רקוב, אבל הנהלת החברה לא נמצאת בתוך בועה - כל עוד מחירי האנרגיה יוסיפו להיות גבוהים - הצריכה הפרטית תוסיף להיות נמוכה.



לדעתנו הנמכת הציפיות תעשה טוב לחברות בטווח הארוך, ופחות טוב לאנליסטים שטעו ב-85% מהדו"חות. החברות מודעות לכך שעדיף להפתיע לטובה מאשר לרעה ולאור רמות המחירים כרגע בשווקים הנמכת הציפיות מתומחרת בעיקרה.



עד כה מחקו החברות הפיננסיות בעולם 457 מיליארד דולר, אולם קצב המחיקות הולך ויורד כאשר התחזיות, נזכיר את הטווח - נעות בין חצי טריליון דולר לטריליון דולר. רק מקרה אחד יביא את סך המחיקות לטריליון, אולי אפילו להרבה יותר מזה: אם פרדי ופאני, FNM/FRE, יתמוטטו,וכרגע זהו תרחיש לא סביר.קראנו לו תרחיש יום הדין.



ב-100 השנים האחרונות היו 19 מקרים של "שוק דובי", כלומר שוק שירד 20% מהשיא. 14 מקרים היו מלווים במיתון כלכלי, כאשר הירידה הממוצעת של ה-s&p500 היתה 32% ומשך הזמן הממוצע של הירידות היה 14 חודשים.



12 חודשים עברו מאז פרץ משבר האשראי ומדד ה-s&p500 רשם ירידה של 18% והמשבר לא מלווה במיתון.







המדד גם "הצליח" שלא לשבור את השיא השלילי של עצמו ולא רשם 7 שבועות רצופים של ירידות אלא רק 6 כאלו, ובכך השווה את השיא שהיה בסתיו 2002. גם מחזורי המסחר שנרשמו בשבוע שעבר היו הגבוהים ביותר אי פעם ו-70% מעל הממוצע הרב שבועי וזה אומר שמישהו הגיע לקנות סחורה. רמת ה- 1200 נקודות החזיקה מעמד בינתיים וחובת ההוכחה היא כמובן על הקונים, כי לכולם ידוע שיש הרבה כסף מזומן בחוץ שמחכה לתזמון הנכון להיכנס.



אם לשפוט על פי העבר והסטטיסטיקה, הרי שהשוק הדובי הזה קרוב לסופו אם כי אנחנו חייבים לציין כי השוק הדובי האחרון, זה שהתחיל במפולת ההיי טק, נמשך 31 חודשים - פי 2 ויותר מהממוצע ההיסטורי, כך שחשוב לראות את התמונה בגדול. כלומר, ההזדמנות כבר כאן, אבל לא כדאי להכניס הכול במכה אחת.



בסקטור הפיננסים התמונה עוד יותר חריגה:







תעודת הסל XLF רשמה בשבוע שעבר שיא במחזור המסחר ? 2 מיליארד מניות מול 500 מיליון מניות בממוצע שבועי. הגרף החודשי הנראה כאן למעלה מראה שהסקטור הגיע לתחתית שאליו הגיע בשנת 2000 ובשנת 2002.



בואו נודה על האמת: גם האנליסטים הטובים ביותר לא יודעים באמת כיצד להעריך את שווי החברות בוול סטריט, אחרת קשה להסביר את הסטייה מהתחזיות, מה שאומר שהמשקיעים צריכים להתמקד בדברים אחרים ולהשקיע לטווחים ארוכים יותר. ההמלצות האחרונות שלנו על סקטור הפיננסים לא באו על מנת לגזור קופון מהיר. צריך להסתכל על סקטור הפיננסים כמו על רכישת בית - לא כל יום לבדוק אם המחיר שלו עלה או ירד, אלא להסתכל לטווח הארוך. גם אחרי העליות האחרונות, סקטור הפיננסים נמצא ברמות שפל היסטוריות ורק בעלי הנסיון יודעים שהזדמנות שכזו חוזרת אחת לדור.



הכותב הוא ראש דסק ארה"ב בחברת Camalia capital market. המידע המובא אינו מהווה בשום אופן המלצה לרכוש או למכור מניות. הכותב והחברה בה הוא מועסק עשויים להחזיק בניירות ערך שונים, לרבות בניירות ערך המוזכרים בכתבה זו. בכל מקרה, אין לראות בכתבה זו משום המלצה לרכישה או מכירה של ניירות ערך