ב-30 באפריל 2008, בבוקר, ליוו חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה את עו"ד אורי מסר לסניף בנק לאומי בירושלים שבו החזיק הפרקליט הירושלמי שתי כספות. בכספות האלה הטמין עו"ד מסר במשך שנים חבילות של שטרות דולרים הדוקים שהוחזקו על פי גרסתו: "בנאמנות עבור אהוד אולמרט... אמרתי לאהוד שזה בכספת", סיפר עו"ד מסר בחקירותיו במשטרה, "לא אמרתי לו איזו כספת... הוא סמך עליי שאדע לשמור על הכסף".
החוקרים: מי ביקש ממך להחזיק את הכסף?
מסר: "זקן ואולמרט... כששולה או אולמרט רצו סכום מסוים הם היו מתקשרים אליי ומבקשים סכום מסוים. הייתי הולך לבנק, ניגש לכספת ומוציא את הסכום שדרשו".
מסר ידע מה מקור הכספים שהופקדו אצלו. "משיחות עם טלנסקי יכולתי להבין שכספים שהוא העביר לשולה הגיעו אליי", סיפר.
כשהחוקרים באו לבנק ופתחו את הכספות, הם גילו שהן כמעט ריקות. באחת מהן נח מכתב ששלח ב-2002 בחתימתו מוריס טלנסקי לראש העיר ירושלים אז, אהוד אולמרט. במכתב שנוסח על ידי מסר, כתב טלנסקי לאולמרט שהוא רואה בו אחראי להשיב לו את כספי הערבות בסך 380 אלף דולר שניתנו לטובת עמותת "ירושלים המלוכדת" שהריצה את אולמרט לתפקיד ראש העיר. מסר שמר את המכתב הזה שנים בכספת. הוא הבין כנראה, שהערבות הזאת היא פצצה מתקתקת.
הכישלון והחוב שכוסה
תחילתה של פרשת הערבות ב-1998, כשאולמרט התמודד לראשות העיר ובמקביל עמד בראש רשימה על-מפלגתית בבחירות למועצת העיר.
למקום השני ברשימתו ליהק אולמרט את מפכ"ל המשטרה לשעבר רפי פלד, שהסתבך כעבור שנים בפרשת "גבעוני-פלד" והואשם במרמה ובהפרת אמונים. למקום הרביעי בחר את העסקן חיים כהן, שסחב עמו הרשעה באשמת שוחד. למקום גבוה ברשימה נבחר יורם קרשי, אחיה של מנהלת לשכת אולמרט, שולה זקן, שבאחרונה הוחלט להעמידו לדין בפרשת רשות המסים. אולמרט היה משוכנע שהרשימה היא תרגיל מבריק שיצליח להביך את יריבו, רה"מ נתניהו.
העיתונות התלהבה מהתכסיסים הפוליטיים של אולמרט. תושבי ירושלים קצת פחות. במקום 10 המנדטים המיוחלים, זכתה רשימתו של אולמרט בקושי בשלושה.
הכישלון גרם לבור ענק בחשבון עמותת "ירושלים המלוכדת" ויו"ר העמותה והחבר עו"ד מסר פנה לאולמרט וביקש למצוא דרך לסגור את החור. "אולמרט הפנה אותי לטלנסקי כדי שאכסה את הגירעון", סיפר מסר. "במהלך התקופה גיבשתי רעיון שאני אשתמש בחשבון שנפתח על שמי שאליו הופקדו הכספים של טלנסקי, ואם אינני טועה עד אז כבר הופקדו אליו כספים מטלנסקי בקשר למכירת דירה שלו".
כשטלנסקי נשאל אם ידע שכסף מחשבונו הפרטי עבר לחשבון העמותה באמצעות מסר, הגיב בזעם: "הוא השתמש בכספי?! הוא יילך לכלא! הוא יאבד את הרישיון. אני חייב לדבר עם העורך הדין שלי. אני בשוק!"
בחקירתו בבית המשפט לפני חודשיים חזר טלנסקי על גרסת הקוזאק הנגזל. הוא סיפר שמסר ביקש עזרתו בכיסוי החוב, אך לדבריו, "אמרתי לו, 'אני לא נותן 300 אלף דולר לכסות חוב. אני לא מוישה רוקפלר, אתם בור ללא תחתית'".
