פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להיות מובטל

      לא כל מי שאינו עובד הוא מובטל. רבים מהם הם מחפשים. וזה משהו אחר לגמרי

      1. חבר שלי מחפש עבודה כבר שבעה חודשים. אני חוזר: שבעה חודשים. הוא לא אידיוט, החבר הזה שלי. לא עצלן. לא בטלן. בריא בגופו. תקין בנפשו. מחובר טוב. בסלולרי שלו יש שמות של הרבה אנשים חשובים. לכולם הוא שלח הודעות טקסט. את חלקם הוא פגש. כולם אמרו לו "וואלה. נראה מה אפשר לעשות". ולא עשו עם זה כלום. הוא לא כועס, חבר שלי. הוא כבר מזמן לא כועס. הוא היה בכיר מאוד בחברת תקשורת חשובה ועכשיו הוא מובטל. הוא מבקש לתקן - הוא אינו "מובטל". הוא "מחפש". אלה שני סטטוסים שונים בתכלית.

      מובטל הוא אדם שאין לו עבודה. יש לו כרס שעירה ומשתפלת. הוא חי על קוקה קולה בלי גזים ועל פיצות קפואות, ובמקום סדינים הוא משתמש בלוחות "דרושים" כמצע לגופו הסובל מבעיות היגיינה חריפות, כפי הצפוי. אשתו של המובטל לא מדברת אתו זה שלושה חודשים. היא, בעצמה מובטלת - ואין לה חשק לאף מובטל אחר בעולם מלבדה. אפשר להבין אותה. הילדים של המובטל לא מסוגלים להסתכל לו בעיניים. הם יושבים על הברזלים בלילות הקיץ וחולמים חלומות על מכות גדולות ועל בתים של עשירים. הם התחילו לעשן בגיל מוקדם ובקרוב יתחילו לשאת סכין קפיצית בכיס.

      מובטל הוא מי שחבריו נטשו אותו, המדינה הקיאה עליו והמציאות עשתה לו דברים שאם אכתוב אותם בעיתון יאשימו אותי בפגיעה ברגשות הציבור. מובטל הוא מי שמקיים באופן סדיר יחסים עם יאוש, חידלון, דימוי עצמי נמוך, תחושת שבר ולפרקים אפילו מחשבות אובדניות.

      מובטל הוא מישהו שכתבי הרווחה של ערוץ 2 מקדישים לו 44 שניות ביום שבו הלמ"ס או הביטוח הלאומי מפרסמים דו"ח עוני תקופתי. הם מבקשים ממנו לפתוח את המקרר ולעמוד כך שהכרס העצובה והריקה שלו לא תסתיר את החלל הגדול שבתוכו. אחר כך הם קוראים לזה "חדשות". מובטל הוא מי שחייו עזבו אותו והוא עזב אותם. הם פרודים עכשיו. אם המצב יימשך כך - זה יסתיים בגירושים. אולי אפילו במשהו גרוע מזה. זה נורא ואיום. אבל זה ככה. ככה זה אצל מובטלים.

      מחפש, לעומתו, הוא מישהו אחר לגמרי. מחפש הוא אדם שגופו איתן, שזוף ובריא. הוא מקפיד על היגיינה, כמובן. כשהוא יוצא בחברת אנשים הוא מתגלח ומתבשם, ואת הכרס הוורדרדה והקטנה שלו - זכר לימים שבהם סבא מהבורגנות וגירגר מהקפיטליזם את כל הארוחות העסקיות שהיה לשתיהן להציע - הוא מחביא מתחת לחולצת כפתורים מגוהצת, הוכחה לכך שהוא עדיין פעיל, עדיין שותף, עדיין במשחק.

      מחפש הוא מי שאינו משתמש בעיתונים כדי למצוא עבודה - הוא מנוי ל-All Jobs והוא מכיר בעל-פה את השמות של כל חברות ההשמה. מחפש הוא מי שיש לו קורות חיים בעברית ובאנגלית מן המוכן והוא יודע לשלוח אותם מהסלולרי בהינתן כל דרישה, כל הצעה. זאת רק לחיצת כפתור. לא משהו מסובך. אין צורך להיות טכנופוב קטן. טכנופוביה היא מחלה של מובטלים.

      מחפש הוא מי שנוסע במאזדה 6 של הבית לפגישת נטוורקינג ב-Cafe Cafe ברמת אביב, פותח מחשב נייד על השולחן ומשאיר טיפ של 10 שקל על חשבון של 30 שקל, כי גם כשאין לו הכנסה, מחפש הוא בנאדם עם סגנון. מחפש לא יעשה עניין ממטבע של 10 שקל. כשהוא חוזר הביתה, מובס, הוא אומר לאשתו, "אני אנסה לפדות את קרן ההשתלמות. אולי יש עוד כמה לירות מקופת הגמל שאפשר לחלץ. זה ייתן לנו אוויר לעוד חודשיים-שלושה. בסוף זה יקרה. בסוף תקפוץ עלי ההצעה. אני לא מודאג. האנרגיות החיוביות שלי עושות לי קארמה טובה. יש לי vision בראש של התפקיד הבא שלי ואני מתמקד בלשדר ליקום את התמונה. העולם כבר ימציא לי את ההזדמנות. אני לא מודאג. ממש לא".

