הכסף שגייסו הסטארט-אפים אוזל להם במהירות

בכל זאת, חברות שתיכננו שהכסף יספיק להן לשבעה-שמונה רבעונים מגלות כעת שהוא יאזל הרבה יותר מהר. אחת מקרנות ההון סיכון הישראליות דרשה מכל חברות הסטארט-אפ שבהן היא משקיעה לקצץ 10% מהוצאותיהן.



חיים סדגר, שותף בקרן ההון סיכון סקויה ישראל, אומר כי שמע שקרנות הון סיכון ישראליות מסוימות ביקשו להקדים את קבלת הכסף מהמשקיעים שלהן (הנוהל המקובל הוא קבלת מנות מהכסף שהובטח לאורך חיי הקרנות). סדגר מציין כי בשלב זה החברות שבהן השקיעה סקויה עדיין לא פיטרו עובדים, אך חלקן הקפיאו את שכר העובדים.



"יזמים חכמים הבינו שזו העת לקצץ", אומר סדגר. "מצד שני, צריך לזכור שגם אחרי התקופה הקשה ב-99' היתה עלייה, והדולר עשוי עוד לעלות. זה עניין של מחזוריות, אבל מה שיקרה הוא שפשוט נשקיע בפחות חברות".



ד"ר הדר רון - מנהלת קרן IHCV, המתמחה בהשקעות בחברות בתחום מדעי החיים - מדווחת כי חל קיטון במכירותיהן של החברות שבהן השקיעה הקרן. "ההוצאות בחברות גדלות, בעיקר הוצאות על משכורות ועל קבלני משנה", היא אומרת. עם זאת, חלק מהמשכורות בחברות נקובות בדולרים. "בשלב זה החברות עוד לא הגיעו למצב שהן מפטרות, ואני גם לא מאמינה שנגיע לזה", היא אומרת.



רון מוסיפה כי אם בעבר חברות בתחום מדעי חיים היססו להוציא חלקים מקווי הייצור שלהן לארה"ב, כיום ההחלטה קלה יותר בעבורן. "העלות בישראל נהפכה לדומה לזאת שבארה"ב", היא מבהירה.



אורי קירשנר, מנהל קרן גיזה, סבור שההשפעה העיקרית של משבר הדולר היא בכך שחברות מוציאות את כל הכסף שגויס לפני שהן מגיעות לאבן דרך מסוימת שעליה הוחלט מראש. "כיום מועצות המנהלים רגישות מאוד להוצאות, והפיקוח על החברות הדוק יותר", מסביר קירשנר. "אחת החברות שהשקענו בהן היתה אמורה לגייס שוב בפברואר 2009; כעת יש סיכוי שהגיוס יהיה פנימי, מאחר שהחברה לא תעמוד בהישגים שנקבעו לה ולא תוכל למצוא משקיע חיצוני. במקרה אחר, חברה שלא היתה צריכה לגייס כסף קיבלה הצעה להשקעה, ולא אמרנו לא. החלטנו כי בגלל הנסיבות כדאי לגייס כסף, כך שהחברה תהיה מסודרת כלכלית שנה וחצי קדימה".







לדברי קירשנר, בשלב זה משבר הדולר עדיין לא גרם לגיזה להשקיע פחות. "עם זאת", הוא אומר, "אנחנו מבקשים מהחברות להיות יותר ממושמעות תקציבית". לדבריו, אם המשבר יימשך לאורך זמן, הוא ייהפך לבעיה קריטית בעבור קרנות ההון סיכון, אבל "אם המשבר יימשך שנה או שנה וחצי, הוא לא יסכן את הקיום שלנו ושל החברות שבהן השקענו".



שלמה קליש, מנהל קרן ג'רוזלם גלובל, מאמין שכעת ייגמר לחברות הכסף הרבה יותר מהר מהמתוכנן. התוצאה תהיה גיוסים לפני הזמן שנקבע, בשוויים נמוכים יותר. ההשפעה על הקרן מתבטאת בכך שכעת כוח הקנייה שלה פוחת. בינתיים, מציין קליש, החברות שבהן השקיעה הקרן מצמצמות עלויות, ורק באחת (אונסט) פוטרו עובדים. "כבר לא נוסעים במחלקת עסקים, גם לא המנכ"ל", אומר קליש.



לדבריו, משבר הדולר אינו הבעיה היחידה של הקרנות והחברות. "השוק האמריקאי הוא עדיין השוק העיקרי של חברות ההיי-טק, וכעת הוא נכנס למיתון. זה ישפיע על מכירות החברות, ולכן ההשפעה היא משולבת - דולר חלש ושוק עיקרי שנכנס למיתון".