חודשים אחר כך, טען טלנסקי, נפגש עם מסר שוב. לדבריו, מסר ביקש שיחתום על המכתב שבו דרש הערבות - המכתב שנמצא בכספת. "שאלתי, מה זה?... מעולם לא נתתי ערבות", סיפר טלנסקי, אך לדבריו, מסר הסביר שהשתמש בנכסיו כבטוחות. "הוא אמר 'אל תדאג'".
השבוע, במרתון החקירה הנגדית, הקדיש פרקליטו של אולמרט עו"ד נבות תל צור שעות לחקירת הערבות. הוא עימת את טלנסקי עם עדויותיו במשטרה, הציק לו באין ספור שאלות והציג מסמכי בנק המוכיחים שטלנסקי הוא שהורה להעביר את מאות אלפי הדולרים מחשבונו לחשבון של מסר. טלנסקי התפתל, התקשה להשיב והרבה להשתמש במנטרה "לא זוכר".
החקירה הנגדית
האם גרסאותיו הסותרות של טלנסקי בעניין הערבות היטיבו את מצבו של אולמרט? האם ההבטחה של מקורבי רה"מ "חכו, חכו לחקירה הנגדית" עמדה בציפיות? נדמה כי התשובה לשאלה הזו שלילית.
פרקליטי אולמרט התכוננו היטב. הם בחנו כל אות בעדויות טלנסקי במשטרה, הם הפכו בכל ראיה, הם איתרו סתירות רבות בגרסאותיו השונות של איש העסקים והצליחו מדי פעם להביך אותו ואת קהל הצופים שהתגודד באולם בית המשפט. ואולם, גם פרקליטיו של אולמרט יודעים כי סדיקת חלק מעדות טלנסקי לא תצליח לפורר את רשת הראיות שנטוותה סביב אולמרט. עניין הערבות מדגים זאת היטב - גם אם טלנסקי שיקר, עובדת יסוד אחת לא השתנתה: מאות אלפי דולרים מחשבונותיו זרמו לחשבון עמותה שנועדה לקדם את הקריירה של אולמרט. אותו אולמרט יפעל בהמשך לקדם את עסקי המיני-ברים של טלנסקי. אם אחרי החקירה הראשית של טלנסקי נוצר הרושם שהיהודי החביב הוא קורבן של פוליטיקאי תאב כוח, באה החקירה הנגדית והזכירה שמדובר בחשוד במתן שוחד לראש ממשלה.
פרקליטיו של אולמרט הצליחו בחקירה הנגדית לזרוע ספק גדול לגבי טענתו של טלנסקי כי מימן למשפחת אולמרט חופשה משפחתית, אך חלקים נרחבים בעדותו של השנורר האמריקאי נותרו שריריים גם אחרי החקירה הנגדית המתישה. אין מחלוקת שבדצמבר 2003 משך טלנסקי 68 אלף דולר מחשבון הבנק שלו בישראל וכי שולה זקן ציינה ביומניה כי יום לאחר מכן "טלנסקי הביא 72,500, נתתי 7,500 לאהוד". אין מחלוקת שטלנסקי מימן את שהותו של אולמרט ורעייתו במלון ריץ' בוואשינגטון, בו שהו לרגל פתיחת תערוכה של הרעיה, באוקטובר 2005.
אין מחלוקת כי סמוך לפגישה בין טלנסקי לאולמרט שתועדה בלוח הזמנים הרשמי בנובמבר 2005 בניו יורק - פגישה שבה, לשיטת טלנסקי, אולמרט ביקש 15 אלף דולר - משך איש העסקים סכום זהה מסניף של סיטי בנק הסמוך למלון שבו נפגשו. אין מחלוקת כי בין הידיים של איש העסקים האמריקאי והפוליטיקאי הישראלי הוותיק עברו כספים במזומן. שניהם מודים בכך. שום חקירה נגדית, ברוטלית ומתישה ככל שתהיה, לא תוכל למחוק את הרישומים המפורטים שהותירה אחריה במחשב מנהלת הלשכה הנאמנה והשותקת שולה זקן, או לשבש את העדויות המיוסרות של עו"ד מסר במשטרה. הגרסאות הסותרות והמבולבלות של טלנסקי אינם חומר החיטוי של אולמרט.
