במהלך הדיון בבית המשפט לענייני משפחה ברמת גן טען הגרוש כי לא היה ידוע לו דבר על הלוואה, ואם ניתנה הלוואה, היא ניתנה לאשה בלבד והיא שהתחייבה להחזירה. לחילופין טען כי הכספים ניתנו לבני הזוג במתנה. האשה טענה כי הוריה נתנו את ההלוואה לה ולגרושה וכי היא עוד לא הוחזרה.
התובעים, הורי האשה, טענו באמצעות עו"ד אמיר רוזנברג ממשרד פוריס-העצני-רוזנברג ושות', כי נתנו לשניים הלוואה בסך 870 אלף שקל, ללא ריבית, לצורך רכישת בית בגנות. לגרסתם, השניים התחייבו להחזיר את סכום ההלוואה בתוך שנה, באמצעות מכירת דירה בתל אביב, שהיתה בבעלות הגרוש. הגרוש דחה את הטענה הזאת. הזוג החזיר חלק מההלוואה, אך לאחר שהתגרשו נותרה יתרת חוב בסך כ-706 אלף שקל שלא הוחזרו.
הגרוש טען כי האשה ניצלה את רכישת הבית להוצאת כסף מהוריה שנותר ברשותה, מכיוון שהזוג עצמו לא היה זקוק לכסף.
השופטת ורדה פלאוט קבעה כי שני צ'קים שמסרו ההורים לבת הופקדו בחשבון המשותף של בני הזוג, ודחתה את טענתו של הגבר כי לא ידע על ההפקדה. השופטת מצאה כי עדויותיו של הגבר בעניין היו סותרות. השופטת קבעה כי מדובר בהלוואה מכיוון שהזוג החזיר מחשבון הבנק המשותף חלק מהחוב ב-23 תשלומים. השופטת פתרה את האשה מתשלום הוצאות המשפט משום שהאשה הודתה מיד בחובתה להחזר ההלוואה. על הגבר הושתו תשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 35 אלף שקל.
התגרשתם? אולי תצטרכו להחזיר להורים את ההלוואה לרכישת הבית
הילה רז
23.7.2008 / 8:50