הצעת החוק של ארדן: בתי משפט יוכלו להוציא צווי מניעה נגד תחקירים; הפיצויים על לשון הרע יגדלו

את הצעת החוק יזם יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, ח"כ גלעד ארדן (הליכוד), וחתומים עליה כמה מבכירי הקואליציה והאופוזיציה, בהם יו"ר הקואליציה ח"כ יואל חסון (קדימה), יו"ר סיעת ש"ס ח"כ יעקב מרגי, היו"ר המיועד של ועדת הכספים ח"כ אבישי ברוורמן (העבודה), יו"ר המפד"ל ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת הכנסת ח"כ דוד טל (קדימה) ויו"ר סיעת ישראל ביתנו ח"כ רוברט אילטוב. התמיכה הרבה הופכת את סיכוייה לעבור לגבוהים מאד. הח"כים מסבירים את הצעת החוק בכך שהיום חוק לשון הרע מותיר את הנפגע ללא יכולת ממשית להגן על עצמו.



במצב החוקי כיום, ניתן לפסוק בתביעת לשון הרע סכום של 50 אלף שקלים ללא הוכחת נזק ו-100 אלף שקל במקרה שנקבע שלמפרסם היה רצון לפגוע. על פי הצעת החוק יגדל הסכום שניתן לפסוק ללא הוכחת נזק פי שלושה, ל-150 אלף, והסכום שניתן לפסוק במקרה שנקבע רצון לפגוע יגדל ל-450 אלף שקלים. פיצויים כאלה עלולים לסכן את קיומם של חלק מכלי התקשורת ולהרתיע אותם מחשיפות ומתחקירים.



בתי המשפט נמנעים היום כמעט לחלוטין מהוצאת צווי מניעה שיסכלו פרסומים מראש. על פי הצעת החוק, יוכל בית המשפט להוציא צווים כאלה בשורה ארוכה של עילות בהן: הנזק שייגרם למפרסם גדול מהאינטרס הציבורי, העדר עניין ציבורי, הפרסום עלול לבזות ולהשפיל, הפרסום עלול לגרום לנפגע נזק כבד ואין למפרסם די ראיות. משמעות הסעיף האחרון עלולה להיות שכמעט לכל פרסום של תחקיר יקדם דיון משפטי קשה.

ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) אמרה שהצעת החוק "נותנת כלים דרקוניים בידי כל מי שיבקש לפגוע בחופש העיתונות". לדבריה, "חברי הכנסת צריכים להבין שבמסגרת היותם אנשי ציבור הם יספגו לעיתים ביקורת ועליהם להימנע משימוש בסמכותם כמחוקקים כדי להגביל את חופש העיתונות".



ח"כ ארדן אמר ש"זכותו של האזרח שלא יפגעו בשמו הטוב. יש כלי תקשורת שידם קלה מאד על ההדק וצריך שיחששו מהסנקציות שיוכל להטיל עליהם בית המשפט. מי שמפרסם דברי אמת לא חשוף לחוק הזה". כן אמר שאם יתרשם שהחוק יגרום פגיעה קשה מדי בחופש הביטוי, ישקול למתן אותו.