חמשת הגדולים של וול סטריט מוציאים שם רע למענקים באופציות ובמניות

לפני כמה שנים, כמעט אף אחד לא התרעם על כך שבנקי ההשקעות הגדולים בוול סטריט החלו לשלם נתח גדול יותר משכר בכיריהן באמצעות מענקי מניות או אופציות במקום בכסף מזומן.



ייתכן שהגישה הזאת השתנתה. חמישה מנכ"לים, שארבעה מהם נותרו בתפקידם, הפסידו במשותף 2.2 מיליארד דולר מאז שמניותיהם הגיעו לשיא ב-2007. החמישה ששילמו את המחיר הכבד הם ג'יימס קיין, לשעבר מנכ"ל בר סטרנס; ריצ'רד פול, מנכ"ל ליהמן ברדרס; לויד בלנקפיין, מנכ"ל גולדמן סאקס; ג'ון מאק, מנכ"ל מורגן סטנלי; וג'ון תיין, מנכ"ל מריל לינץ'.



ג'יימס "ג'ימי" קיין



מניית בר סטרנס הגיעה לשיא של 171.51 דולר ב-12 בינואר 2007. ב-30 במאי 2008 נסגרה המניה ב-9.33 דולר - ירידה של 95%. מאוחר יותר נרכשה החברה על ידי בנק ג'יי. פי מורגן צ'ייס.



קיין מכר, למעשה, את מרבית המניות שלו במחיר עדיף במקצת - 10.94 למניה, אבל עדיין הפסיד 984 מיליון דולר על מניותיו. אבל כאן לא מסתיימות צרותיו של קיין: ערכן של 800 אלף אופציות שבהן החזיק בסוף ימיה של החברה - קרס, וכך נוצר לו הפסד של 74 מיליון דולר על הנייר. בנוסף, מענקי המניות שלו הפסידו 23 מיליון דולר, מה שמביא את היקף הפסדיו לכ-1.1 מיליארד דולר.







ריצ'רד פולד



מניית ליהמן ברדרס הגיעה לשיא של 85.8 דולר ב-2 בפברואר 2007. כשנה וחצי מאוחר יותר, בעת הסגירה ב-18 ביולי, מחיר המניה היה 19.11 דולר - צניחה של 78%, כששווי מניותיו של פולד צונח ב-568 מיליון דולר. הוא גם ספג הפסד בסך 99 מיליון דולר על הנייר בגין האופציות שלו על המניות, ושווי מענק האופציות שלו מחק 156 מיליון דולר. בחשבון כולל: הפסד של 823 מיליון דולר.



לויד בלנקפיין



מניית גולדמן סאקס הגיעה לשיא של 247.92 דולר ב-31 באוקטובר 2007. מחיר הסגירה של המניה ב-18 ביולי 2008 היה 182.84 דולר - ירידה של 26%. שווי מניותיו של בלנקפיין צנח ב-128 מיליון דולר. הוא גם הפסיד 51 מיליון דולר על הנייר בגין האופציות שלו, וכך מצטברים הפסדיו ל-179 מיליון דולר.



בלנקפיין גם היה בר מזל באופן יחסי. גולדמן עוד משלם חלק גדול ממשכורתו במזומן, הבנק הגדול היחיד בוול סטריט. בנוסף, הירידה במניית גולדמן היתה מתונה בהרבה משאר מניות חמש הגדולות.



ג'ון מאק



מניית מורגן סטנלי צנחה משיא של 74.13 דולר ב-14 ביוני 2007 למחיר סגירה של 38.57 דולר ב-18 ביולי - ירידה של 48%. על מניותיו הפסיד מאק 56 מיליון דולר, על האופציות הפסיד 24 מיליון דולר על הנייר, ושווי מענק המניות שלו צנח ב-40 מיליון דולר. סך הפסדיו הצטבר ל-120 מיליון דולר.



מאק ניצל מהפסד גדול אף יותר, מפני שעזב את מורגן סטנלי ב-2001 וחזר ביוני 2005. בתקופת הביניים מכר כ-4 מיליון ממניותיו במורגן סטנלי.



מתברר כי היותו חדש בעסק היה ברכה. תיין נכנס לראשות מריל לינץ' ב-3 בדצמבר 2007, כשמניית החברה כבר היתה בדרך למטה, במחיר 59.06 דולר. ב-18 ביולי המניה ירדה ל-30.91 דולר - צניחה של 48%. מכיוון שלא החזיק במניות רבות - 11 אלף - הפסדו היה זעום יחסית - 287 אלף דולר. הוא מחזיק באופצות על 1.8 מיליון מניות במחיר מימוש של 60.43 דולר.



שבוע לאחר שגויס לתפקיד, הגיעה מניית מריל ל-62.2 דולר, ולאחר מכן החלה לצנוח. ההפסד שלו על הנייר בגין האופציות היה 3.3 מיליון דולר. שווי מענק המניות שלו ירד ב-15.4 מיליון דולר.



ומה בכל זאת עושים עם הכסף?



כשהתמניתי ליועץ השכר של סלומון ברדרס ב-81' נפגשתי עם ההנהלה במלון ולדורף-אסטוריה בניו יורק, כדי לדון באסטרטגיית השכר. באחת ההפסקות שאלתי את ג'דייל הורוביץ, מספר שתיים בסלומון, מה הוא ושאר חברי ההנהלה מתכוונים לעשות עם המיליונים שקיבלו לאחר הנפקת החברה. הנחתי שאולי יש לו איזה טיפ על מניה בשבילי.



לא בדיוק. הורוביץ אמר לי כי כל מי שבחדר מתכוון להשקיע הכל באג"ח מוניציפליות בדירוג AAA. "שמע", הוא אמר לי, "בעסק שלנו אנחנו לוקחים כל כך הרבה סיכונים, כך שאם אנחנו כבר מרוויחים כמה גרושים, אנחנו לא מסכנים אותם שוב".



זו היתה עצה טובה אז, וזו עצה טובה גם כיום.