      מחפש הוא מי שאשתו אומרת, "פשוש שלי, אולי נלך הערב להופעה של אהוד בנאי באמפיתיאטרון שוני? ננקה קצת את הראש. נשמע קצת מוסיקה. נרקוד על המדרגות. אחרי זה נחזור הביתה ואני אלבש את התחתונים שקנית לי בברצלונה". מחפש הוא מי ששומע "ברצלונה" ואומר על זה - "ארבעה ימים בברצלונה. אח, הייתי חותך את יד ימין כדי להיות עכשיו בברצלונה". מחפש הוא מי שאשתו אומרת לו, "יאללה, בוא נתפרע. בוא ניסע לברצלונה. נשכח מהכל. נמצא דיל טוב. אתה תמצא עבודה כשתחזור. אתה כל-כך מוכשר, כל-כך מקושר, כל-כך נהדר. התפקיד הבא שלך כבר מחכה לך. אני מרגישה את זה".

      מה זה לעזאזל BOP 3.0?

      2. מחפש הוא מי שאומר לחבר שלו, מחפש בעצמו, "אחי, די עם השטויות. בוא נפתח משהו ביחד. אני ואתה, עם הקשרים שלנו, עם הניסיון שצברנו, אנחנו בטוח יכולים להרים משהו ביחד. נשתחרר ממרוץ העכברים, נהיה עצמאים. בוא נפתח משרד לייעוץ אסטרטגי. בוטיק ללקוחות איכותיים".

      מחפש הוא מי שחבר שלו אומר לו בתשובה על ההצעה, "גבר-גבר, השוק במצב חרא. הראשונים לחטוף את הבומבה בכל משבר הם הקטנים. אנחנו נסגור את הבאסטה בתוך חצי שנה ונאכל לפני זה את כל החסכונות שלנו". מחפש הוא מי שעונה על זה לחברו, "תן לי לגלגל על זה כמה מחשבות עם עצמי. אני אכין איזה business plan, אתה תכין מצגת PPT יפה. נקרא לחברה שלנו 3.0 BOP".

      מחפש הוא מי שחבר שלו עונה לו על זה בשאלה "מה זה, לעזאזל, 3.0 BOP?" והמחפש יענה לו, "קיצור של best online partners עם הפנים לעתיד, מעבר לעידן הווב .2.0. החברה תיתן שירותי ייעוץ אסטרטגי אונליין ב-ICQ, במייל, ב-VoIP. שם נמצא העתיד, חבר שלי. שם נמצא הכסף שלנו. 'כנס ל-groove אח שלו".

      מחפש הוא מי שחבר שלו יחזור הביתה לאשתו ויאמר לה "מולי השתגע. הוא חושב שהוא גרהאם אלכסנדר בל פוגש את ז'ול ורן, פוגש את אטילה ההוני. אני מוקף במשוגעים, חיים שלי. אני מוקף בפסיכופטים. אלוהים, אני אשאר מובטל כל החיים המסריחים שלי. אני אגמור מוקדן בסלקום. אני אביא הביתה 6,000 שקל ואת תהיי כובסת בנהר. יש אנשים שחיים ככה. יש לא מעט. הם חיים, האנשים האלה. הם לא מתים. יש להם כסף לאוכל. הילדים שלהם לא בהכרח נהפכים לנרקומנים. תסתכלי סביב, אלה החיים האמיתיים. אלה האנשים האמיתיים. מוקדנים בסלקום ורעיותיהם הכובסות. אנחנו בדרך אליהם".

      מחפש הוא מי שאשתו של חבר שלו אומרת לו "דני, יפה שלי, אתה צריך להירגע. קח את הקלטת של ניסים אמון ותעשה מדיטציה. תשנן לעצמך 'הכל בסדר בחיי. אני מוגן ונטול דאגות. הכסף מוצא את דרכו אלי בקלות ואני מייצר הזדמנויות תעסוקה לרוב'. תגיד את זה 50 פעמים ברציפות ותראה איך זה מתחיל לשקוע".

      מחפש הוא מי שחברו משיב לאשתו "מאמי, אני מדבר אתך על הפסע שמפריד ביני לבין התמכרות חריפה לעראק ואת מדברת אתי על גרמים שמימיים בממלכה המשוגעת של התודעה המוצפנת של מחלת הנפש של העידן שלנו? נשמה, אני אומר לך, אם זה יימשך כך, ניאלץ למכור את הילדים שלנו לצוענים. נראה לי שאת לא מבינה כמה חמור המצב".

      ואשתו של החבר עונה לו "קח את עצמך בידיים. חברת ייעוץ אסטרטגי אונליין היא רעיון מצוין. תאמין בעצמך. כל-כך הרבה אנשים סביבך מאמינים בך, אוהבים בך ותלויים בך. אתה לא יכול לתת להתפרצויות החרדה שלך לנהל אותך. זכור - אתה האדון של מחשבותיך". מחפש הוא מי שחברו חושב לעצמו אחרי הדברים האלה של אשתו "אני מובטל. מובטל. אלוהים אדירים שבשמים, תעשה משהו - אני מובטל". מחפש הוא מי שאלוהים לא עונה לו או לחברו כשמי מהם פונה אליו. אלוהים לא מדבר עם מובטלים. זה דבר מפורסם מאוד.


      וקטנה לסיום

      ונורמן טביט, חבר מפלגת הלייבור הבריטית, סיפר על אביו: "בתקופת השפל הגדול הוא לא התבכיין, הוא לא התלונן, הוא לא הלך להפגין מול בית הממשלה, הוא לא איים במהפכה. הוא עלה על אופניו ויצא לחפש עבודה".