"נטל המס בישראל עדיין גבוה; צריך להמשיך בהפחתות המסים"

ישראלי נותנת דוגמאות להפחתות שבוצעו. לדבריה, ב-2002 הגיע המס השולי ששילם יחיד עם הכנסה כוללת של 4,000 שקל ברוטו ל-40%, ואילו ב-2010 המס השולי המירבי שישלם יהיה 14%. דוגמה נוספת: מי שהשתכר 12 אלף שקל בחודש ב-2002, שילם מס שולי מקסימלי בשיעור של 55%, ואילו ב-2010 הוא ישלם מס שולי מירבי בשיעור של 40%.



"רצינו להמשיך בהפחתות המס כחלק מרפורמת המס החדשה שהציג באחרונה שר האוצר רוני בר-און, אך לצערנו הרפורמה נפלה בשל הכוונה למסות את קרנות ההשתלמות", אומרת ישראלי. "הרפורמה החדשה כללה הפחתות מסים של 10 מיליארד שקל, מתוכם רק 2.2 מיליארד היו אמורים להיות ממומנים על ידי ביטול פטור המס על קרנות ההשתלמות. אני מאמינה שהתוכנית תוצג שוב במתכונת אחרת.







"המדיניות שלנו היא שיש לקבוע מסים תחרותיים לפי המקובל בעולם, בעיקר בכל הנוגע למס החברות. אין לנו ברירה. בעקבות הפחתות המס במדינות ה-OECD ובמדינות אחרות, אנחנו חייבים להפחית את מס החברות כדי למשוך חברות זרות להשקיע בישראל".



"נעמוד ביעד הגבייה"



תחזית גביית המסים של האוצר ל-2008 היא 190 מיליארד שקל. ישראלי אומרת כי היא מאמינה שהממשלה תעמוד ביעד. "במחצית הראשונה של השנה עמדנו ביעד הגבייה ואפילו יש לנו עודף של יותר ממיליארד שקל. יש אפשרות גבוהה שהגבייה ב-2008 תהיה גבוהה מהתחזית". בכמה יותר? ישראלי מסרבת להעריך. היא גם דוחה את הטענה כי יעד הגבייה של האוצר נמוך ושמרני.



"השנה הפחתנו מסים בהיקף גדול, של 7 מיליארד שקל, בהשוואה לשנה שעברה - אז ההפחתה היתה בהיקף של 3-3.5 מיליארד שקל. מצד שני, הכנסות המדינה משווי השימוש ברכב צמוד יגדלו השנה בהיקף של 0.6 מיליארד שקל".



לדברי ישראלי, לא צריך להיבהל מגביית המסים הנמוכה ביוני, ולא כדאי לראות בה סימן לחודשים הבאים. "ביוני זיהינו החזרים מיוחדים, חד-פעמיים וחריגים, שגרמו לגבייה הנמוכה". עם זאת, גם היא מודה כי קיימת ירידה נמשכת בגביית מסים ישירים (מס הכנסה) מאז אוגוסט 2007, בעיקר במס החברות.



"מקור הירידה הוא בעיקר בענף הפיננסים, הביטוח והבנקאות, שהוא בעל רגישות ומתאם גבוה להתפתחויות בשוק ההון", מסבירה ישראלי. "חלק מהירידה מוסברת בגבייה חד-פעמית גבוהה מהבנקים במחצית הראשונה של 2007. בנוסף, חלה ירידה בגביית מס החברות מהחברות התעשייתיות. הסיבה לכך, בחלקה, היא הטבות המס שניתנות למגזר זה לפי תיקון 60 לחוק עידוד השקעות הון".



ואולם ישראלי מדגישה כי גביית המסים העקיפים, בעיקר מע"מ ומסי קנייה, ממשיכה לגדול בקצב נאה. "מכיוון שהמע"מ רגיש להיקף הפעילות הכלכלית והצמיחה, יש בכך משום אינדיקציה חיובית למצב המשק", היא אומרת. ומה יהיה יעד הגבייה של האוצר בשנה הבאה? ישראלי מסרבת לומר, בטענה שהמספר עדיין לא סוכם סופית, ולא נדון על יד הממשלה.



ישראלי דוחה את הטענה כי גביית המסים נפגעה בשנה וחצי האחרונות כתוצאה מהיעדר מנהל קבוע לרשות המסים. לדבריה, הרשות גבתה ב-2007 12 מיליארד שקל יותר מהתחזית, סכום גבוה גם אם לוקחים בחשבון את העלייה בגבייה בגין הצמיחה במשק. "מערכת המס משומנת ובעלת מנגנוני גבייה יעילים מאוד. הנישומים מורגלים אליהם ויחידות הגבייה המשיכו לעבוד כרגיל", אומרת ישראלי.