לאחרונה נגבתה עדותו של אחד משותפיו של טלנסקי לעסקים בארה"ב שמסוכסך עמו, דיוויד פרידלנד. הוא תיאר בפני החוקרים את התנהגותו של טלנסקי מיד לאחר שנודע כי אולמרט, חסיד ההתנתקות, נבחר לתפקיד ראש ממשלת ישראל. הוא "רקד משמחה", סיפר פרידלנד. בשיחות עם חברים נתן טלנסקי את התחושה כי ההשקעה רבת השנים שלו בפוליטיקאי הישראלי הכריזמטי משתלמת.
אולמרטורס ויורם אורן
גם אם הצליחו פרקליטי אולמרט לסדוק את גרסתו של טלנסקי, ספק אם ראש הממשלה רקד משמחה. בקרוב הוא צפוי להיפגש פעם נוספת עם אנשי יאח"ה, שיחקרו אותו שוב במספר פרשיות, כולל פרשת החשבוניות הכפולות, או פרשת "אולמרטורס".
ככל שמעמיקים לחפור בתוך פרשת "אולמרטורס" מתגלים עוד ועוד פרטים חדשים ומסקרנים: בקיץ 2003 המריא אולמרט לארה"ב לשלושה אירועים מרכזיים. אחד מהם היה ערב התרמה בניו יורק, שנערך בעבור המכללה הטכנולוגית בירושלים. השבוע סיפר טלנסקי בעדותו כי הוא זה שאירגן את האירוע וכיסה חלק מהוצאותיו של אולמרט. באותו יום השתתף אולמרט באירוע שאירגן הבונדס בניו ג'רזי שאף מימן את טיסתו של השר לניו יורק. לאחר האירוע טס אולמרט ללוס אנג'לס לאירוע שהתקיים בביתו של איל הון יהודי.
מי שמימן את נסיעתו של אולמרט לחוף המערבי הוא יורם אורן, שהיה באותה עת חשוד מרכזי בפרשת חברות הקש שמימנו את הקמפיינים הפוליטיים של אריאל שרון, כולל זה בו הביס את אולמרט ב-99' בקרב על ראשות הליכוד. לפני מספר שנים חשף העיתונאי ברוך קרא כי בחיקור דין שנערך לאורן בחו"ל הוא בחר לשמור על זכות השתיקה, בעצת עורכי דינו, שלפי חשדות המשטרה נשכרו על ידי נחקרים ישראלים אחרים בפרשה. מאז שהפך לחשוד מרכזי בפרשת חברות הקש, נמנע אורן מלבוא לארץ מחשש שייעצר.
חוקרי המשטרה חושדים כי מנסיעה זו של אולמרט, בקיץ 2003, נותרו עודפי כסף ששימשו מאוחר יותר, לפי החשד, למימון נסיעותיה של משפחתו. גישתו של היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז היא להגיש כתב אישום מהיר נגד אולמרט בפרשה שקצוותיה סגורות. נכון להיום פרשת הנסיעות הכפולות נראית כמועמדת הראשונה. אולמרט, בכל מקרה, מכחיש בתוקף כי קיבל כספים לא חוקיים מטלנסקי.
המרגל ומצחצח הנעליים
הסיפור המעניין ביותר בחקירה הנגדית המשמימה של טלנסקי התרחש מחוץ לכותלי בית המשפט המחוזי בירושלים. בשעה שטלנסקי נטחן ע"י פרקליטי אולמרט ישב מאחורי הגדר המסורגת של בית המשפט מצחצח נעליים ערבי קשיש והמתין ללקוחות. לצדו עמד אדם קירח. כשהבטנו בו הוא חמק במהירות לרחוב צדדי. זה היה לא אחר ממרגל האטום מרדכי ואנונו. "הוא לא עובד", הסביר לנו מצחצח הנעליים, "כל היום מסתובב כאן".
מה החזיק אורי מסר בכספות והאם תשפיע החקירה הנגדית של טלנסקי על התיק?
גידי וייץ
23.7.2008 / 8:22