המחוזי אישר את מחיקת מלם מערכות מכתב האישום בפרשת המשכורת של גד זאבי

על פי כתב האישום שהוגש באפריל 2006, פעלו כמה מבכירי החברה לקבל במרמה את הסכמת האסיפה הכללית לאישור תשלום שכר חודשי בסך 10,000 דולר לזאבי, על ידי סיווג מניות נגועות בעניין אישי כמניות ללא עניין אישי. נושאי המשרה המואשמים במרמה היו זאבי, גלעד רבינוביץ', המנכ"ל לשעבר, יובל אקר, דירקטור לשעבר בחברה ועו"ד אסף טיבר שכיהן כיועץ המשפטי של מלם לענייני שוק ההון. בכתב האישום יוחסה למלם אחריות פלילית מכוח מעשי המרמה לכאורה של בכירי החברה.



בחודש פברואר החליטה השופטת דניאלה שריזלי למחוק את מלם מכתב האישום, שכן לדבריה, נקטה המדינה באכיפה בלתי שוויונית כאשר החליטה להעמיד לדין את מלם. נימוק מרכזי נוסף למחיקה היה שכתב האישום אינו מגלה אשמה. לדברי השופטת היה על הפרקליטות להראות שמעשי הבכירים בחברה היטיבו עם החברה והביאו לה תועלת, בעוד שבכתב האישום אין כל התייחסות לתועלת או לטובת ההנאה שהפיקה מלם ממעשי הבכירים ולמעשה מכתב האישום עולה תמונה הפוכה, לפיה החלטה של האסיפה הכללית לאשר את שכרו של זאבי פוגעת במלם, משום שהיא מהווה נטל כספי נוסף המוטל על התאגיד.



השופטת אף מתחה ביקורת על פרקליטות מיסוי וכלכלה, ואמרה כי לא היה מקום לצרף את מלם לכתב האישום. לדבריה, קביעתה עולה בקנה אחד עם גישתה של הפרקליטות עצמה, אשר במקרים דומים נמנעה מלייחס לחברות הציבוריות עבירות מרמה ורישום כוזב, אותם ביקשה לייחס למלם, דוגמת פרשת שלמה אייזנברג וחברת ערד ובפרשת צינורות המזרח התיכון.



בערעור שהוגש בחודש מרץ טענה הפרקליטות, באמצעות עוה"ד אלה רובינק, ראש הפרקליטות, ורחל צירקין, כי באותם מקרים של פרשת איזנברג-ערד ופרשת צינורות המזרח התיכון, על פי הראיות שהיו בפניה הפרקליטות, נועדו ההחלטות שהתקבלו במרמה באסיפת בעלי המניות, לפגוע בחברה. זאת בעוד שבמקרה של מלם נועדה ההחלטה שהתקבלה במרמה באסיפת בעלי המניות גם להיטיב עם החברה.



השופטים דבורה ברלינר, זאב המר ומרים סוקולוב דחו את הערעור. השופטת ברלינר קבעה כי כתב האישום אינו מגלה אשמה ביחס לתאגיד משום שנעדר ממנו רכיב הכוונה באשר למלם. במקרה זה, קובעת השופטת, הכוונה היתה לרמות את התאגיד ולכן לא ניתן לראות בכוונת הבכירים את כוונת התאגיד. "הקושי גדול יותר בשל המצג ההפוך העולה לכאורה מכתב האישום, ולפיו התאגיד רומה", לכן, נקבע, ההתיחסות בכתב האישום לרכיב הכוונה של התאגיד היתה צריכה להיות ברורה ופרטנית תוך הבהרה על מה מתבססת התביעה.



בהחלטתה נזפה שריזלי ברשות ניירות ערך וקבעה שהרשות מעלה בתפקידה וגרמה עוול לשלמה אייזנברג, בעל השליטה הנוכחי במלם, בכך שהסתירה והעלימה מידע בדבר החשדות והחקירה המתנהלים בעניין מלם. ברלינר קבעה כי עמדה זו מקובלת גם על שופטי המחוזי. "משאסרה הרשות מלכתחילה את פרסום החקירה, מבלי לנקוב בתאריך עד מתי חל איסור הפרסום, היה מקום כי תורה במפורש על ביטול האיסור", נקבע. מלם יוצגה על ידי עוה"ד יעל גרוסמן ורוני בלקין.



במשרד המשפטים סירבו להגיב להחלטה.