"נטל המס בישראל גבוה"



תקציב 2008 כולל פטורים ממס בסך 35 מיליארד שקל. ישראלי מסכימה כי ברשימת הפטורים מופיעים סעיפים רבים שיש מקום לבטלם. "אלה פטורים סקטוריאליים, המוכרים לכולם", היא אומרת. עם זאת, לדבריה, רוב הפטורים הם קשיחים, במובן זה שהם חלק משיטת המס (כמו נקודות הזיכוי בגין ילדים והפטור ממס שבח על דירת מגורים) או שקיימת לגביהם הסכמה רחבה בחברה (לדוגמה, הפטור ממס על הפרשות לפנסיה).



עוד אומרת ישראלי כי לאוצר אין מדיניות להפחתת נטל המס, אבל יש לו מדיניות להפחית את מס ההכנסה על יחידים ואת מס החברות. לדבריה, ב-2006 היה נטל המס בישראל 37%, לעומת ממוצע של 33% ב-OECD. מכיוון שנטל המס בישראל אינו כולל הפרשות לפנסיה ולביטוח בריאות, מסבירה ישראלי, ההפרש בין ישראל לעולם גדול מ-4%.



"הסיבה לנטל המס הגבוה בישראל היא המסים העקיפים", טוענת ישראלי. בנוסף, "בתקופת צמיחה הכנסות הפרטים גדלות ומדרגות המס נותרות ללא שינוי - וכתוצאה מכך הפרטים משלמים יותר מס הכנסה. לכן, למרות כל הפחתות המסים של השנים האחרונות, נטל המס עלה, אם כי בשיעורים לא גדולים".



לדברי ישראלי, האגף שבראשו היא עומדת מקדם באחרונה חתימה על אמנות חדשות למניעת כפל מס עם מדינות ה-OECD. בשבוע שעבר נערכו דיונים עם משלחת בריטית, ובקרוב צפויים דיונים גם עם דנמרק וגרמניה.



נצר לקבוצת "נערי סוארי"



>> אגף הכנסות המדינה באוצר אחראי על קביעת מדיניות המסים בישראל. בינואר 2007 אישרה הממשלה את מינויו של שוקי ויטה, מבכירי מס ההכנסה לשעבר, לראש האגף.



ויטה היה אמור להיכנס לתפקיד בפברואר 2007, אך הוא לא ישב על כיסא ראש האגף אפילו יום אחד. היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מנע את כניסתו לתפקיד בגין שורה של חשדות נגדו, ובשנה וחצי האחרונות מינויו מוקפא. בתקופה זו מכהנת רו"ח פרידה ישראלי כממונה על האגף בפועל.



ישראלי היא כלכלנית ורואת חשבון, שלמדה באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-83', כשהאינפלציה בישראל השתוללה, היא הגיעה למשרד האוצר עם קבוצת רואי חשבון צעירים ומבטיחים, בוגרי האוניברסיטה העברית, שכונתה "נערי סוארי" - על שם המרצה שלהם באוניברסיטה, פרופ' יצחק סוארי.



סוארי, אז סגן נציב מס הכנסה, פיתח את החוק למיסוי בתנאי אינפלציה. "נערי סוארי" היו אחראים על כתיבת החוק, ניסוח הוראת החוק בנציבות מס הכנסה והטמעתה במשק.



ב-86' פרשה ישראלי לשוק הפרטי, ועבדה כשש שנים במשרד רואי החשבון ברזילי בירושלים. ב-92' הוצע לה לחזור לנציבות מס הכנסה, שם מילאה שורה של תפקידים. בין השאר היתה המנהלת הראשונה של תחום המיזוגים והפיצולים, מנהלת המחלקה המקצועית, סגנית נציב מס הכנסה לפרה-רולינג וסגנית הנציב לתכנון ומדיניות. לתפקיד המשנה לראש אגף הכנסות המדינה הגיעה בסוף 2003.



באחרונה עמדה ישראלי בראש ועדה לעידוד תעשיית הסרטים בישראל. הצעת החוק שניסחה הוועדה תונח בשבוע הבא על שולחן הכנסת להצבעה בקריאה ראשונה.



כשהיא נשאלת אם לא מפריעה לה העובדה שהיא אינה מקבלת מינוי קבוע כראש אגף הכנסות המדינה, מנסה ישראלי להתחמק: העבודה באגף מאוד מאתגרת ומעניינת. האינטנסיוויות שלה לא מאפשרת לעצור ולחשוב על כך שהמינוי אינו קבוע", היא אומרת. בהמשך היא מודה: "היה ראוי שנגיע למצב של ודאות. הדבר רצוי לכל הצדדים הנוגעים לעניין".