פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מה שלא מספרים לנו על מחירי הנפט

      לא הידלדלות הרזרבות ולא עלויות ההפקה – יותר מכל דבר אחר מכתיבה הפוליטיקה העולמית את ההתרחשויות בשוק הנפט

      העלייה המהירה במחירי הדלקים הפכה את העיסוק בנפט לעניין שאינו יורד מסדר היום הציבורי. כך הוא הדבר בישראל וכך בעולם המערבי כולו. קוראי העיתונים, צופי הטלוויזיה וגולשי רשתות המידע נחשפים מדי יום למידע הנוגע במחירי הנפט, בקשיים הכרוכים בהפקתו, הספקתו או המסחר בו; לכל אלה מיתוספים ניתוחי המומחים, אשר משרטטים את העתיד בצבעים עזים של משבר שזו לו רק ההתחלה והסוף – מי ישורנו.

      באופן מפתיע, שוררת הסכמה רבתי באשר לסיבות המניעות את תהליך עליית המחירים המתמשך. הכל קובעים כי מדובר במשבר חזוי מראש אשר נוגע בהידלדלות מאגרי הנפט בעולם כולו; הם מסבירים גם כי כל עוד לא יימצא פתרון אלטרנטיבי לשימוש בנפט, כולנו צפויים לקשיים הולכים וגוברים.

      זוהי, למען האמת, קביעה מוזרה המעוררת לא מעט שאלות. שהרי גם בעבר (הרחוק יותר או פחות) היה העולם עד לעלייה דרמטית במחירי הדלק; וגם בעבר היה בעלייה זו כדי לאיים על כלכלות המערב כולו. כך היה למשל באוקטובר 1973, בעקבות הכרזת אמברגו הנפט של יצרניות הנפט הגדולות (OPEC) שהסתיים במרץ 1974. כך קרה ב-1979 בעקבות החלטת היצרניות על העלאת מחירי הנפט (14.5%), החלטה שלוותה בצמצום כמויות הנפט שהפיקה איראן (לרמה הנמוכה ביותר מאז החלה לייצא נפט); ההמשך היה כאשר נחטפו בני הערובה בשגרירות ארה"ב באיראן. אמריקה מצידה הגיבה בהטלת חרם כלכלי על איראן. אירוע זה הוא שהבטיח את המשך עליות המחירים עד לשיא שנקבע ערב פריצתה של מלחמת איראן-עיראק ב-1982.

      בכל המקרים הללו (ובעוד רבים אחרים שקצרה היריעה מלהזכיר) היינו עדים למהלך קבוע של עליות מחירים שבעקבותיו הגיעו ירידות מחירים דרמטיות לא פחות.

      היסטריה מתמשכת

      מה אם כן מיוחד כל כך בעליית המחירים הנוכחית? מדוע קל כל כך לשכנע אותנו שהמצב הפעם שונה? שתי סיבות עיקריות: הראשונה לא קשורה בנפט כלל ועיקר, כי אם בכלכלה הגלובלית. התחושה הרווחת (שגם לה אין בסיס עובדתי) היא כי ארה"ב, שהייתה המעצמה הכלכלית המובילה בעולם מאז תחילתה של המאה שעברה, הולכת ומאבדת ממעמדה. המעצמה הגדולה נחלשת כלכלית ומאבדת לכאורה מכוחה, בעוד מדינות דוגמת סין הולכות ומתחזקות.

      הסיבה השנייה נוגעת למודעות הסביבתית הגוברת וההכרה הגלובלית בצורך למציאת חלופות לשימוש המתמשך בנפט. הקישור התודעתי-אינטואיטיבי בין משבר הנפט למשבר האקולוגי שבו אנו נתונים – משלים את המלאכה ומזין את ההיסטריה המתמשכת סביב מחירי הנפט העולים. לדאבון לבם של הספקולנטים, בדעת הקהל העולמית ובשוקי הסחר הגלובלי, העובדות שונות. אין סיבה של ממש לעליית המחירים של הנפט.

      עתודות הנפט העומדות לרשותו של העולם היום דומות בגודלן לאלה שהיו בו לפני עשור. נוכח כך, כחלוף סערת הרוחות, נשוב להיות עדים לירידה מהירה וחדה במחירי האנרגיה. נקווה רק שלא יהיה בה כדי לשבש את המאמץ הגלובלי, ההולך ותופס תאוצה, למציאתן של דרכים חלופיות (וידידותיות סביבתית) להפקת האנרגיה שלה אנו זקוקים.

      ד"ר עופר אריאן הוא מרצה לכלכלה פוליטית במכללה האקדמית עמק יזרעאל